בסוגייתנו מובא חיוב ברכת התורה. ידועים מהלכים שונים בדברי הפוסקים מה מחייב בברכה זו, ולמה לא נברך תמיד כאשר אנו מתחילים בלימוד מחדש.
ברצוני להציע מהלך מדילי.
ברכת התורה נתקנה על כל לימוד שהאדם מחוייב בה. קריאת שמע וקריאת התורה הם דברי תורה שכל יהודי מחוייב בהם, ועל כן הם זוקקים ברכה.
מלבד זאת, אמרה תורה שיש חיוב על כל אדם ללמוד תורה בשכבו ובקומו. ואמרו חז''ל: כיוון שלמד שחרית וערבית יצא ידי חובתו. כאשר אדם קם בבוקר וקורא את שמע, הרי הוא מברך לפניה אהבה ונפטר מחובתו ללמוד, ושוב אין צריך לברך על לימודו שלאחר מכן. אם מבקש הוא לשנות קודם שמע, חייב הוא לברך על לימוד זה, וגם על קריאת שמע שממנה לא נפטר (עכ''פ מדרבנן).
אם עם רדת ליל, עדיין אין הוא מחוייב ללמוד כל עוד לא שכב לישון. כי השכיבה הוא הזמן האחרון שלפניה הוא חייב ללמוד פעם נוספת, ועליה יברך ברכת התורה. אלא שמאחר והוא קורא את שמע בלילה (כאשר לפניה הוא כמובן מברך באהבה את ברכת התורה המיוחדת לשמע דלילה), הרי הוא נפטר מחיובו ללמוד תורה לפני שכיבתו, ושוב אינו חייב לברך ברכת התורה.
ברצוני להציע מהלך מדילי.
ברכת התורה נתקנה על כל לימוד שהאדם מחוייב בה. קריאת שמע וקריאת התורה הם דברי תורה שכל יהודי מחוייב בהם, ועל כן הם זוקקים ברכה.
מלבד זאת, אמרה תורה שיש חיוב על כל אדם ללמוד תורה בשכבו ובקומו. ואמרו חז''ל: כיוון שלמד שחרית וערבית יצא ידי חובתו. כאשר אדם קם בבוקר וקורא את שמע, הרי הוא מברך לפניה אהבה ונפטר מחובתו ללמוד, ושוב אין צריך לברך על לימודו שלאחר מכן. אם מבקש הוא לשנות קודם שמע, חייב הוא לברך על לימוד זה, וגם על קריאת שמע שממנה לא נפטר (עכ''פ מדרבנן).
אם עם רדת ליל, עדיין אין הוא מחוייב ללמוד כל עוד לא שכב לישון. כי השכיבה הוא הזמן האחרון שלפניה הוא חייב ללמוד פעם נוספת, ועליה יברך ברכת התורה. אלא שמאחר והוא קורא את שמע בלילה (כאשר לפניה הוא כמובן מברך באהבה את ברכת התורה המיוחדת לשמע דלילה), הרי הוא נפטר מחיובו ללמוד תורה לפני שכיבתו, ושוב אינו חייב לברך ברכת התורה.