פסיקים בתפילה ובברכות

אריך

משתמש ותיק
פותח הנושא
אריה ענק משער האריות אמר:
אני נוהג משום כך לקרוא הכל יחד בלי פסיק כלל וכן שמעתי נוהגים.

[glow=red]אריה[/glow]! זה לא פותר את הבעיה, מה לכוון. אא"כ יש לך ראש [glow=red]ענק[/glow]ויכול לכוון ביחד שתי כוונות.
 
אריך אמר:
אריה ענק משער האריות אמר:
אני נוהג משום כך לקרוא הכל יחד בלי פסיק כלל וכן שמעתי נוהגים.

[glow=red]אריה[/glow]! זה לא פותר את הבעיה, מה לכוון. אא"כ יש לך ראש [glow=red]ענק[/glow]ויכול לכוון ביחד שתי כוונות.
דווקא כאן הכי קל לכוון מלת תמיד פעמיים גם בעוד שאתה אומר אותה פעם אחת אם רק ת[glow=red]אריך[/glow] בה קצת.
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
בביהמ"ז בברכת הטוב והמטיב בסוף, "ורחמים וחיים ושלום וכל טוב, ומכל טוב לעולם אל יחסרנו".

[הייתי במקום שניגנו את זה בנעימה ופיסקו אחרי ומכל טוב וצרם לי הדבר, ככלל כל אחד נפגש אי פעם באיזה מנגינה או נוסח בטעות, וכבר העירו מזה לעיל.]
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
בשים שלו' "תורת חיים ואהבת חסד".
בקדושה "ימלוך ה' לעולם, אלקיך ציון לדר ודר, הללויה"
מח' מג"א וט"ז בברכה א' של ערבית "אל חי וקיים תמיד" או "תמיד ימלוך עלינו"
כנ"ל במודים "אתה הוא לדר ודר" או "לדר ודר נודה לך"
בפסוקי תקיעת שופר יש גם טעויות נפוצות.
 

אריך

משתמש ותיק
פותח הנושא
ב"מה אשיב לה'", הרבה אנשים נוהגים לפסק (במנגינה הידועה) "נדרי, לה' אשלם", ונראה שזו טעות, שאין לפרש שאת הנדרים שלי, אשלם לה', ויש בזה חשש זלזול כלפי שמיא, שכאילו הנדרים הם סתמא, ואפשר בעיקרון לשלם אותם למישהו אחר, ומכל מקום אני מבטיח שלה' אני אשלם אותם.. והנכון לומר: נדרי לה', אשלם. שהנדרים מעיקרא היו לה'.
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
יש בטעמי המקרא של תהלים, שני דרגות של מפסיקים. וזה מה שקובע את צורת הקריאה (לכאו' גם נגד המפרשים) הזכירו זאת כבר לעיל ביחס לטעמי המקרא, אבל פעם שמעתי דיסק של מסורת 'חלב' על קריאת התהלים, ולמדתי מהם את כפילות ההפסקות, כיון שאח=נחנו רגילים בתהלים להפסיק רק פעם אחת בכל פסוק, אבל לפי הטעמים יש שלש או ארבע הפסקות, וזה משנה לחלוטין את דיוק הקריאה ומשמעותה
 

בני ברקי

משתמש רגיל
מנין אמר:
אז, בקול רעש גדול אדיר וחזק, משמיעים קול.
[ולא- אז בקול רעש גדול, אדיר וחזק משמיעים קול]
על תפילה זו כבר רבה וגדלה הפולמוס ע"כ והרבה קולמוסין נשתברו. ובקצרה, דמי שאומר את הקדושה יבחין שאיננו יודעים מי הם שאומרים "ברוך כבוד ה' ממקומו", דבתחילה אומרים 'כנועם שיח סוד שרפי קודש' שהם אומרים קדוש קדוש קדוש, אז, כשהשרפים אומרים קדוש משמיעים קול וכו' לומר ברוך כבוד ה' ממקומו, וכאן הבן שואל שאלת בירור מי אומר זאת??? הרי לא כתוב כאן בקדושה. הן אמת שבברכת יוצר אור כן כתוב: "והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול וכו' לעומתם [של השרפים] מתנשאים ומשבחים ואומרים ברוך כבוד ה', אך כאן בקדושה לא כתוב. שאלה ידועה.
ויש שרצו לתרץ עפ"י סידורים ישנים שהיו כתוב בהם, אז בקול רעש גדול א"ו משמיעים קול, והכוונה היתה, א"ו = אופנים וחיות, אך לאחר שנים שפתחו את הר"ת בסידורים כתבו 'אדיר וחזק' ולא אופנים וחיות. אמת דיש מפקפקים בזה, ומהיות טוב הבאתי בקצרה ענין זה להחכים את הציבור הנעלה.
ותן לחכם ויחכם עוד!!!
 

בני ברקי

משתמש רגיל
יאיר אמר:
יש את הידוע (ויש חלוקים) "צללו כעופרת במים, אדירים"
על קטע זה יש כבר מחלוקת ראשונים בחומש על מי הכוונה אדירים, על המצרים, ואז אכן צריך לעשות פסיק לפני אדירים, או הכוונה על המים שהיו אדירים וחזקים וא"כ יש לומר זאת בחדא מחתא, וע"כ יש להליץ זכות על האומרים בכל אופן שהוא.
 

מנין

משתמש ותיק
בני ברקי אמר:
ויש שרצו לתרץ עפ"י סידורים ישנים שהיו כתוב בהם, אז בקול רעש גדול א"ו משמיעים קול, והכוונה היתה, א"ו = אופנים וחיות,
ועדיין יש שרוצים לתרץ כך, אלא שבינתיים עוד לא מצאו את הסידורים הישנים האלו... (זה המצאה של הגר"א פישר אח רי"י ור"ש).
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
מנין אמר:
בני ברקי אמר:
ויש שרצו לתרץ עפ"י סידורים ישנים שהיו כתוב בהם, אז בקול רעש גדול א"ו משמיעים קול, והכוונה היתה, א"ו = אופנים וחיות,
ועדיין יש שרוצים לתרץ כך, אלא שבינתיים עוד לא מצאו את הסידורים הישנים האלו... (זה המצאה של הגר"א פישר אח רי"י ור"ש).
יש בעי' יותר קשה, שבסידור רב עמרם גאון כתוב אדיר וחזק ונורא...
אבל את הרעיון שמעתי בשם ה'ארץ צבי' - ועכ"פ גם אם אין כזה סידור ישן, ישנם גישות שעדיף להוסיף אופנים וחיות כדי לתקן את הנוסח.
 

בני ברקי

משתמש רגיל
כבוד שמים אמר:
מנין אמר:
בני ברקי אמר:
ויש שרצו לתרץ עפ"י סידורים ישנים שהיו כתוב בהם, אז בקול רעש גדול א"ו משמיעים קול, והכוונה היתה, א"ו = אופנים וחיות,
ועדיין יש שרוצים לתרץ כך, אלא שבינתיים עוד לא מצאו את הסידורים הישנים האלו... (זה המצאה של הגר"א פישר אח רי"י ור"ש).
יש בעי' יותר קשה, שבסידור רב עמרם גאון כתוב אדיר וחזק ונורא...
אבל את הרעיון שמעתי בשם ה'ארץ צבי' - ועכ"פ גם אם אין כזה סידור ישן, ישנם גישות שעדיף להוסיף אופנים וחיות כדי לתקן את הנוסח.
אשמח מאוד לדעת מה כתוב בארץ צבי. אמנם שאנחנו נחליט להוסיף נוסח לשנות עתה מהמטבע של התפילה איני יודע אם נוכל לבצע זאת כי איננו ראויים לכך.
בכל אופן לדעת כל המעוררים טענתי שהבאתי חזקה היא, דמי אלה שאומרים לעומת השרפים הרי אין כתוב בקדושה כלל מי הוא האומר זאת.
האם אפשר לראות צילום מסידור רב עמרם גאון?
 

בני ברקי

משתמש רגיל
מעט דבש אמר:
מ'ספר קושיות' לאחד מן הראשונים
ייש"כ גדול ע"כ. ממש מתנה גדולה וחידוש עצום וגילוי נפלא.
אשמח לדעת מ"מ מדויק מהיכן זה לקוח.
 

בעילום שם

משתמש רגיל
כתוב במ"ב לומר "רוע - גזר" והיינו שיקרע הרוע שבגזירה.
יש לשים לב שהפסיק צריך להיות אחרי: קרע, רוע גזר דיננו. ולא להפסיק בין: רוע גזר; דיננו. שזה מעוות את המשמעות.
 

בני ברקי

משתמש רגיל
בעילום שם אמר:
כתוב במ"ב לומר "רוע - גזר" והיינו שיקרע הרוע שבגזירה.
יש לשים לב שהפסיק צריך להיות אחרי: קרע, רוע גזר דיננו. ולא להפסיק בין: רוע גזר; דיננו. שזה מעוות את המשמעות.
אכן כתוב להדיא בסידור יעב"ץ שצריך לומר "רוע גזר" בנשימה אחת.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
ושאלה ידועה אחרת בברכהמ"ז.

כי אם לידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.

מה השייכות של "הקדושה" לתוך כל התוארים על ידו המלאה והרחבה שהקב"ה משפיע מטובו וחסדו?

יש שגורסים "הגדושה", וכך מובא בערוך השולחן (סי' קפח ס"ו). אבל בכל זאת זה קשה, כי אין מילה כזאת בחז"ל בלשון המשנה או הברייתא.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
אריה ענק משער האריות אמר:
בסידור רבי יעקב עמדין מכת"י ובסידור וילנא הנוסח הוא[glow=red]'ובטובו הגדול תמיד, לא חסר לנו'[/glow]
ובסידור של הרב נתן שפיר מהורודנא, וכן בעץ יוסף באוצר התפילות, וכן ביוש"ה, ובע"ת הנוסח הוא[glow=red]'ובטובו הגדול, תמיד לא חסר לנו'[/glow]
אני נוהג משום כך לקרוא הכל יחד בלי פסיק כלל וכן שמעתי נוהגים.
יש גם נידון זה על "א-ל חי וקיים תמיד לעולם ועד". יש המפרשים, א-ל חי וקיים, תמיד ימלוך וכו'. ויש המפרשים, א-ל חי וקיים תמיד, ימלוך וכו'.

לא זכור לי מקורות כרגע.
 

ערך רב

משתמש ותיק
לא לנו, ה', לא לנו כי לשמך תן כבוד...
נשאו נהרות, ה', נשאו נהרות קולם.
עד מתי רשעים, ה', עד מתי רשעים יעלוזו.
 

ערך רב

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
יש שגורסים "הגדושה", וכך מובא בערוך השולחן (סי' קפח ס"ו). אבל בכל זאת זה קשה, כי אין מילה כזאת בחז"ל בלשון המשנה או הברייתא.

בבא בתרא דף פח.
מקום שנהגו למוד בדקה לא ימוד בגסה בגסה לא ימוד בדקה למחוק לא יגדוש לגדוש לא ימחוק:

מסכת מנחות דף צ.
כל המדות שהיו במקדש היו נגדשות חוץ משל כהן גדול שהיה גודשה לתוכה:
 

ערך רב

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
יש גם נידון זה על "א-ל חי וקיים תמיד לעולם ועד". יש המפרשים, א-ל חי וקיים, תמיד ימלוך וכו'. ויש המפרשים, א-ל חי וקיים תמיד, ימלוך וכו'.

לא זכור לי מקורות כרגע.

שו"ת להורות נתן חלק ח סימן יב
ע"ד ששאל בברכה ראשונה של תפלת ערבית "חי וקים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד", אם מלת "תמיד" מוסבת למעלה דהיינו "וקים תמיד", או למטה "תמיד ימלוך".
א) הנה דבר זה פלוגתא דקמאי הוא, דהפרישה (או"ח סי' רל"ו סק"ג) כתב, כי מלת תמיד נמשכת לדלעיל "חי וקים תמיד", וכן בברכת יראו עינינו אומר "המלך בכבודו תמיד". והביאו הא"ר שם. אבל המג"א (שם סק"ד) הביא מספר ע"ה כי מלת תמיד תיקרא למטה, תמיד ימלוך עלינו. ובשער הציון שבס' משנה ברורה שם (אות י"א) כתב דאיך דעביד שפיר עביד. ולכאורה דברי המג"א ז"ל צריכין עיון, דאיך יתכן דתמיד קאי למטה, דא"כ הו"ל לשון כפולה באומרו "תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד" וצ"ע. וראיתי בסידור של"ה (דפוס אמשטרדם שנת תע"ז) שנרשמה נקודה אחר מלת תמיד בברכת מעריב ערבים, ומשום דקאי למעלה, ואלו בברכת יראו עינינו נרשמה נקודה לפני מלת תמיד ומשום דקאי למטה, וצ"ע השינוי. ובהקדמה שם כתב שהסידור הוא בדקדוק האותיות והנקודות כפי צוואת המחבר השל"ה ז"ל, אולם גם כתב להתנצל שם דשגיאות מי יבין. ובסידור עמודי שמים להריעב"ץ ז"ל (אלטונא תק"ה) יש נקודה לפני תיבת תמיד בברכת ברוך ה' לעולם, ובברכת מעריב ערבים ליכא שום נקודה. ובסידור קרבן מנחה (פיורדא שנת תקי"ח) נמצאת בשניהם הנקודה אחר מלת תמיד, דקאי למעלה, אולם בפירוש עברי טייטש שם מחלק ביניהם, דבברכת מעריב ערבים מפרש דתמיד קאי למטה, ובברכת יראו עינינו מפרש דקאי למעלה.
ב) אולם גם בברכת המזון וברכת הפטורה אומרים "יתברך שמך בפי כל חי תמיד לעולם ועד", הרי דאין זו כפילות. וכעת ראיתי בהגהות הג"ר יוסף שאול נאטנזאהן ז"ל לשו"ע או"ח (סי' רל"ו) שעמד בזה דהוי כפל לשון, אלא שהביא מסידור המדקדק מהר"ש דיסלדארף דתיבת תמיד אינו כולל כמו עולם ועד, והגאון ז"ל בעצמו כתב דתמיד שייך למעלה. ובסידור כתר נהורא (מברדיטשוב) כתב המגיה דהנכון שיאמר תיבת "תמיד" בהפסק קצת לפניו ולאחריו, להורות שהוא נמשך למעלה ולמטה "וכן שמעתי מקצת צדיקים דורנו אומרים כן" ע"ש. וגם כשאומרו בבת אחת בלא הפסק כלל משתמע שהיא נמשכת לפניה ולאחריה.
 

לוי

משתמש רשום
עזריאל21 אמר:
יאיר אמר:
יש את הידוע (ויש חלוקים) "צללו כעופרת במים, אדירים"
אני משתמש עם הפירוש של בעלי הטעמים. כל פעם שמוזכר ציטוט מפסוק או כעי"ז אני מפסיק כמו הטעמים. בפסוק הנ"ל אני אומר "צללו כעופרת, במים אדירים". וכן "רפאנו ה' ונרפא הושיענו ונושעה, כי תהלתנו אתה" ועוד הרבה כאלו פסוקים.
צריך להפסיק קצת בין במים ובין אדירים, כי טעם טפחא תחת במים וסוף פסוק במלת אדירים, כי תיבת אדירים לא קאי על במים אלא על המצרים, (שערי תשובה סי' מ"ח).
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
במשנ"ב סי' ק" כ הביא מח' לגבי "ואשי ישראל" שאומרים בברכת רצה אי קאי אלמעלה או אלמטה עיי"ש.
בברכת כהנים: "ברכנו בברכה המשולשת בתורה" האם הכוונה "ברכה משולשת" שמורכבת מג' פסוקים, או הכוונה שמוזכרת בתורה ג' פעמים (כך ראיתי פעם כמדומני בשם השל"ה)
 

הבוחן

משתמש ותיק
"ועוז מלך משפט אהב, אתה כוננת"
ברכה מעין שבע- "מגן אבות...וכו' ונודה לשמו בכל יום תמיד מעין הברכות, קל ההודאות ..."
 

זענדל

משתמש רגיל
ואתפלל כדת כראוי וכנכון, מלאכי השלום בואכם לשלום וכו'
 

זענדל

משתמש רגיל
בנוסח אשכנז: והמרחם כי לא תמו חסדיך, מעולם קוינו לך
 

זענדל

משתמש רגיל
איך יש לומר? להגיד כי ישר ה' צורי, ולא עוולתה בו,
או: להגיד כי ישר ה', צורי ולא עוולתה בו (כמדומני שהחזנים נוהגים כדרך ב')
 
חלק עליון תַחתִית