טוב להודות אמר:
ראיתי לאחרונה שיש איסור בלקיחת טרמפ בשיטת 'טרמפ לחץ' (עמידה בצומת ברמזור אדום בין המכוניות/תחנת דלק וסימון/דפיקה על חלון המכונית לבקשה לטרמפ, היינו כפייה מסוימת על הנהג שכעת לא נעים לו לסרב) משום 'חמס'
אני מנסה לדון לכף זכות, שה'חמס' הוא הנהג שעליו נאמר "כופין על מידת סדום", שעולה בדעתו לסרב לטרמפ כאשר הוא ממילא נוסע לאותו מקום.
וכבודו פשוט התבלבל והפך את היוצרות...
איזה הבדל יש בין קבצן שמתדפק על דלתך ובוכה שרוצה צדקה, לבין אדם שמבקש ממך הכנסת אורחים?
ועוד הכנסת אורחים שהיא בבחינת זה נהנה וזה לא חסר? איך הגענו למצב שזה הפך ל"חמס"??
לקבצן נעים לך לסרב? ואם זה שכן שאתה מכיר, והוא בא להתרים אותך לארגון מסויים?
ראיתי פעם ש"הכנסת אורחים" בימינו כבר כמעט אינה קיימת, כי לא מצוי שעוברי אורח דופקים ומבקשים אוכל או לינה, ולכן הזכות העצומה של הכנסת אורחים קיימת בטרמפים וכיו"ב.
וידוע מגדולי הדורות הקודמים עד כמה הפקירו את ביתם כדי לזכות במצווה זו, ואפילו אורחים ישנו על מיטתם, ואילו כאן במאי עסקינן? באורח מסכן שיושב על המושב לכמה דקות? לא יאומן כי יסופר.
אגב, הרבה יותר נוח לנהג להעלות טרמפ ברמזור, מאשר לעצור במיוחד, שלא לדבר על לעצור תוך כדי נסיעה, או לעצור במקום מסוכן.
ואסיים בסיפור שסיפר לי בעל המעשה: במקום מגוריי ישנו יהודי חולני בגוף ונפש, מזוהם ומגושם, שנוהג לעצור טרמפים לאחר המקווה ביום שישי. כשעוצרים לו טרמפ צריך לקחתו במיוחד לאן שהוא רוצה, לא סתם טרמפ, וגם לעזור לו ללכת קצת...
היה לי רכב חדש ומפואר אבל לא כ"כ חדש (קניתי מיד שניה), יצאתי מהמקווה ובאתי להיכנס לרכב כשבדיוק הוא ביקש ממני לקחתו (טרמפ לחץ כפשוטו).
אמרתי לעצמי, זה ניסיון משמים. נזכרתי בכל הסיפורים על גדולי הדורות, התאמצתי והעליתי אותו לרכב (צריך לעזור לו לעלות). כשהוא התיישב שמעתי "קנאק" מכיוון המושב, משהו נשבר שם... לאחר שהסיוט נגמר, ביקשתי מהקב"ה שיתן לי רכב חדש בתמורה, מהסוג שתמיד רציתי...
יובהר: מדובר באיזור ה200K, ולי לא היה אפילו רבע מהסכום הזה. אבל לא עבר זמן רב, ורכשתי את הרכב הזה, חדש מהניילונים...
לאחר 3 שנים נתקלתי שוב באותו אדם המבקש טרמפ. כאן זה היה כבר ניסיון כפול, ואין צורך להסביר מדוע... אבל התגברתי ועמדתי בניסיון. לאחר מכן אמרתי לעצמי, מה כבר אוכל לבקש?
כעבור תקופה קצרה שידרגתי את הרכב שלי ברכב הרבה יותר מפואר, שעולה הרבה יותר... נוחות ופאר בלתי נתפסים! הרכב נקנה במזומן, בכסף שלא חשבתי שיהיה לי, ועוד נותר לי הרבה עודף!
ישמע חכם ויוסף לקח.