מה דינו של המקלל חמשה מישראל בקללה אחת?

[משה נפתלי]

הרי אמרו: השורט שריטה אחת על חמשה מתים – לוקה חמש; המקלל חמשה מישראל בקללה אחת מהו?

מי אמרינן חידוש הוא שחידשה תורה בשריטה על המת בלבד, או דילמא בנין אב הוא לכל הלאוין שבתורה, שעל מעשה אחד שהוא חמשה לוקין חמש?

[איש ווילנא]

הרי אמרו: השורט שריטה אחת על חמשה מתים – לוקה חמש; המקלל חמשה מישראל בקללה אחת מהו?

מי אמרינן חידוש הוא שחידשה תורה בשריטה על המת בלבד, או דילמא בנין אב הוא לכל הלאוין שבתורה, שעל מעשה אחד שהוא חמשה לוקין חמש?

מפורש במכות שהא שלוקה בשריטה על כל אחד ואחד הוא משום שיש ילפותא על זה 


ובאמת הרי בכל התורה כולה וודאי שאין לוקה אחד אפילו אם היה עושה חמש איסורים בזה אחר זה אם לאו שהתראות מחלקות הרי אינו לוקה אלא אחד. כמבואר שנזיר שהיה שותה יין כל היום אינו לוקה אלא אחת התרוהו לוקה על כל אחד ואחד ועי' גם בחולין בסוף פרק אותו ואת בנו. ועי' בריטב"א שם במכות שעמד על זה שוודאי מן הדין היה ללקות אחד אפילו עשה חמש סריטות בזה אחר זה רק שאיכא ילפותא על זה לחלקם 

[משה נפתלי]

וליתי מקלל משורט בבנין אב?

[הערשל]

לכא' תלוי בנידון של תוס' האם צריך ילפותא על כל מקום שגופים מחלקים או שזה דין בכל התורה.

[הערשל]

ביתר הרחבה. עי' תוס' בסנהדרין נד: שגופים מחלקים זה רק היכא שיש פס', והתוס' בקידושין עז: סוברים שאי"צ פס'. ועי' שעה"מ שציין רע"א בגהש"ס. וללמוד מקורח ושורט ודאי אין צד דהתם אי"ז אפי' גופים מחלקים אלא ילפי' שיש בהם חילוק כעין חילוק גופים. וההגדרה של גופים חלוקים זה רק בע"ח, ועי' בזה ג"כ בשעה"מ הנ"ל.
והנה כאן לכא' יש חילוק גופים שמקלל ה' אנשים, אמנם יש סברא לפוטרו מכיון שעשה הכל במעשה אחד, ולכא' זוהי סברת חכמים באותו ואת בנו דלמרות שעבר על ב' איסורים בב' גופים דאותו ואת בנו ובנו ואותו, אך כיון שהי' הכל במעשה אחד חייב א' [וסומכוס חולק].
אך יש לחלק שכאן היו ה' תוצאות מן המעשה ואולי הוי חילוק, וגם בזה יש סברא לפטור עי' בשעה"מ הנ"ל שיש סוברים שאפי' באכילת ב' זיתים דב' גופים (עיי"ש ההיכ"ת)אם בב"א חייב א'.