דין כוונת ביאה ביבום

איש אל רעהו

משתמש ותיק
בתחילת פרק הבא על יבמתו מבואר שאף שביאת יבום הוא בין בשוגג בין במזיד מכל מקום צריך להתכוון לביאה.
ומבואר ג' אופנים שאין מועיל הביאה  א. ישן לא קונה. ב. נפל מן הגג ונתקע ביבמתו לא קנה ג. נתכוון להטיח בכותל והטיח ביבמתו לא קנה.
והנה במשנה מבואר שאם הוא אנוס קנה וכן מבואר בברייתא שאם שניהם היו אנוסים קנה ובגמרא ביארו שאנוס היינו שתקפתו יבמתו [ובאופן שנתקשה לאשתו, דאל"כ אינו חשוב לאונס כיון שאין קישוי אלא לדעת] ושניהם אנוסים היינו שדיבקום עכו"ם זה בזה ובא עליה.
ולא מובן מה החילוק בין ג' האופנים הנ"ל שלא קנה משום שלא התכוון כלל לביאה לבין אנסוהו עכו"ם על ידי שדבקום שגם כן לא נתכוון לביאה [ומה שנתקשה לאשתו אינו מועיל לכוונת ביאה, שהרי אף בנפל מן הגג ונתקע ביבמתו גם כן פירש רש"י שמדובר שנתקשה לאשתו]
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אנוס שקונה – כגון שראובן הניע ידו לעבר שמעון להחטיף לו סטירה, ותוך כדי תנועה בא לוי והסיט את ידו בחטף לעבר לחיו של יהודה.
לאמור: ראובן התכוון לעשות בדיוק את המעשה שבפועל עשה, אלא שהמטרה הָחטאה.
לא כן בנפל מן הגג, שלא התכוון כלל לעשות את המעשה;
ולא כן בנתכוין להטיח בכותל, שלא התכוין לעשות כמעשה שבפועל עשה.
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
אנוס שקונה – כגון שראובן הניע ידו לעבר שמעון להחטיף לו סטירה, ותוך כדי תנועה בא לוי והסיט את ידו בחטף לעבר לחיו של יהודה.
לאמור: ראובן התכוון לעשות בדיוק את המעשה שבפועל עשה, אלא שהמטרה הָחטאה.
לא כן בנפל מן הגג, שלא התכוון כלל לעשות את המעשה;
ולא כן בנתכוין להטיח בכותל, שלא התכוין לעשות כמעשה שבפועל עשה.
קודם כל, בין בנפל מן הגג ונתקע ובין באנסוהו עכו"ם מדובר שנתקשה לאשתו כמו שפירש רש"י, ומה בין זה לזה.
חוץ מזה שמבואר להדיא בדברי התוס' שם דאם ביאת יבום קונה אף באבר מת ואין צריך קישוי, אם כן אם דבקוהו עכום ביבמתו ללא קישוי כלל קנה, אף שבזה לא נתקשה כלל אף לאשתו. 
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
איש אל רעהו אמר:
מבואר להדיא בדברי התוס' שם... 
אלא צ"ל דגדר הדברים כך היא: אין ביאה קונה ביבמה אלא אם יש עליה שם ביאה, ואין עליה שם ביאה אלא אם כן היתה כוונה למעשה ביאה – מצד הבא או מצד המביא.
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
אנוס שקונה – כגון שראובן הניע ידו לעבר שמעון להחטיף לו סטירה, ותוך כדי תנועה בא לוי והסיט את ידו בחטף לעבר לחיו של יהודה.
לאמור: ראובן התכוון לעשות בדיוק את המעשה שבפועל עשה, אלא שהמטרה הָחטאה.
לא כן בנפל מן הגג, שלא התכוון כלל לעשות את המעשה;
ולא כן בנתכוין להטיח בכותל, שלא התכוין לעשות כמעשה שבפועל עשה.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=8441#p111604
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=7370&p=101594#p101594
 
חלק עליון תַחתִית