אולי הוא התכוון לאנקדוטה ששמעתי בנערותי, שהרב מבריסק היה כמעט שורף את המצות. ואמרו על זה שזה ודאי יצא מכלל חמץ. אבל אם זה נקרא מצה, זה ספק.יעקב1 אמר:שמעתי בשם הרב פינקוס שאמר משהו כזה "בדור שלנו אם לא נאכל את המצות של הבריסקער רב אז נאכל לחמניות בפסח"
מה הביאור
רק לציין שהמצות ללא גלוטן הם במחלוקת גדולה מאוד והרבה פוסקים סוברים שמקיימים בזה מצוות מצה וכך נוהגים למיטב ידיעתי הרגישים לגלוטן.אח שלך אמר:יצויין שבזמנו התפרסם מכתב של הגר"ש וואזנר שלא יוצאים במצה ללא גלוטן כי בשום אופן אינה יכולה להחמיץ.
אך דא עקא שהגם שהבצק הרגיל הוא כן תופח - אבל תפיחה איננה בהכרח חמץ, אלא צריך שיאור וסידוק!
א. מי אמר ששיאור וסידוק אינם מצויים במחוזותינו. יתכן שאין אנו בקיאין מהו שיאור ומהו סידוקאח שלך אמר:האמת אגיד שבדור הזה מסופקני איך בדיוק ניתן לאכול חמץ.
שהרי שיאור וסידוק אינם מצויים במחוזותינו.
(עשינו ניסוי בכולל ולא עלה בידינו אפילו אחרי כמה ימים אלא בצק מסריח ללא שום סדקים).
וכנראה שכמו כל הדברים גם החיטה עברה הנדסה גנטית ושאר טיפולים שהפכו אותה ל"בצק החרש" או משהו כזה שלא יכול להחמיץ בלי שמרים.
יתכן (מסברא) שבאזור מאפיות יש באוויר שמרים.אח שלך אמר:האמת אגיד שבדור הזה מסופקני איך בדיוק ניתן לאכול חמץ.
שהרי שיאור וסידוק אינם מצויים במחוזותינו.
(עשינו ניסוי בכולל ולא עלה בידינו אפילו אחרי כמה ימים אלא בצק מסריח ללא שום סדקים).
וכנראה שכמו כל הדברים גם החיטה עברה הנדסה גנטית ושאר טיפולים שהפכו אותה ל"בצק החרש" או משהו כזה שלא יכול להחמיץ בלי שמרים.
תריג מצוות אמר:א. מי אמר ששיאור וסידוק אינם מצויים במחוזותינו. יתכן שאין אנו בקיאין מהו שיאור ומהו סידוקאח שלך אמר:האמת אגיד שבדור הזה מסופקני איך בדיוק ניתן לאכול חמץ.
שהרי שיאור וסידוק אינם מצויים במחוזותינו.
(עשינו ניסוי בכולל ולא עלה בידינו אפילו אחרי כמה ימים אלא בצק מסריח ללא שום סדקים).
וכנראה שכמו כל הדברים גם החיטה עברה הנדסה גנטית ושאר טיפולים שהפכו אותה ל"בצק החרש" או משהו כזה שלא יכול להחמיץ בלי שמרים.
מספרים שהחזו"א הסתכל על מצה שנשכחה לפני התנור וראה שאין בה שיאור וסידוק והתיר להמשיך בתהליך האפיה.
ב. אף שאין סימני חימוץ, כל בצק ששהה שיעור מיל דינו חמץ גמור, וזהו 'בצק החרש' (שלא כהבנת הכותב הנ"ל שסבר שזהו חמץ קל יותר מחמץ גמור) כמבואר במס' פסחים מו. ונפסק להלכה בשו"ע תנט ס"ב. (יעוי' שם בב"י ודרכ"מ ומשנ"ב כמה דעות בפוסקים שכל שנתחממה העיסה ע"י הלישה והפסיק, מחמיץ מיד אף קודם שיעור מיל).
החומרא מספק בבצק החרש - זה בבצק שהיה עד לפני רגע בחזקת נורמלי ולא בבצק שכו-לם יודעים שאין לו את כח החימוץ (אם זה נכון שמשהו השתנה עד כדי כך)
ג. בענין ההנדסה הגנטית, אכן יש סוברים שאין כיום חימוץ, אך מרבית הפוסקים סוברים שאף כיום ישנו חימוץ. הרבה אחרונים הרחיבו בזה לענין חימוץ ע"י מי פירות או ע"י 'בי קרבונט' ואף הביאו לכך סימוכים בכמה מדענים (שו"ת יבי"א, בנין אב, הגר"ש עמאר, קונטרס של הרב זעפרני שנכתב לענין מי פירות ועוד כהנה וכהנה).
להחמיר בחשש חמץ זה טוב, אבל איך מקילים לאידך גיסא לאכול מצה שאולי לא יוצאים בה?
קודם כל שיגידו בכלל שצריך שיהיה באויר.יהודי תמים אמר:יתכן (מסברא) שבאזור מאפיות יש באוויר שמרים.אח שלך אמר:האמת אגיד שבדור הזה מסופקני איך בדיוק ניתן לאכול חמץ.
שהרי שיאור וסידוק אינם מצויים במחוזותינו.
(עשינו ניסוי בכולל ולא עלה בידינו אפילו אחרי כמה ימים אלא בצק מסריח ללא שום סדקים).
וכנראה שכמו כל הדברים גם החיטה עברה הנדסה גנטית ושאר טיפולים שהפכו אותה ל"בצק החרש" או משהו כזה שלא יכול להחמיץ בלי שמרים.
למען הדיוק:אח שלך אמר:חוצמזה לא נראה לי שזה מספיק, בגמ' איתא "מצוה ללתות" דהיינו לשפוך מים חמים על הבצק כדי לזרז סיכון החמצה ולאפות מיד - וזה שימור משובח לשם מצת מצוה.
להלכה אסור ללתות כי איננו בקיאין, אבל למדנו מה זה שימור.
פשוט שכוונתו על מנהג חקיינות ה'גדולים', בצירוף שיטת 'או הכל או כלום' - כשהתוצאה הינה קטלנית להחריד.יעקב1 אמר:כל הנ"ל לא קשור למה שהרב פינקוס דיבר. השיחה אני יודע בוודאות שלא הייתה הלכתית אלא מוסרית כדרכו והבריסקררב היה דוגמא של אדם רציני.
הגרש"פ זצ"ל סיפר את זה בשם הגאון ר' יוסף ליס זצ"ל שאמר את הדברים כתגובה למה שאמר פעם הגרי"ז זצ"ל ש"מה שעושים היום באפיית מצות אצל המדקדקים - אפילו בזמן משה רבנו לא עשו" . וע"ז הגיב הגר"י ליס כנ"ל.יעקב1 אמר:שמעתי בשם הרב פינקוס שאמר משהו כזה "בדור שלנו אם לא נאכל את המצות של הבריסקער רב אז נאכל לחמניות בפסח"
מה הביאור