לחמניות בפסח או מצות מהודרות מאד

יעקב1

משתמש ותיק
שמעתי בשם הרב פינקוס שאמר משהו כזה "בדור שלנו אם לא נאכל את המצות של הבריסקער רב אז נאכל לחמניות בפסח"
מה הביאור
 

HaimL

משתמש ותיק
יעקב1 אמר:
שמעתי בשם הרב פינקוס שאמר משהו כזה "בדור שלנו אם לא נאכל את המצות של הבריסקער רב אז נאכל לחמניות בפסח"
מה הביאור
אולי הוא התכוון לאנקדוטה ששמעתי בנערותי, שהרב מבריסק היה כמעט שורף את המצות. ואמרו על זה שזה ודאי יצא מכלל חמץ. אבל אם זה נקרא מצה, זה ספק.
 
 

אח שלך

משתמש ותיק
האמת אגיד שבדור הזה מסופקני איך בדיוק ניתן לאכול חמץ.
שהרי שיאור וסידוק אינם מצויים במחוזותינו.
(עשינו ניסוי בכולל ולא עלה בידינו אפילו אחרי כמה ימים אלא בצק מסריח ללא שום סדקים).
וכנראה שכמו כל הדברים גם החיטה עברה הנדסה גנטית ושאר טיפולים שהפכו אותה ל"בצק החרש" או משהו כזה שלא יכול להחמיץ בלי שמרים.






אולי הגיע הזמן להיות מוטרדים בבעיה האמיתית באמת - איך יוצאים בימינו ידי חובת מצה שהרי כל שאינו ראוי להחמיץ לא מקיימים בו ושמרתם את המצות.

וע' מג"א ריש סי' תנד שהסתפק אולי די בכך שזה מין שמחמיץ.
אבל ממה שציין שם רעק"א נראה שרוצה לומר שהרמב"ן במלחמות כבר דחה צד כזה, אלא מעכב שבצק זה עצמו יוכל להחמיץ כאן ועכשיו.

(הצעה לפתרון: להחזיק שמרים במאפיה באופן שהמכשול יהיה הגיוני קצת)
 

אח שלך

משתמש ותיק
יצויין שבזמנו התפרסם מכתב של הגר"ש וואזנר שלא יוצאים במצה ללא גלוטן כי בשום אופן אינה יכולה להחמיץ.

אך דא עקא שהגם שהבצק הרגיל הוא כן תופח - אבל תפיחה איננה בהכרח חמץ, אלא צריך שיאור וסידוק!
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
כל הנ"ל לא קשור למה שהרב פינקוס דיבר. השיחה אני יודע בוודאות שלא הייתה הלכתית אלא מוסרית כדרכו והבריסקררב היה דוגמא של אדם רציני.
 

אח שלך

משתמש ותיק
אז מה השאלה? אתה מסביר יפה מה הוא לא התכוין ורק הסתפקת מה כן?
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
אח שלך אמר:
יצויין שבזמנו התפרסם מכתב של הגר"ש וואזנר שלא יוצאים במצה ללא גלוטן כי בשום אופן אינה יכולה להחמיץ.

אך דא עקא שהגם שהבצק הרגיל הוא כן תופח - אבל תפיחה איננה בהכרח חמץ, אלא צריך שיאור וסידוק!
רק לציין שהמצות ללא גלוטן הם במחלוקת גדולה מאוד והרבה פוסקים סוברים שמקיימים בזה מצוות מצה וכך נוהגים למיטב ידיעתי הרגישים לגלוטן.
 
 

תריג מצוות

משתמש ותיק
אח שלך אמר:
האמת אגיד שבדור הזה מסופקני איך בדיוק ניתן לאכול חמץ.
שהרי שיאור וסידוק אינם מצויים במחוזותינו.
(עשינו ניסוי בכולל ולא עלה בידינו אפילו אחרי כמה ימים אלא בצק מסריח ללא שום סדקים).
וכנראה שכמו כל הדברים גם החיטה עברה הנדסה גנטית ושאר טיפולים שהפכו אותה ל"בצק החרש" או משהו כזה שלא יכול להחמיץ בלי שמרים.
א. מי אמר ששיאור וסידוק אינם מצויים במחוזותינו. יתכן שאין אנו בקיאין מהו שיאור ומהו סידוק
ב. אף שאין סימני חימוץ, כל בצק ששהה שיעור מיל דינו חמץ גמור, וזהו 'בצק החרש' (שלא כהבנת הכותב הנ"ל שסבר שזהו חמץ קל יותר מחמץ גמור) כמבואר במס' פסחים מו. ונפסק להלכה בשו"ע תנט ס"ב. (יעוי' שם בב"י ודרכ"מ ומשנ"ב כמה דעות בפוסקים שכל שנתחממה העיסה ע"י הלישה והפסיק, מחמיץ מיד אף קודם שיעור מיל).
ג. בענין ההנדסה הגנטית, אכן יש סוברים שאין כיום חימוץ, אך מרבית הפוסקים סוברים שאף כיום ישנו חימוץ. הרבה אחרונים הרחיבו בזה לענין חימוץ ע"י מי פירות או ע"י 'בי קרבונט' ואף הביאו לכך סימוכים בכמה מדענים (שו"ת יבי"א, בנין אב, הגר"ש עמאר, קונטרס של הרב זעפרני שנכתב לענין מי פירות ועוד כהנה וכהנה).  
 
 

יהודי תמים

משתמש רגיל
אח שלך אמר:
האמת אגיד שבדור הזה מסופקני איך בדיוק ניתן לאכול חמץ.
שהרי שיאור וסידוק אינם מצויים במחוזותינו.
(עשינו ניסוי בכולל ולא עלה בידינו אפילו אחרי כמה ימים אלא בצק מסריח ללא שום סדקים).
וכנראה שכמו כל הדברים גם החיטה עברה הנדסה גנטית ושאר טיפולים שהפכו אותה ל"בצק החרש" או משהו כזה שלא יכול להחמיץ בלי שמרים.
יתכן (מסברא) שבאזור מאפיות יש באוויר שמרים.
 

אח שלך

משתמש ותיק
תריג מצוות אמר:
אח שלך אמר:
האמת אגיד שבדור הזה מסופקני איך בדיוק ניתן לאכול חמץ.
שהרי שיאור וסידוק אינם מצויים במחוזותינו.
(עשינו ניסוי בכולל ולא עלה בידינו אפילו אחרי כמה ימים אלא בצק מסריח ללא שום סדקים).
וכנראה שכמו כל הדברים גם החיטה עברה הנדסה גנטית ושאר טיפולים שהפכו אותה ל"בצק החרש" או משהו כזה שלא יכול להחמיץ בלי שמרים.
א. מי אמר ששיאור וסידוק אינם מצויים במחוזותינו. יתכן שאין אנו בקיאין מהו שיאור ומהו סידוק
מספרים שהחזו"א הסתכל על מצה שנשכחה לפני התנור וראה שאין בה שיאור וסידוק והתיר להמשיך בתהליך האפיה. 
ב. אף שאין סימני חימוץ, כל בצק ששהה שיעור מיל דינו חמץ גמור, וזהו 'בצק החרש' (שלא כהבנת הכותב הנ"ל שסבר שזהו חמץ קל יותר מחמץ גמור) כמבואר במס' פסחים מו. ונפסק להלכה בשו"ע תנט ס"ב. (יעוי' שם בב"י ודרכ"מ ומשנ"ב כמה דעות בפוסקים שכל שנתחממה העיסה ע"י הלישה והפסיק, מחמיץ מיד אף קודם שיעור מיל).
החומרא מספק בבצק החרש - זה בבצק שהיה עד לפני רגע בחזקת נורמלי ולא בבצק שכו-לם יודעים שאין לו את כח החימוץ (אם זה נכון שמשהו השתנה עד כדי כך)
ג. בענין ההנדסה הגנטית, אכן יש סוברים שאין כיום חימוץ, אך מרבית הפוסקים סוברים שאף כיום ישנו חימוץ. הרבה אחרונים הרחיבו בזה לענין חימוץ ע"י מי פירות או ע"י 'בי קרבונט' ואף הביאו לכך סימוכים בכמה מדענים (שו"ת יבי"א, בנין אב, הגר"ש עמאר, קונטרס של הרב זעפרני שנכתב לענין מי פירות ועוד כהנה וכהנה).  
להחמיר בחשש חמץ זה טוב, אבל איך מקילים לאידך גיסא לאכול מצה שאולי לא יוצאים בה? 

 
 

אח שלך

משתמש ותיק
יהודי תמים אמר:
אח שלך אמר:
האמת אגיד שבדור הזה מסופקני איך בדיוק ניתן לאכול חמץ.
שהרי שיאור וסידוק אינם מצויים במחוזותינו.
(עשינו ניסוי בכולל ולא עלה בידינו אפילו אחרי כמה ימים אלא בצק מסריח ללא שום סדקים).
וכנראה שכמו כל הדברים גם החיטה עברה הנדסה גנטית ושאר טיפולים שהפכו אותה ל"בצק החרש" או משהו כזה שלא יכול להחמיץ בלי שמרים.
יתכן (מסברא) שבאזור מאפיות יש באוויר שמרים.
קודם כל שיגידו בכלל שצריך שיהיה באויר. 
חוצמזה לא נראה לי שזה מספיק, בגמ' איתא "מצוה ללתות" דהיינו לשפוך מים חמים על הבצק כדי לזרז סיכון החמצה ולאפות מיד - וזה שימור משובח לשם מצת מצוה. 
להלכה אסור ללתות כי איננו בקיאין, אבל למדנו מה זה שימור. 
 
 

תריג מצוות

משתמש ותיק
אח שלך אמר:
חוצמזה לא נראה לי שזה מספיק, בגמ' איתא "מצוה ללתות" דהיינו לשפוך מים חמים על הבצק כדי לזרז סיכון החמצה ולאפות מיד - וזה שימור משובח לשם מצת מצוה. 
להלכה אסור ללתות כי איננו בקיאין, אבל למדנו מה זה שימור. 
למען הדיוק:
א. גמ' זו במס' פסחים מ. עוסקת לענין לתיתת החטים קודם טחינתם ולא לענין לתיתת הבצק. והמצוה ללתות היא שיטת רבא שלא נפסקה להלכה.
ב. הגמ' דוחה שם את דברי רבא, ויתכן שאף רבא חזר בו (מחלוקת ראשונים).
ג. לתיתה נעשית ע"י מים קרים ובאמת האידנא אסור ללתות (תנג ס"ה). לעומת שפיכת מים חמים ע"ג חיטה קמח או עיסה הנקראת 'חליטה', שנפסק להלכה בסימן תנד ס"ג שאין בקיאין אנו בחליטה.  
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יעקב1 אמר:
כל הנ"ל לא קשור למה שהרב פינקוס דיבר. השיחה אני יודע בוודאות שלא הייתה הלכתית אלא מוסרית כדרכו והבריסקררב היה דוגמא של אדם רציני.
פשוט שכוונתו על מנהג חקיינות ה'גדולים', בצירוף שיטת 'או הכל או כלום' - כשהתוצאה הינה קטלנית להחריד.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יעקב1 פתח אשכול בכותרת:
לחמניות בפסח או מצות מהודרות מאד

איך נשתנה לגמרי נושא האשכול? האשכול דיבר על מצה מהודרת ולחמניות ועבר פנים חדשות לנושא אם שייך חמץ בזה"ז.
מי שרוצה להתחיל דיון בנושא חדש שיפתח אשכול חדש, ולא יסיב אשכול שפתח כותב אחר בנושא אחד לנושא שונה שמעניין אותו יותר.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יעקב1 אמר:
שמעתי בשם הרב פינקוס שאמר משהו כזה "בדור שלנו אם לא נאכל את המצות של הבריסקער רב אז נאכל לחמניות בפסח"
מה הביאור
הגרש"פ זצ"ל סיפר את זה בשם הגאון ר' יוסף ליס זצ"ל שאמר את הדברים כתגובה למה שאמר פעם הגרי"ז זצ"ל ש"מה שעושים היום באפיית מצות אצל המדקדקים - אפילו בזמן משה רבנו לא עשו" . וע"ז הגיב הגר"י ליס כנ"ל.
והיינו שבדורות קודם שהיו חזקים בקיום דברי השם, אז אם לא עשו יותר מהמינימום הנצרך להלכה היה מספיק להם, משא"כ היום שאנו חלשים בקיום המצוות כל המעשים האלו מצילים אותנו מלהגיע למצב של אכילת לחמניות.
וסיפר הגרש"פ ז"ל שכשאמר הגרי"ל תשובה זו להגרי"ז נהנה הגרי"ז מאוד ואמר שהדברים נכונים מאוד.
 
חלק עליון תַחתִית