שלומי טויסיג
משתמש ותיק
סיום על מסכת 'תמיד' נחשב 'סיום מסכת'
למה כמו סיום משניות ?יהודי אחד אמר:נחשב לסיום כמו כל סיום משניות, אם לומד בהבנה עם מפרשים
יש לזה כמה השלכות - אכילת בשר בט' הימים, ל"א תחנון, תענית בכורות... ויתכן שלענין חלק מהדברים מהני, ולחלק לא.שלומי טויסיג אמר:סיום על מסכת 'תמיד' נחשב 'סיום מסכת'?
עיין בשו"ת חוות יאיר סי' ע שהאריך והעמיק בזהאבינועם אמר:במשך שנים רבות אני כבר מחפש את 'הלכות סיום מסכת' בשולחן ערוך.
אם למישהו ידוע מיהו הראשון שעסק בהגדרת עניין זה מבחינה הלכתית, (שהרי בגמרא המקור חלש מאד) אשמח להתעדכן.
מהרילניק אמר:אין שום הלכה שצריך דווקא להיות גמרא וכל המילים שנדפסו בש"ס וילנא
כי אצל אביי לא למדו בגמי דפוס וילנא
כל הנושא הוא שצריך להקיף את המסכתא כמו שהאמוראים הקיפו
ואם אין על חלק גמרא זה אומר שפחות או יותר זה מה שהאמוראים למדו פה
(אא"כ זה נאבד או משהו אני לא יודע אם מישהו יודע אדרבה שיעדכן)
הם לא עסקו בהם בצורה שיטתית וע"כ אין עליהם גמראאין חכמה אמר:מהרילניק אמר:אין שום הלכה שצריך דווקא להיות גמרא וכל המילים שנדפסו בש"ס וילנא
כי אצל אביי לא למדו בגמי דפוס וילנא
כל הנושא הוא שצריך להקיף את המסכתא כמו שהאמוראים הקיפו
ואם אין על חלק גמרא זה אומר שפחות או יותר זה מה שהאמוראים למדו פה
(אא"כ זה נאבד או משהו אני לא יודע אם מישהו יודע אדרבה שיעדכן)
ואיך האמוראים הקיפו את מסכתות זרעים וטהרות
מהרילניק אמר:הם לא עסקו בהם בצורה שיטתית וע"כ אין עליהם גמראאין חכמה אמר:מהרילניק אמר:אין שום הלכה שצריך דווקא להיות גמרא וכל המילים שנדפסו בש"ס וילנא
כי אצל אביי לא למדו בגמי דפוס וילנא
כל הנושא הוא שצריך להקיף את המסכתא כמו שהאמוראים הקיפו
ואם אין על חלק גמרא זה אומר שפחות או יותר זה מה שהאמוראים למדו פה
(אא"כ זה נאבד או משהו אני לא יודע אם מישהו יודע אדרבה שיעדכן)
ואיך האמוראים הקיפו את מסכתות זרעים וטהרות
ברור שאם תלמיד אחד עסק במסכתא מזרעים טהרות הוא היה מקיף אותה לנו אין גמרא כי הרוב לא עסקו בהן
משא"כ בתמיד שכן עסקו בה ומה שאין גמ' כי אין כ"כ מה
באר כוונת תחילת דבריךאין חכמה אמר:לא דבר ריק הוא מכם כנראה לא עסקו כ"כ בזה וכמדומה שראיתי פעם בירחון קולמוס טענה שמסכתות אלו [מסכתות קטנות של קדשים] בדגש על מסכת תמיד לא עברה את המהדורא בתרא של רב אשי והאמת שניכר הדבר בלשון שדומה קצת לירושלמי
מהרילניק אמר:ואם אין על חלק גמרא זה אומר שפחות או יותר זה מה שהאמוראים למדו פה
(אא"כ זה נאבד או משהו אני לא יודע אם מישהו יודע אדרבה שיעדכן)
מהרילניק אמר:אין שום הלכה שצריך דווקא להיות גמרא וכל המילים שנדפסו בש"ס וילנא
כי אצל אביי לא למדו בגמי דפוס וילנא
כל הנושא הוא שצריך להקיף את המסכתא כמו שהאמוראים הקיפו
ואם אין על חלק גמרא זה אומר שפחות או יותר זה מה שהאמוראים למדו פה
(אא"כ זה נאבד או משהו אני לא יודע אם מישהו יודע אדרבה שיעדכן)
אבל חז"ל לא סידרו את זה בביצה כי לא זה מה שהם עסקו כשלמדו ביצה ע"כ שזה נקרא להקיףנדיב לב אמר:מחודש מאוד. וכי אדם שסיים ללמוד את מסכת ביצה העוסקת בדיני יום טוב לא ייחשב לו כסיום מסכת כל עוד לא שילב במקביל גם חלק ממסכת שבת, שהלא רבים מהלכותיו והנהגותיו [של יו"ט] שנויים דווקא בה?!
כונתתי לדבר פשוט שעל התורה נאמר לא דבר ריק הוא מכם ודרשו רז"ל שאם ריק הוא מכם הוא ריק וכלומר שאין מקום שאין מה לחדש בו בתורה וכנראה מסטטיסטיקת הלימוד של האמוראים שאין דוגמת זה שעזבו פרק שלם מחידושים על פי דרכם נראה שלא עסקו כ"כ במסכת תמיד וכמו שלא עסקו בזרעים וטהרות [או שלא נשמר בידינו או שלא עבר את המדו"ב דר"א וכנ"ל] וממילא אין כאן הקפה של הנושא לפי דרכם של בעלי התלמודמהרילניק אמר:באר כוונת תחילת דבריךאין חכמה אמר:לא דבר ריק הוא מכם כנראה לא עסקו כ"כ בזה וכמדומה שראיתי פעם בירחון קולמוס טענה שמסכתות אלו [מסכתות קטנות של קדשים] בדגש על מסכת תמיד לא עברה את המהדורא בתרא של רב אשי והאמת שניכר הדבר בלשון שדומה קצת לירושלמי
לגבי החלק השני כבר סייגתי דברי
מהרילניק אמר:ואם אין על חלק גמרא זה אומר שפחות או יותר זה מה שהאמוראים למדו פה
(אא"כ זה נאבד או משהו אני לא יודע אם מישהו יודע אדרבה שיעדכן)