מת המפקיד, האם השומר מתחייב לשמור ליורשיו?

איש אל רעהו

משתמש ותיק
אדם הפקיד פקדון אצל שומר ומת המפקיד, האם השומר נעשה שומר של יורשי המפקיד?
וכן יש לחקור אם המפקיד מכר את הפקדון לאחר האם השומר נעשה שומר של הלוקח?
אני בעיקר מחפש ראיה.
 

HaimL

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
הזוי
אפילו המפקיד לא התחילו, וכבר מלהגים
תלמדו לדון אדם תמיד לכף זכות. הוא לא שואל ביעתא בכותחא, אלא מצד שהוקשה לו היסוד. 
וכמדומה לי שלא הותר בשום מקום להכלים את השואל אלא רק הרב לתלמידו.
 
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
גמרא ורש"י מפורשים בריש המפקיד, שלם לבנים מאי, וברש"י, מתו הבעלים ואח"כ נגנבה.

ויש בראשונים שם דיון למה רש"י הדגיש שמדובר באופן כזה, ומסבירים שהי' לו מוכרח כן בחשבון הסוגיא ע"ש ברשב"א. אבל אף אחד מהם לא מפקפק בעצם היסוד שגם כשמתו הבעלים ואח"כ נגנבה חייבים בלא קבלת שמירה מחודשת.
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
כלפי ליא אמר:
גמרא ורש"י מפורשים בריש המפקיד, שלם לבנים מאי, וברש"י, מתו הבעלים ואח"כ נגנבה.

ויש בראשונים שם דיון למה רש"י הדגיש שמדובר באופן כזה, ומסבירים שהי' לו מוכרח כן בחשבון הסוגיא ע"ש ברשב"א. אבל אף אחד מהם לא מפקפק בעצם היסוד שגם כשמתו הבעלים ואח"כ נגנבה חייבים בלא קבלת שמירה מחודשת.
הכרתי את הגמרא ורש"י, אבל אין ראיה מוכרחת, כי יתכן שבאמת השומר אינו חייבים מן הדין להיורשים ומכל מקום כיון ששילם להם הרי הוא מקנה להם את הכפל, כשם שאם שילמו יורשי השומר - אף שודאי אינם חייבים - מכל מקום מקנה להם המפקיד.
והרי תמיד מדובר שהשומר יכול להיפטר ואעפ"כ משלם ולכן מקנה לו הבעלים. וא"כ יש לומר שהוא הדין לאחר שמת המפקיד השומר אינו חייב לשלם ומכל מקום כיון ששילם היורשים מקנים לו הכפל.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
איש אל רעהו אמר:
כלפי ליא אמר:
גמרא ורש"י מפורשים בריש המפקיד, שלם לבנים מאי, וברש"י, מתו הבעלים ואח"כ נגנבה.

ויש בראשונים שם דיון למה רש"י הדגיש שמדובר באופן כזה, ומסבירים שהי' לו מוכרח כן בחשבון הסוגיא ע"ש ברשב"א. אבל אף אחד מהם לא מפקפק בעצם היסוד שגם כשמתו הבעלים ואח"כ נגנבה חייבים בלא קבלת שמירה מחודשת.
הכרתי את הגמרא ורש"י, אבל אין ראיה מוכרחת, כי יתכן שבאמת השומר אינו חייבים מן הדין להיורשים ומכל מקום כיון ששילם להם הרי הוא מקנה להם את הכפל, כשם שאם שילמו יורשי השומר - אף שודאי אינם חייבים - מכל מקום מקנה להם המפקיד.
והרי תמיד מדובר שהשומר יכול להיפטר ואעפ"כ משלם ולכן מקנה לו הבעלים. וא"כ יש לומר שהוא הדין לאחר שמת המפקיד השומר אינו חייב לשלם ומכל מקום כיון ששילם היורשים מקנים לו הכפל.
לא מסתבר לומר כן שאם אחד פטור מעיקר הדין שיקנה לו הכפל, אלא רק מי שיכול לפטור עצמו בשבועה. דאטו אם יבוא אחד מן השוק וישלם למפקיד בתורת מתנה מי יקנה לו הכפל.
 
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
איש אל רעהו אמר:
כלפי ליא אמר:
גמרא ורש"י מפורשים בריש המפקיד, שלם לבנים מאי, וברש"י, מתו הבעלים ואח"כ נגנבה.

ויש בראשונים שם דיון למה רש"י הדגיש שמדובר באופן כזה, ומסבירים שהי' לו מוכרח כן בחשבון הסוגיא ע"ש ברשב"א. אבל אף אחד מהם לא מפקפק בעצם היסוד שגם כשמתו הבעלים ואח"כ נגנבה חייבים בלא קבלת שמירה מחודשת.
הכרתי את הגמרא ורש"י, אבל אין ראיה מוכרחת, כי יתכן שבאמת השומר אינו חייבים מן הדין להיורשים ומכל מקום כיון ששילם להם הרי הוא מקנה להם את הכפל, כשם שאם שילמו יורשי השומר - אף שודאי אינם חייבים - מכל מקום מקנה להם המפקיד.
והרי תמיד מדובר שהשומר יכול להיפטר ואעפ"כ משלם ולכן מקנה לו הבעלים. וא"כ יש לומר שהוא הדין לאחר שמת המפקיד השומר אינו חייב לשלם ומכל מקום כיון ששילם היורשים מקנים לו הכפל.
לא מסתבר לומר כן שאם אחד פטור מעיקר הדין שיקנה לו הכפל, אלא רק מי שיכול לפטור עצמו בשבועה. דאטו אם יבוא אחד מן השוק וישלם למפקיד בתורת מתנה מי יקנה לו הכפל.
ברור, אבל הנה רואים שיורשי השומר אף שאינם חייבים לשלם, מכל מקום הוא מקנה להם, כיון שכאילו הם משלמים במקום אביהם, [ואינם כמו אדם מן השוק] כך גם אם השומר משלם ליורשי המפקיד הרי זה כאילו שילם לאביהם אף שנאמר שמן הדין הוא פטור מלשלם. [וכמדומה שדן רעק"א לענין בעליו עמו שפטור השומר מלשלם ומכל מקום אם שילם מקנה לו הכפל].
אני פשוט מחפש ראיה מוכרחת שהשומר חייב להיות שומר גם כלפי היורשים.
 
 
חלק עליון תַחתִית