דוידי חיים אמר:גם אני שמעתי מהרב מוצפי שיש לעשר לחומרא
הרב בן ציון מוצפי ?
שמעת כלי ראשון ממנו. מעניין מה נימוקו
דוידי חיים אמר:גם אני שמעתי מהרב מוצפי שיש לעשר לחומרא
לא הבנתי, הלא מי שאינו מעשר לחומרא סובר שהוא מעושר ודאי, ובאופן זה מה מעלה ומוריד הקריאת שם?מאמין אמר:אכן ר' אברהם זצ"ל היה מומחה גדול בזהירות בכבוד אחרים,
אך קצת קשה לי איך לא חשש שמא יאספו את מה שנשפך לתוך כוס וישתו וכד' (אפי' רק לטעום מהנשפך) כי לכאורה מיגרע גרע הרבה יותר אם קורא עליה שם (אולי קרא שם רק על תנאי)
יש הוו"אאמונת אומן אמר:יש הוא אמינא שמוצר שהעד"ח כותבת עליו ללא חשש טבל, הוא בגדר דמאי?
כמובן שאין הנידון לפי דעתו של הסובר שא"צ להפריש אלא לפי דעתו של הסובר שצריך להפריש.אמונת אומן אמר:לא הבנתי מכל הנ''ל איך נהיה שם תרומה על ההפרשה, לפי דעתם של רוב ישראל שאין מקפידין בזה ההפרשה היא לכאורה כמאן דליתא ומותר לאכול ההפרשה בשופי.
תקנוני אם אני טועה.
על לפני עוור שמעת?אמונת אומן אמר:אז מה הקושיא איך לא חשש וכו'
מי שחושש לא יאכל מזה, ובעהב וב''ב אוכלי טבלים... כביכול.
מה שייך פה לפני עיוור, הוא מכשילו לאכול תרומה במקום טבל?מלך שבא אמר:על לפני עוור שמעת?אמונת אומן אמר:אז מה הקושיא איך לא חשש וכו'
מי שחושש לא יאכל מזה, ובעהב וב''ב אוכלי טבלים... כביכול.
הייתי נוכח בסוכה של פלוני כאשר הגיע אליו אורח לביקור חג, והאורח ביקש "רק סודה", כי "הוא לא אוכל בסוכה עם סכך קיינעס מוכן". ואני כבשתי את פניי בקרקע.אמונת אומן אמר:בודאי מי שיכול לעשר בצנעא בלי שהמארח ירגיש, או שנמנע מלאכול בלי לגרום עגמ''נ הוא עדיף, אבל המציאות היא שברוב פעמים נגרם עגמ''נ.
אמונת אומן אמר:הרבה חילונים היום הם בדרגה הזו. אוכלים רק מחנות כשרה.
ע''ה בש''ס הם אנשים שאין מזמנים עליהם, אין משיבין אבדתם ואין הולכים איתם בדרך.
לכאורא שום יהודי חרדי שאוכל רק בדצי''ם אינו במעמד זה.
דורדיא אמר:לאחרונה אני מתוודע ליותר ויותר מידידיי שמעשרים לחומרא גם אחרי שקונים מהכשרויות המהודרות,
האם מישהו יכול להפנות אותי לחיבורים שנתפרסמו בנושא או להסביר את הנושא בצורה שווה לכל נפש (שאפי' עם הארץ כמוני יוכל להבין היטב את הנידון..)
ו\או להביא עדויות ופסקים מוסמכים מחכמינו זצ"ל ויבלט"א שליט"א בדבר החובה או אי החובה לעשות כן.
והאם זה חומרה או עיקר הדין..
במעשה הנ"ל נראה דטבל חמור כיון שמן הטבל אוכל כזית, ומן התרומה אוכל פחות מן השיעורמלך שבא אמר:כן. איסור תרומה חמור מאיסור טבל, עי' יומא פ"ג א'.
הערשל אמר:במעשה הנ"ל נראה דטבל חמור כיון שמן הטבל אוכל כזית, ומן התרומה אוכל פחות מן השיעורמלך שבא אמר:כן. איסור תרומה חמור מאיסור טבל, עי' יומא פ"ג א'.
מנין? הרי כל משהו זה עוד איסור.מלך שבא אמר:אבל אם בשניהם יש כזית או שבשניהם אין כזית - תרומה חמורה אע"פ שהיא מועטת מהטבל.
לא הבנתיהערשל אמר:מנין? הרי כל משהו זה עוד איסור.מלך שבא אמר:אבל אם בשניהם יש כזית או שבשניהם אין כזית - תרומה חמורה אע"פ שהיא מועטת מהטבל.
תלמוד בבלי מסכת יומא דף פג עמוד א
טבל ותרומה תנאי היא דתניא מאכילין אותו טבל ואין מאכילין אותו תרומה בן תימא אומר תרומה ולא טבל, אמר רבה ... כי פליגי בדלא אפשר בחולין מר סבר טבל חמור ומר סבר תרומה חמורה ...
רש"י מסכת יומא דף פג עמוד א
כי פליגי דלא אפשר בחולין, אלא אם כן אוכל את כולו, וקאמר מאכילין אותו הטבל כמות שהוא ולא יפרישו ממנו תרומתו להאכילו תרומה לעצמה וחולין לעצמן, ...
חלק א׳ ממעל אמר:אם אני זוכר נכון החזו"א לא עישר בעצמו בד"כ אלא עישרו בשבילו (ומסתמא מה שהכינה אחותו היא ודאי הייתה מעשרת)
אמונת אומן אמר:כדוגמא אני מכיר שני אדמורי''ם מאד מפורסמים, מאמשינוב וראחמסטריבקא. שניהם מחמירים ע''ע עד קצה היכולת בכל ס''ס ונמנעים מק''נ שערי היתר כדי להנצל משער אחד של איסור.
שניהם כשמתארחים אצל יהודי כשר כלשהו, אוכלים מהמוגש לשולחן כאחד האדם !
רק מה' אמר:לא ראיתי את החוברת אך שמעתי מהר' רייכנברג שאחת הבעיות היא ששליחות יכולה לחול רק על דבר שישנו בעולם ולכן צריך כל יום מחדש למנות שליח,ואצלם בכשרות יש לר' רייכנברג חלק בכל השדות והוא כל בוקר מחיל שליחות חדשה.
יש הרבה פוסקים שסוברים שכשיש שטר שליחות לשליח בית דין, והשטר קיים, אף אם הפירות אינם בעולם, אין צריך מינוי שליחות כל פעם מחדש, כיון שהשטר בעולם מהני.רק מה' אמר:שליחות יכולה לחול רק על דבר שישנו בעולם ולכן צריך כל יום מחדש למנות שליח,ואצלם בכשרות יש לר' רייכנברג חלק בכל השדות והוא כל בוקר מחיל שליחות חדשה.
יושב אוהלים אמר:יש הרבה פוסקים שסוברים שכשיש שטר שליחות לשליח בית דין, והשטר קיים, אף אם הפירות אינם בעולם, אין צריך מינוי שליחות כל פעם מחדש, כיון שהשטר בעולם מהני.רק מה' אמר:שליחות יכולה לחול רק על דבר שישנו בעולם ולכן צריך כל יום מחדש למנות שליח, ואצלם בכשרות יש לר' רייכנברג חלק בכל השדות והוא כל בוקר מחיל שליחות חדשה.
וכן נוהגים רוב העולם לגבי הפרשת חלה מהלחם, (יש רק יחידים שגם מפרישים חלה מכל לחם).
וכן שמעתי אישית מפי הגר"ט וייס שליט"א, וכן שמעתי בשם בעל שבט הלוי זצוק"ל.