לאחר הציווי על קרבן פסח נא' בתורה - והיה כי יאמרו עליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם ואמרתם זבח פסח הוא לה' וגו'
את השאלה הזו מייחס בעל האגדה לבן הרשע - לכם ולא לו ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל (מעבודת קרבן פסח) כפר בעיקר
ונראה לבאר- מצאנו חידוש מיוחד במצוות הפסח שאין שני לו בכל התורה "כל בן נכר לא יאכל בו" ואמרו חז"ל דהיינו בן שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים, ויש כאן חידוש גדול שבכל המצוות כולם אפשר לזכות כל יהודי ולא משנה מה מצבו, אפשר להניח לו תפילין לתת לו ציצית ועוד ועוד, אמנם מקרבן פסח אי אפשר לתת לו לאכול, ונשאלת השאלה הגדולה מדוע?
וההסבר בזה הוא שכל מהות הפסח היא כניסה לעבדות ה', בדומה לה ברית מילה שהיא הכניסה בברית. על שני המצוות האלו יש כרת בביטולן, כי המבטלן הוא מחוץ לברית, ביטול המילה הוא ברית הגוף וקרבן פסח הוא ברית הנפש, ההתקשרות של עם ישראל עם ה'.
ולכן לא ייתכן לאכול מקרבן פסח מי שלא מכניס עצמו במחויבות לה' ולעבודתו.
בפסח חזקיהו ויאשיהו רואים שזה משהו מאוד בסיסי בכניסה מחדש של העם לעבדות ה' ומדברים על זה באורך רב בכתובים.
ונראה לי שמכאן אולי אפשר ללמוד לכל עבודה במקדש שפסולה במי שנתנכרו מעשיו שכך נא' בזבחים על איסור ערל להקריב - אמר רב חסדא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו (יחזקאל מד, ט) כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי (לשרתני) ומנלן דמחלי עבודה דכתיב (יחזקאל מד, ז) בהביאכם (את) בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחלל את ביתי,
את השאלה הזו מייחס בעל האגדה לבן הרשע - לכם ולא לו ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל (מעבודת קרבן פסח) כפר בעיקר
ונראה לבאר- מצאנו חידוש מיוחד במצוות הפסח שאין שני לו בכל התורה "כל בן נכר לא יאכל בו" ואמרו חז"ל דהיינו בן שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים, ויש כאן חידוש גדול שבכל המצוות כולם אפשר לזכות כל יהודי ולא משנה מה מצבו, אפשר להניח לו תפילין לתת לו ציצית ועוד ועוד, אמנם מקרבן פסח אי אפשר לתת לו לאכול, ונשאלת השאלה הגדולה מדוע?
וההסבר בזה הוא שכל מהות הפסח היא כניסה לעבדות ה', בדומה לה ברית מילה שהיא הכניסה בברית. על שני המצוות האלו יש כרת בביטולן, כי המבטלן הוא מחוץ לברית, ביטול המילה הוא ברית הגוף וקרבן פסח הוא ברית הנפש, ההתקשרות של עם ישראל עם ה'.
ולכן לא ייתכן לאכול מקרבן פסח מי שלא מכניס עצמו במחויבות לה' ולעבודתו.
בפסח חזקיהו ויאשיהו רואים שזה משהו מאוד בסיסי בכניסה מחדש של העם לעבדות ה' ומדברים על זה באורך רב בכתובים.
ונראה לי שמכאן אולי אפשר ללמוד לכל עבודה במקדש שפסולה במי שנתנכרו מעשיו שכך נא' בזבחים על איסור ערל להקריב - אמר רב חסדא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו (יחזקאל מד, ט) כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי (לשרתני) ומנלן דמחלי עבודה דכתיב (יחזקאל מד, ז) בהביאכם (את) בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחלל את ביתי,