חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
חידה בהלכות נזיקין:
איך יתכן שמישהו הזיק משהו לא שלו, והדין הוא שאם הריח הדבר לפני שהזיקו אין חיוב תשלומין על הנזק.
מריח קטורת הקדש? פסחים כו.
 

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
שלמה בן דוד 15 אמר:
יושב אוהלים אמר:
יואיל נא בטובו מעכ"ת לגלות לנו פתרון החידה שאליו התכוון.

יישר כחכם
פתרון החידה
שליש ראשון אכל בתוך ימים אחדים וכמובן שמברך המוציא
שליש נוסף אכל כעבור כמה ימים בתחילת עיפושו מברך שהכל
שליש אחרון אכל כעבור זמן רב כשכבר נמאס מאכילה ואינו מברך

אפשרות אחרת:
שליש הראשון אכל כרגיל - מברך המוציא
ועד שאכל שליש השני התברר לו שאין זה לחם העשוי מקמח ה' מיני דגן אלא מקמח תירס או קמח תפו"א - מברך שהכל
והשליש השלישי אכל כשהיה אונן - אינו מברך עליו כלל.
 

בפתרון הקודם כבר מראש ידוע שאכילה בזמנים שונים ישתנה דינו 3 פעמים. בלי שהוברר לבסוף שטעה בברכתו הראשונה ובאותו פת
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שלמה בן דוד 15 אמר:
יושב אוהלים אמר:
שלמה בן דוד 15 אמר:
פתרון החידה
שליש ראשון אכל בתוך ימים אחדים וכמובן שמברך המוציא
שליש נוסף אכל כעבור כמה ימים בתחילת עיפושו מברך שהכל
שליש אחרון אכל כעבור זמן רב כשכבר נמאס מאכילה ואינו מברך

אפשרות אחרת:
שליש הראשון אכל כרגיל - מברך המוציא
ועד שאכל שליש השני התברר לו שאין זה לחם העשוי מקמח ה' מיני דגן אלא מקמח תירס או קמח תפו"א - מברך שהכל
והשליש השלישי אכל כשהיה אונן - אינו מברך עליו כלל.

בפתרון הקודם כבר מראש ידוע שאכילה בזמנים שונים ישתנה דינו 3 פעמים. בלי שהוברר לבסוף שטעה בברכתו הראשונה ובאותו פת
לא מסתבר שהכותב התכוון שתיכנן מראש לאוכלו כשהוא חצי מעופש וכשהוא מעופש לגמרי - אלא התכווןם לומר אם במקרה יצא ככה.
וה"נ במקרה שכתבתי. (וגם יתכן שידע מראש דין זה שאם יתברר לו שטעה וזה לחם שעשוי מקמח תירס או תפו"א (לא שהסתפק מלכתחילה אבל במקרה שיתברר שטעה) יצטרך לברך ברכה אחרת על המשך האכילה, וכן ידע שאם יאכלנו כשהוא אונן לא יברך עליו כלל.)
 
 

שניאור

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
איה"נ ששאל ממנו יין ולא בקבוק, אבל שאל ממנו יין ששוה 15 ש"ח, ואיך מחזיר לו יין בצורה שהיא שווה 20 ש"ח? ואיה"נ שהטעם ששוה יותר הוא לא מחמת שווי היין עצמו ששווה יותר, אלא בגלל צורת הגשתו, מ"מ אסור להחזיר יותר שווי ממה שלוה ממנו.
בוא נשאל את זזה אחרת, האם כששאלתי משכיני בקבוק ליטר יין מותר לי להחזיר לו ליטר יין בלי בקבוק או שלא, אני לא מדבר על עצם הבקבוק שהוא לעצו שווה כסף, אני מדבר על היין האם זה נקרא שלא החזרתי לו?? ברור שכן, ולכן גם כשאני מחזיר לו שני בקבוקים קטנים את היין החזרתי לו, ומה שבחנות זה שווה יותר זה בגלל הבקבוקים, ובאמת לכאורה השכן יצטרך להחזיר לי את הבקבוקים אחרי שיוציא מהם את היין.
עכשיו תוך כדי כתיבה נופל ברעיוני מחשבה אחרת, שבקבוק קטן שווה יותר בגלל שהוא נוח לקחת אותו איתי למקומות אחרים, וע"ז יכול להיות שיש בזה ריבית.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
חידה בהלכות נזיקין:
איך יתכן שמישהו הזיק משהו לא שלו, והדין הוא שאם הריח הדבר לפני שהזיקו אין חיוב תשלומין על הנזק.

והרי התשובה:

מעשה שהיה כך היה: (הסיפור סופר ע"י אחד הרבנים מבית דינו של הגר"נ קרליץ זצוק"ל שהגיע המקרה לפניהם).

ביקב מסויים ממלאים את היין בחביות בצורה כזו שיש הרבה חביות מחוברין זה לזה בצינורות, ושופכים את היין לתוך החבית הראשונה וזה עובר דרך הצינור לחבית השניה ומשם לשלישית וכן הלאה עד שמתמלאים כל החביות.
ויהי היום, הגיע איש אחד עיוור ליקב והכניס איתו כלב (הנקרא "כלב נחייה). הכלב השתחרר מבעליו והתחיל להסתובב בין החביות. לפתע הבחין הכלב באחד מהחביות שהיה פתוח, והכניס את ראשו לתוך החבית ולקק מהיין שבתוך החבית.
בדיוק באותו זמן היה שם איש מלשכת הבריאות שראה מה שהכלב עשה, ובעקבות כך פסק שיש לפסול משתייה את כל היין שבכל החביות מחשש שנכנס בהם מהרוק של הכלב דרך הצינורות שעוברים מחבית לחבית.
דבר זה גרם לנזק כספי כבד מאוד של עשרות אלפי שקלים לבעל היקב עקב הפסד היין.
מכיון שגם בעל היקב וגם בעל הכלב היו יהודים שומרי תו"מ הגיעו שניהם לבית דינו של הגר"נ קרליץ זצוק"ל , (הגרנ"ק ז"ל בעצמו כבר לא היה אז בקו הבריאות ולא היה מעורב בדיון), בכדי שיפסיקו להם אם בעל הכלב חייב בתשלומי הנזק של היין שכלבו הזיק.
הרבנים הדיינים נשאו ונתנו בשאלה, בכל הסוגיות הקשורות למקרה כזה, (אחריות בעל הכלב על נזקי הכלב, אם היה לו רשות להכניס את כלבו ליקב, פשיעת בעל היקב שהשאיר את החבית פתוח, אם באמת יש חשש הפסד של היין, או זה רק מזהירות של לשכת הבריאות, וכו' וכו').
הדיינים הפכו והפכו בכל צדדי השאלה, ועד שלשה ימים לא באו לכלל הכרעה.
החליטו בהסכמת שני הצדדים להביא את השאלה בפני מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א שיפסוק להם מה דינו של מקרה זה.
תיכף ומיד כאשר סיימו לספר את פרטי המקרה להגר"ח שליט"א, שאל אותם שאלה אחת - "האם הכלב הריח ביין שבחבית לפני שהוא שתה ממנו?"
ענה אחד מהנוכחים שהוא כן ראה שהכלב הריח בחבית הפתוחה לפני שהוא שתה ממנו.
תיכף ומיד חתך ופסק הגר"ח "אם הריח הכלב ביין לפני ששתה ממנו - בעל הכלב פטור מלשלם על הנזק מכל וכל!".
התפלאו ותמהו הדיינים ולא הבינו מה הקשר בין הרחת הכלב ביין לחיובו או פטורו מלשלם על נזקו.
הסביר להם הגר"ח:
איתא בגמ' שכלבים אינם אוהבים לשתות יין!
(אמר הכותב -כשכתבתי לא זכרתי איפה הגמ'- והאיר עיני א' הקוראים (המכונה "יהודה בן יעקב") לגמ' ראש השנה ד. "אלא מעתה הא דכתיב על מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתיה היתיו קדמך ואנת ורברבנך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון", ואי שגל כלבתא היא כלבתא בת משתיא חמרא היא?" - וחן חן לו על המרא"מ].
והסיק הגר"ח שלפי הגמרא הנ"ל, אם הריח הכלב ביין לפני ששתאו, הרי ידע שהוא יין, וע"כ לא שתאו להנאתו, כיון שכלבים אינם אוהבים יין, וא"כ אין כאן נידון של נזקי שן, דאיתא בגמ' דשן "יש הנאה להזיקו", אלא של נזקי קרן, שאין הנאה להזיקו.
וכיון שב"תם" עסקינן ולא במועד, ודין התם בנזקי קרן הוא חצי נזק, וקיי"ל דחצי נזק קנסא הוא ולא ממונא, וכידוע אין דנים דיני קנס בזמן הזה.
הרי כיון שהריח ביין קודם שהזיקו הרי הוא (בעליו) פטור מלשלם על נזקו!
ע"כ דבריו הגאוניים של מרן שר התורה, מרא דכולא תלמודא, הגרח"ק שליט"א. וברוך שחלק מחכמתו ליראיו.
והדברים נפלאים!

(נ.ב.  סיפר אותו דיין ת"ח, שבעל הכלב שהי' אדם אמיד החליט מעצמו לפצות את בעל היקב ב"חצי נזק", ושילם לו חצי מסכום ההפסד).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
תנא-קמא אמר:


המתחיל במצווה אומרים לו גמור...
למה הופסק מפתח החידות בחידה מס' 85, ולא נמשך הלאה לטובת הלומדים כדי שירוץ בהם הקורא לראות את כל החידות במפתח הכותרות, ולא יצטרך לעבור בכל סבכי ונבכי האשכול כדי לחפשם במקומם?

ואם משום חוסר כח האדם אתינן, אולי נוכל לעשות את זה בשותפות, שכל כותב חידה, יוסיף במפתח את החידה שלו,. (המומחים בנבכי הטכנלוגיה של האתר, יורו לאחרים איך להוסיף חידה חדשה למפתח הראשי].
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
יחזקאל פרק לז
וְדָוִ֣ד עַבְדִּ֔י נָשִׂ֥יא לָהֶ֖ם לְעוֹלָֽם:


יחזקאל פרק כא
נְשִׂ֖יא יִשְׂרָאֵ֑ל [צדקיהו]

מלכים א פרק יא
כִּ֣י׀ נָשִׂ֣יא אֲשִׁתֶ֗נּוּ [שלמה]
 

דרורי

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
יחזקאל פרק לז
וְדָוִ֣ד עַבְדִּ֔י נָשִׂ֥יא לָהֶ֖ם לְעוֹלָֽם:


יחזקאל פרק כא
נְשִׂ֖יא יִשְׂרָאֵ֑ל [צדקיהו]

לא
הפתרון בדברי חז"ל
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שניאור אמר:
יושב אוהלים אמר:
איה"נ ששאל ממנו יין ולא בקבוק, אבל שאל ממנו יין ששוה 15 ש"ח, ואיך מחזיר לו יין בצורה שהיא שווה 20 ש"ח? ואיה"נ שהטעם ששוה יותר הוא לא מחמת שווי היין עצמו ששווה יותר, אלא בגלל צורת הגשתו, מ"מ אסור להחזיר יותר שווי ממה שלוה ממנו.
בוא נשאל את זזה אחרת, האם כששאלתי משכיני בקבוק ליטר יין מותר לי להחזיר לו ליטר יין בלי בקבוק או שלא, אני לא מדבר על עצם הבקבוק שהוא לעצו שווה כסף, אני מדבר על היין האם זה נקרא שלא החזרתי לו?? ברור שכן, ולכן גם כשאני מחזיר לו שני בקבוקים קטנים את היין החזרתי לו, ומה שבחנות זה שווה יותר זה בגלל הבקבוקים, ובאמת לכאורה השכן יצטרך להחזיר לי את הבקבוקים אחרי שיוציא מהם את היין.
עכשיו תוך כדי כתיבה נופל ברעיוני מחשבה אחרת, שבקבוק קטן שווה יותר בגלל שהוא נוח לקחת אותו איתי למקומות אחרים, וע"ז יכול להיות שיש בזה ריבית.



למה יצטרך השכן להחזיר את הבקבוקים? הרי לקחתי ממנו גם כן בקבוק? וע"כ בגלל שהבקבוק שלקחתי ממנו שוה פחות מהבקבוקים שהחזרתי לו- וא"כ אם לא יחזיר לי לכה"פ ההפרש במחיר יעברו שנינו על איסור רבית!
 

אוריאל

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
ומה הגיל של גוי קטן? עד איזה שנה הוא קטן?
ידוע מה שכתב הרא"ש בתשובה [והובא בפוסקים כהחת"ס יו"ד סי' שיז ועוד], דהל"מ דקטן נהיה גדול בהגיעו לבן י"ג נאמר רק לישראל, ואילו בב"נ הדבר תלוי בהגיעו לכלל דעת, כל גוי לפי מה שהו.
 

יהודי תמים

משתמש רגיל
בעלבוס אמר:
היכן מצינו שיש הבדל בהלכה בין גוי קטן לגוי גדול ?
1. להחשיב ביאתו.
2. גיורו (אם מדין זכין או מרצונו. ואולי יותר מזה: מי פועל את הגירות, הוא או בית דין ונפק"מ לקבלת מצוות. ואכמ"ל)
 

בעלבוס

משתמש רגיל
יהודי תמים אמר:
בעלבוס אמר:
היכן מצינו שיש הבדל בהלכה בין גוי קטן לגוי גדול ?
1. להחשיב ביאתו.
2. גיורו (אם מדין זכין או מרצונו. ואולי יותר מזה: מי פועל את הגירות, הוא או בית דין ונפק"מ לקבלת מצוות. ואכמ"ל)

תודה 
אשמח לשמוע מקור לדברים שכתבת.

(אם כי לא התכוונתי לכך) 
 

בבא קמא

משתמש ותיק
יהודי תמים אמר:
בעלבוס אמר:
היכן מצינו שיש הבדל בהלכה בין גוי קטן לגוי גדול ?
1. להחשיב ביאתו.
2. גיורו (אם מדין זכין או מרצונו. ואולי יותר מזה: מי פועל את הגירות, הוא או בית דין ונפק"מ לקבלת מצוות. ואכמ"ל)
לענין ביאה זה תלוי בבן ט'. ואינו תלוי בקטן וגדול.
 
 

יהודי תמים

משתמש רגיל
בבא קמא אמר:
יהודי תמים אמר:
בעלבוס אמר:
היכן מצינו שיש הבדל בהלכה בין גוי קטן לגוי גדול ?
1. להחשיב ביאתו.
2. גיורו (אם מדין זכין או מרצונו. ואולי יותר מזה: מי פועל את הגירות, הוא או בית דין ונפק"מ לקבלת מצוות. ואכמ"ל)
לענין ביאה זה תלוי בבן ט'. ואינו תלוי בקטן וגדול.
אמת.
 
 

יהודי תמים

משתמש רגיל
בעלבוס אמר:
יהודי תמים אמר:
בעלבוס אמר:
היכן מצינו שיש הבדל בהלכה בין גוי קטן לגוי גדול ?
1. להחשיב ביאתו.
2. גיורו (אם מדין זכין או מרצונו. ואולי יותר מזה: מי פועל את הגירות, הוא או בית דין ונפק"מ לקבלת מצוות. ואכמ"ל)

תודה 
אשמח לשמוע מקור לדברים שכתבת.

(אם כי לא התכוונתי לכך) 
אם אתה מתכוון לגבי ההבדל בין גיור קטן לגדול, הלא זה גמרא ערוכה בכתובות יא.
ומה שהוספתי מזכרוני הוא מהאבי עזרי (למרן הרב שך) כמדומה בסוף הל' מלכים. אני לא בסוגיא לכן כתבתי 'אולי'.
בל"נ אבדוק.
 
 

בעלבוס

משתמש רגיל
יהודי תמים אמר:
אתה מתכון באמירה לעכו"ם בזריעת כלאים?

(והאם מצאנו דין דומה באמירה לעכו"ם בשבת?)

אכן כן באופן מסוים אמירה לעכו"ם בכלאים שיש הבדל בין עכו"ם קטן לגדול. בשבת לא מצאתי דבר כזה. 
 

שומר שבת

משתמש רגיל
הרג שור את עבדו של פלוני משלם בעל השור לאדונו שלושים של עבד.
כיצד יתכן ששורו הזיק את עבדו שלו, ומשלם שלושים של עבד?
 

אמלתרא

משתמש רגיל
נבשר אמר:
אמלתרא אמר:
מילה אחד הנזכר ד' פעמים בספר בראשית, ובכל פעם פירושו שונה
"כי" משמש בד' לשונות?

לא
התשובה היא:
"שכם'
1) וישימו על "שכם" שניהם
2) עד מקום "שכם" עד אלון מורה
3) וירא אותה "שכם" בן חמור
4) ואני נתתי לך "שכם" אחת על אחיך


 
 

בעלבוס

משתמש רגיל
בעלבוס אמר:
יהודי תמים אמר:
אתה מתכון באמירה לעכו"ם בזריעת כלאים?

(והאם מצאנו דין דומה באמירה לעכו"ם בשבת?)

אכן כן באופן מסוים אמירה לעכו"ם בכלאים שיש הבדל בין עכו"ם קטן לגדול. בשבת לא מצאתי דבר כזה. 

שבת קלט. "
"מכריז רב האי מאן דבעי למיזרע כשותא בכרמא ליזרע רב עמרם חסידא מנגיד עילויה רב משרשיא יהיב ליה פרוטה לתינוק נכרי וזרע ליה וליתן ליה לתינוק ישראל אתי למיסרך וליתן ליה לגדול נכרי אתי לאיחלופי בישראל"

הרמבם פוסק כך להלכה.
 
חלק עליון תַחתִית