הכוונה בפותח את ידך

שלומי טויסיג

משתמש ותיק
"מרגלא בפומי תמיד להוכיח למנהג העולם באמירתם תהילה לדוד ג"פ ביום, כשמגיעים לפסוק "פותח את ידיך" אז מתעוררים לאומרו בכוונה משום שראו בשו"ע (נ"א ז') שצריך לכוון בפסוק "פותח את ידך" ואם לא כיון צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת. אבל באמת הרי יותר יש להקפיד בכל הפסוקים שנמצא בהם שם הוי"ה ית"ש שלא להוציא ש"ש לבטלה, והרבה יותר יש לכוון בפסוקים "גדול ד' ומהולל מאוד" "חנון ורחום ד'" "טוב ד' לכל" "יודוך ד' כל מעשיך" "סומך ד' לכל הנופלים" "צדיק ד' בכל דרכיו" "קרוב ד' לכל קוראיו", בכל אלה הפסוקים יותר יש לכוון מבפסוק "פותח את ידך" שלא נמצא שם שם הוי"ה ית"ש.
ומש"כ בשו"ע שצריך לכוון בפסוק "פותח את ידיך" הוא בשביל שני טעמים: א. דרבותא השמיענו שהגם שבפסוק זה אין בו שם הוי"ה והיינו סבורים לדמות פסוק זה לפסוק "בכל יום אברכך" "דור לדור ישבח מעשיך" "הדר כבוד הודך" "ועזוז נוראותיך יאמרו" שרשאים לאומרם בלא כוונה כי לא נמצא בהם שם הוי"ה, ע"ז השמיענו השו"ע שפסוק זה אינו דומה לשאר הפסוקים שאין בהם שם הוי"ה, וצריך לכוון בו, אבל בפסוקים שנמצא בהם שם הוי"ה פשיטא שצריך לכוון יותר מבפסוק "פותח את ידיך". ב. שבאותם פסוקים שיש בהם שם הוי"ה, אם לא כיוון בהם הוא מעוות שלא יוכל לתקון ואינו מועיל מה שיאמר הפסוק פעם אחרת והעבירה שעבר כבר עבר, משא"כ פסוק "פותח את ידיך" שג"כ צריך לכוון בו – אבל אם לא כיון לא עבר שום עברה ויש לו תקנה אם יאמרו פעם אחרת" (הגאון רבי חיים ברלין זצ"ל בספר נשמת חיים סי' י"א הו"ד גם ב"אהל יוסף" ברכות עמוד רנ"ג)
 

מ אלישע

משתמש ותיק
מהבן איש חי שנה א' פרשת ויגש סעיף יב, הבנתי שמש''כ לכוון הפותח את ידך הכוונה גם לשמות שבו ( פ... ס.. ד... )
ולפני שראיתי זאת, חשבתי שמש''כ לכון היינו רק שנותן לכל הצריך כפי הצורך,
והשמות שכתובים שם זה למי שמכוון בעוד מקומות בתפילה בשמות היוצאים מהפסוקים.
 

איש קטן

משתמש ותיק
כבודו הביא נקודה מענינית
אבל בגמרא בברכות משמע שאם לא היה באשרי שבח הכנת מזון היינו אומרים תמניא אפי (קיט) דיש בו אלפא ביתא ב8 אופנים ומעולה מאשרי בבחינה הזו

דבר יפה שראיתי בשם הגר'א לכוארה למה לא נאמר
'הללויה אודה את ה' בכל לבב , בסוד ישרים ועדה'
שגם הוא הולך באלפא ביתא ויש בו שבח הכנת מזון
שנאמר: 'טרף נתן ליראיו'
ומביא שכאן נאמר ליראיו ואילו באשרי נאמר לכל חי רצון

ולכן רש'י הקדוש הדגיש בפירוש על המילים בגמרא
שבח הכנת מזון - הכנת מזון לכל חי
לתרץ את קושית הגר'א

שבת שלום
 

מ אלישע

משתמש ותיק
האבה זמן לא הבנתי את הכוונה בפסוק, רק שלש מילים הבנתי, משביע לכל חי,
ולכן אחרי זמן רב, כך אני מסביר לעצמי
( סליחה על האריכות, אני קשה הבנה, )
מהו פותח ומי פותח,
הפותח הוא הבורא, שהוא פועל הכל,
ופירוש הכל הוא כל מה שיודעים שנמצא הוא ברא אותו,
והוא שבא כל דבר והוא אחד כידוע, ומובן שהרי הכל נברא ממנו,
וכל מה שרואים ומרגישים ממנו נברא, והוא קדוש ונבדל מכל מקרי הנבראים,
והוא הבורא היחיד קדמון לנבראים, ואחרון לנבראים.
והוא הפותח - פועל הכל כרצונו,
וקודם הפתיחה לא היה מאומה, וכל הבריאה פעל ועשה,
והוא הפותח, לשון הווה המחדש בכל יום מעשה בראשית,

ופותח את ידך, ומשביע
יד - יש גילוי למציאות ה' בתוך הבריאה,
וזה במה שמקיים את הבריאה בכל יום ובכל שעה, במזון ושאר צרכים,
( ויש להאריך ואכמ''ל)
לכל בשלימות לכל פרט כפי צרכו,
בשלימות לכל כלל כפי צרכו,
בשלימות לכל כלל באופן שכל אחד מועיל לסולתו, והעולם מתקיים . ( ועוד)

לכל חי, מחיה את כל הנבראים,

רצון,
הכל נותן ברצון,
( אינו גוף אבל כדי שיכירוהו בריותיו ברא מידת הרצון)
ו''רוצה'' בטובת ברואיו,
ונותן לכל אחד כפי רצונו,
 

מ אלישע

משתמש ותיק
המשך
( לא בדרך פשט)
פותח את ידך,
ברוב חסדו נתן לנו בני ישראל את תורתו , ע''י משה רבינו , רבן של כל הנביאים,

ומשביע
נותן לכל אחד לפי צרכו,
ורואה ומשגיח בצרכיו ובמעשיו,
וגומל לאיש כדרכיו,

לכל חי,
נותן בשלימות, ומביא את העולם לשלימות האמיתית בביאת המשיח בב''א,
חי,
נותן חיים ופרנסה לכל נברא,
ועתיד גם להחיות מתים ברחמים רבים.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
המשך
( גם זה לא כ''כ בדרך פשט)
רצון,
''רוצה'' בטובת ברואיו,
ונותן להם את מידת הרצון ( ונתן לנו את זכות הבחירה בטוב)
ומשלים להם את רצונם,
ו''רצונו'' שירצו ברואיו את קיום רצונו.
 
מ אלישע אמר:
מהבן איש חי שנה א' פרשת ויגש סעיף יב, הבנתי שמש''כ לכוון הפותח את ידך הכוונה גם לשמות שבו ( פ... ס.. ד... )
ולפני שראיתי זאת, חשבתי שמש''כ לכון היינו רק שנותן לכל הצריך כפי הצורך,
והשמות שכתובים שם זה למי שמכוון בעוד מקומות בתפילה בשמות היוצאים מהפסוקים.

לפי המקובלים מצרפים את ראשי וסופי התיבות של פאי וחתך אבל לאנשים מעלמא הדין כנראה מיותר להתעסק בכוונות עמוקות הללו בלי לעמוד על סודם
 
חלק עליון תַחתִית