זה לשון השל"ה (מסכת שבת פרק נר מצוה אות כב) ולענין זמן הדלקה. איתא בפרק במה מדליקין (שבת כג ב): דביתהו דרב יוסף הוה מאחרה ומדלקה, אמר רב יוסף, תנינא (תוספתא סוטה פ"ד ה"א) 'לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה' (שמות יג, כב), מגיד שעמוד הענן משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן. סברה לאקדומה, אמר לה ההוא סבא תנינא ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר, עד כאן. כתב הבית יוסף סימן רס"ג: כתבו התוספות (ברכות כז א ד"ה דרב), והרא"ש (שם פ"ד ס"ו), והרב רבינו יונה (דף יח: מדפי הרי"ף ד"ה רב), ומרדכי בריש פרק תפלת השחר (שם פ"ד ס"צ) עלה כ"ח, אהא דרב צלי של שבת בערב שבת, מפלג [ה]מנחה ולמעלה, והיה מדליק הנר ומקבל עליו שבת מבעוד יום. והא דאמרינן בפרק במה מדליקין (שבת כג א) גבי הדלקת הנר, ובלבד שלא יקדים, אין זו הקדמה, כיון שהיה מקבל עליו שבת באותה שעה. כי יכול לקבל עליו שבת מבעוד יום, ובלבד מפלג המנחה ולמעלה. וכן כתב הטור [ב]סימן רס"ז וזה לשונו: ופירשו התוספות (ברכות כז א ד"ה דרב) שמפלג המנחה ולמעלה, יכול להדליק הנר, ולקבל שבת בתפלת ערבית. רק שימתין לקרות שמע עד עונתה שהוא צאת הכוכבים, ואין בזה משום 'ובלבד שלא יקדים', שאין זו הקדמה, כיון שמקבל עליו השבת באותה שעה, עד כאן לשונו.
נשמע מכל זה, שעל כל פנים לא יקדים יותר בהדלקת הנרות מפלג המנחה, שהוא שעה ורביע קודם הלילה. ותמיהני על קהילות שבחוצה לארץ, הנוהגים להדליק בערב שבת שתי שעות קודם הלילה. בפרט בימי הקיץ שקוראים לבית הכנסת בעוד היום גדול במאד. על כן ראוי לכל בעל נפש להחמיר ולתקן בכל מה דאפשר. ויצוה לאשתו להדליק בין מנחה למעריב, לאחר שהתפללו הקהל מנחה, ואז הכל מוכנים לקבלת שבת, ונראה שמדליק לכבוד שבת. כי הטעם שלא יקדים, הוא משום שאינו ניכר שמדליק לשם שבת (רש"י בשבת שם, ד"ה שלא יקדים), אבל בזה האופן ניכר וניכר, עכ"ל השל"ה
והנה קישור לדבריו של הרה"ג ר' אשר וייס שליט"א בשיעור בע"פ וגם בכתב בעניין זה של הדלקה וקבלת שבת לפני הפלג באורך
https://www.torahbase.org/הדלקת-נר-שבת-לפני-פלג-המנחה-תשפ/