בנמצא הלך אחר הרוב

הערשל

משתמש ותיק
יש להק' מ"ט בנמצא הלך אחר הרוב. הרי כשלוקח עמו החתיכה נעשית לקבוע ושוב יתחדש עליה האיסור כמו אשה דהדרא לניחותא בתוס' כתובות טו.
 

HaimL

משתמש ותיק
הערשל אמר:
יש להק' מ"ט בנמצא הלך אחר הרוב. הרי כשלוקח עמו החתיכה נעשית לקבוע ושוב יתחדש עליה האיסור כמו אשה דהדרא לניחותא בתוס' כתובות טו.
אדרבה, אם לוקח את החתיכה,  הרי כבר פרשה מהרוב, ואינו דומה לאישה שקידש בשוק, דשמא תחזור לביתה, והדרא לניחותא ובפשטות אם לא אמר לשליח סתם צא וקדש אלא צא וקח לי אישה, וקדש אותה במקום פלוני, שיהיה מותר בכל הנשים שבעולם, שכבר פרשה ממקום קביעותה, ולא הדרא לניחותא. 
 
 

תנא היכא קאי

משתמש רגיל
קבוע היינו שהדבר נמצא במקום שהוא מקומו של האיסור (גם כן), ובחתיכה שפירשה הרי שאין היא במקום שהוא מקומו של האיסור משא"כ בתוס' שם
 

הערשל

משתמש ותיק
פותח הנושא
תנא היכא קאי אמר:
קבוע היינו שהדבר נמצא במקום שהוא מקומו של האיסור (גם כן), ובחתיכה שפירשה הרי שאין היא במקום שהוא מקומו של האיסור משא"כ בתוס' שם
מה הדין לפי דבריך אם משכו את רוב החתיכות מהתערובת ואין ידוע מה נמשך, האם נימא דהשתא הנשאר אינו קבוע מפני שאין ידוע אם האיסור כאן.
 
 

תנא היכא קאי

משתמש רגיל
הערשל אמר:
תנא היכא קאי אמר:
קבוע היינו שהדבר נמצא במקום שהוא מקומו של האיסור (גם כן), ובחתיכה שפירשה הרי שאין היא במקום שהוא מקומו של האיסור משא"כ בתוס' שם
מה הדין לפי דבריך אם משכו את רוב החתיכות מהתערובת ואין ידוע מה נמשך, האם נימא דהשתא הנשאר אינו קבוע מפני שאין ידוע אם האיסור כאן.

זה לא עניין של ידוע אם האיסור כאן אלא של מקומו של האיסור (כגון מי שנכנס לחנות שיש בה 95% בשר כשר ו5% טרף, הרי שנכנס לחנות מעורבת שמוכרת כשר וטרף וע"כ כל החנות נקרית קבועה דהיינו חנות שהיא מקומה של איסור, וכן עיר שגרים בה 95 כשרים ו5 פסולים הרי שהיא עיר מעורבת דהיינו שהיא מקומה של הכשרים והפסולים, וכן כל כיוצא בזה)
אבל אם יש שתי חתיכות כשירות ואחת טריפה ואין זה מקומו של האיסור, אין זה "קבוע" אלא "איקבע איסורא" והיא כן בטילה ברוב. 
 

הערשל

משתמש ותיק
פותח הנושא
תנא היכא קאי אמר:
אבל אם יש שתי חתיכות כשירות ואחת טריפה ואין זה מקומו של האיסור, אין זה "קבוע" אלא "איקבע איסורא" והיא כן בטילה ברוב.
התם טעמא מפני שאין האיסור ניכר במקומו.
 

תנא היכא קאי

משתמש רגיל
הערשל אמר:
תנא היכא קאי אמר:
אבל אם יש שתי חתיכות כשירות ואחת טריפה ואין זה מקומו של האיסור, אין זה "קבוע" אלא "איקבע איסורא" והיא כן בטילה ברוב.
התם טעמא מפני שאין האיסור ניכר במקומו.
התם טעמא מפני שאין האיסור ניכר במקומו.
 
 

תנא היכא קאי

משתמש רגיל
ה"ניכר" בא לענות רק למה זה גופא שיש פה איסור לא יחשיב את זה מקומו
דהיינו שהיות וזה לא ניכר במקומו ע"כ זה לא נקרא מקומו של האיסור
על אף שהייתי אומר שאחר שיש כאן איסור הרי זה מקומו
 

הערשל

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
אם לוקח את החתיכה,  הרי כבר פרשה מהרוב, ואינו דומה לאישה שקידש בשוק, דשמא תחזור לביתה, והדרא לניחותא ובפשטות אם לא אמר לשליח סתם צא וקדש אלא צא וקח לי אישה, וקדש אותה במקום פלוני, שיהיה מותר בכל הנשים שבעולם, שכבר פרשה ממקום קביעותה, ולא הדרא לניחותא.
הרי כשתבוא החתיכה לביתו של הלוקח תהי' קבוע במקומה, כמו אשה שתעבור דירה שמעתה היא קבועה במקומה החדש. וכמו ששם רואים שאף אחרי שהותרה תחזור לאיסורה כשתהי' קבוע. הכ"נ נימא בחתיכה
 

HaimL

משתמש ותיק
הערשל אמר:
HaimL אמר:
אם לוקח את החתיכה,  הרי כבר פרשה מהרוב, ואינו דומה לאישה שקידש בשוק, דשמא תחזור לביתה, והדרא לניחותא ובפשטות אם לא אמר לשליח סתם צא וקדש אלא צא וקח לי אישה, וקדש אותה במקום פלוני, שיהיה מותר בכל הנשים שבעולם, שכבר פרשה ממקום קביעותה, ולא הדרא לניחותא.
הרי כשתבוא החתיכה לביתו של הלוקח תהי' קבוע במקומה, כמו אשה שתעבור דירה שמעתה היא קבועה במקומה החדש. וכמו ששם רואים שאף אחרי שהותרה תחזור לאיסורה כשתהי' קבוע. הכ"נ נימא בחתיכה
אבל כשתבוא לביתו, זה כבר לא ספק, שכבר יודע ומכיר בה, ואין פה ספק על כל הנשים שבעולם והספק הוא רק כשעדיין לא באה לביתו, והיא נמצאת במקום קביעותה.
 
 

הערשל

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
אבל כשתבוא לביתו, זה כבר לא ספק, שכבר יודע ומכיר בה, ואין פה ספק על כל הנשים שבעולם והספק הוא רק כשעדיין לא באה לביתו, והיא נמצאת במקום קביעותה
דבריך שייכים אם נימא דהדרא לניחותא הולך על האשה שהתקדשה ע"י השליח, כגירסת התוס' לפנינו, הרש"ש מוחק מהתוס' תיבת השליח, וכן יש דעות להדיא בש"מ בנזיר שמדובר על הקרובה, וא"כ קו' הגמ' שם דלמא בשוקא וכו' היינו המסופקת כקרובה. ולפי"ז התי' דהדרא לניחותא שכשתחזור תיאסר. וע"ז יקשה כנ"ל.
 

הערשל

משתמש ותיק
פותח הנושא
שוב חשבתי דלא קשה כלל וע"ד מש"כ @תנא היכא קאי רק במילים יותר פשוטות שבכה"ג הרי אין האיסור ניכר במקומו ולק"מ. רק דיש להק' שיהי' אסור מדרבנן כש"כ התוס' בזבחים וי"ל דעכ"פ אין ודאי שהאיסור במקומו.
 

הערשל

משתמש ותיק
פותח הנושא
הערשל אמר:
אין ודאי שהאיסור במקומו
וראי' לסברא זו שיש קולא בכה"ג מיומא פד: הא דפרוש כולהו הא דפריש קצתייהו וברש"י שם דבמקצתייהו לא איתחזק איסורא
 
חלק עליון תַחתִית