עקיבא נחמתנו ?

אלכס

משתמש ותיק
ברוח הימים ובציפייה לגאולה
במסכת מכות כד: שנינו

שוב פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ור"ע מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו, מקום שכתוב בו: והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה? אמר להן: לכך אני מצחק, דכתיב: ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו, וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני! אלא, תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה, באוריה כתיב: לכן בגללכם ציון שדה תחרש [וגו',] בזכריה כתיב: עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם, עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה - הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה - בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו: עקיבא, ניחמתנו! עקיבא, ניחמתנו.

וצ"ע הרי קיי"ל שנבואה של טובה אינה מתבטלת
ואילו נבואה של רעה יכולה להתבטל
וא"כ מדוע חשש ר"ע שלא תתקיים נבואותו של זכריה?
 
ערוך לנר מסכת מכות דף כד עמוד ב
ועוד י"ל ביישוב זה, בשנדקדק עוד למה הזכיר ר"ע דוקא ב' נבואות אלו, הלא כמה נביאים נבאו בפורענות ובגאולת ישראל, ולמה תלה הכתוב ב' נבואות האלה דוקא בהדדי. וביותר יש לתמוה מה שאמר ר"ע הייתי מתיירא שמא לא תתקיים נבואתו של זכריה, וכי ח"ו נסתפק בקיום דבר ה' ע"י נביאו. אבל י"ל דהנה אוריה ניבא בבית ראשון ומסתמא נבואתו היתה על חרבן הסמוך דהיינו שיחרב הבית ראשון אשר עמד אז, ויהיה לעיים ובמות יער, וכן זכריה שניבא בשעת החרבן דברי נחמה עוד ישבו זקנים וגו', מסתמא ניבא על זמן בנין בית שני הקרוב לבא, וכן רוב דברי ניחומי הנביאים היה אפשר לפרש על בית שני כמו שכפרו הכופרים בתשועת ישראל, ולכן תלה הכתוב נבואת זכריה בנבואת אוריה להעיד שכל זמן שתראו קיום נבואת אוריה תדעו שעדיין לכם לקוות על קיום נבואת זכריה דעוד ישבו זקנים וזקנות, ודלא כרב הלל דאמר בחלק שאין משיח לישראל דכבר אכלו בימי חזקיה, דהיינו שבעת הגאולה לא יזכו לטובות העה"ז, ועל כן העמיד הקדוש ברוך הוא לעדים אוריה וזכריה, דכשתראו שנבואה זו מקויימת בחרבן בית שני תדעו שעדיין לכם לקוות שתקויים בכם נבואת זכריה. וזהו לשון עדים נאמנים דכמו שזכריה עד על הטובה העתיד לבא לכם, כן אוריה עד, ולכן כשראה ר"ע בעיניו קיום נבואת אוריה שחק, שהבין שבזה הראה להם הקדוש ברוך הוא קיום נבואת זכריה:
 
חלק עליון תַחתִית