שהחינו על אינטרנט

הנופל

משתמש ותיק
הסתפקתי האם ניתן לברך שהחיינו על אינטרנט (חסום כמובן) מדין כלים חדשים,
או שכיון שהקליטה היא באויר ולא נתפסת כחפץ מסוים אי אפשר לברך על המכשיר שקולט.
 

מודים דרבנן

משתמש ותיק
נראה לי להכריע לברך 'עושה מעשה בראשית'
שהרי הקליטה היא באויר, והאויר נברא בששת ימי בראשית.

:)
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
לגוף השאלה אני סבור שזו שאלה טובה מאד. אפשר להרחיב את השאלה על כל דבר שאינו חפץ מסויים, כגון מי שקיבל זכיון ממשלתי באיזה תחום, או אפשרות חיבור לחשמל או למים וכדומה. אך האמת שיש לדון קודם היאך חל עליו קנין, דהרי כתב הטור (חו"מ ריב,א) וז"ל: 
אין אדם מקנה לאחר בין במכר בין במתנה אלא דבר שיש בו ממש אבל דבר שאין בו ממש אין קנין נתפש בו. כיצד אין אדם מקנה לחבירו ריח התפוח ולא טעם הדבש ולא עין הבדולח. לפיכך הקנה לחבירו דירת ביתו אינו נתפש בקנין.

אמנם בסי' רעו,ו הביא הרמ"א דין זה לגבי ירושה, שאי אפשר לרשת דבר שאין בו ממש, וכתב הש"ך דזה מיירי דווקא כשהדבר שאין בו ממש נמצא ברשות אחרים שאז אין היורש יכול להוציאו מרשותם, אבל אם נמצא בחזקת היורש יש לו בזה דין ירושה וחשיב בעלים ע"ז, ובקצוה"ח הביא שהשל"ה חולק ע"ז וסובר שבכל אופן אין לו בעלות. ונמצא שלכאורה נידון דידן תלוי במחלוקת הש"ך והשל"ה האם שייך בעלות על דבר שאין בו ממש. 
וחשבתי דיתכן לצדד 
שכל החסרון של דבר שאין בו ממש הוא רק באופן שיש חפץ ורוצה להקנות את השימוש בחפץ בלא החפץ עצמו, כמו ריח התפוח ודירת הבית, משום שהשימוש בטל לגבי החפץ וא"א להפריד את השימוש מהחפץ, אבל בדבר שכל כולו אין בו ממש כבנידון דידן שאינו בטל לשום חפץ אחר אפשר שחל קנין. אמנם בפתחי תשובה (ריב,א) הביא מהרש"ל ועוד אחרונים שדנו לגבי קנין זכיון מהממשלה למכור בשר ויי"ש שנקרא דבר שאין בו ממש, ומבואר שנקטו שאף שאינו בטל לשום חפץ נקרא דבר שאין בו ממש. ולדינא נקטו שיש בעלות על הזכיון מב' טעמים אחרים: א) דינא דמלכותא ב) קנין סיטומתא, שכך הוא במנהג בעולם המסחר שאפשר לקנות בעלות על זכויות כאלו ואחרות (וכמו שידוע לגבי זכויות יוצרים). וממילא ה"ה בנידון דידן ששייך בזה בעלות.

אכן אף שסיטומתא ודד"מ מועיל לגבי קנין, עדיין יל"ע לגבי דינים אחרים כגון איסור הנאה מע"ז האם שייך לאסור ליהנות מדבר שאין בו ממש. ובפסחים כו,א מבואר שקול מראה וריח אין בהם משום מעילה אבל מדרבנן יש איסור ליהנות מזה, ואולי ה"ה שאין ליהנות מקליטת אינטרנט אלחוטית או מחשמל של ע"ז מדרבנן, וראיתי שאלה מאחד הגר בצרפת בסמיכות לכנסיה והסתפק האם מותר לו לגלוש ברשת האלחוטית של הכנסיה או שיש בזה משום נהנה מע"ז (והורה לו מורה הוראה שיש להחמיר בזה, אך איני יודע אם מצד הדין או מצד ההרגש, ובלא"ה יש לדון אם האינטרנט נכלל בגדר תשמישי ע"ז או לא). וכן בעניננו לגבי ברכת כלים חדשים.
 

הנופל

משתמש ותיק
פותח הנושא
מבקש אמת אמר:
לגוף השאלה אני סבור שזו שאלה טובה מאד. אפשר להרחיב את השאלה על כל דבר שאינו חפץ מסויים, כגון מי שקיבל זכיון ממשלתי באיזה תחום, או אפשרות חיבור לחשמל או למים וכדומה.
במקרים שציינת אין שום כלי לברך עליו. (ועל הזכיון יברך מדין שמועה טובה)
אמנם באינטרנט כיון שיש כלי שעל ידו גולשים ניתן לומר שהברכה היא עליו, ולא דנים את האינטרנט כדבר ערטילאי.
יישר כוח על ההתייחסות לגופן של דברים.
 
הנופל אמר:
הסתפקתי האם ניתן לברך שהחיינו על אינטרנט (חסום כמובן) מדין כלים חדשים,
או שכיון שהקליטה היא באויר ולא נתפסת כחפץ מסוים אי אפשר לברך על המכשיר שקולט.
ברכה על כלי חדש אינה דומה לברכת הנהנין [על חפצא מסויים] אלא נתקנה על כל כלי שהאדם שמח בו, ומה נפק"מ אם השימוש נפעל בצורה מוחשית או לא - כל שהאדם שמח בתוצאה של כלי זה צריך לברך
 
גאלד אמר:
צריך לברך: ברוך דיין האמת.
גם לשיטתך על איבוד הגוף נתקנה ולא על איבוד הרוח
בכל מקרה הנופל שואל במקרה שיש לו היתר מובהק ומסייע לו בחייו ממש
קח דוגמה. יש אנשים שדרך תוכנה באינטרנט משפרים את ראייתם הלקויה
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
עקביא בן מהלל אומר אמר:
הנופל אמר:
הסתפקתי האם ניתן לברך שהחיינו על אינטרנט (חסום כמובן) מדין כלים חדשים,
או שכיון שהקליטה היא באויר ולא נתפסת כחפץ מסוים אי אפשר לברך על המכשיר שקולט.
ברכה על כלי חדש אינה דומה לברכת הנהנין [על חפצא מסויים] אלא נתקנה על כל כלי שהאדם שמח בו, ומה נפק"מ אם השימוש נפעל בצורה מוחשית או לא - כל שהאדם שמח בתוצאה של כלי זה צריך לברך

האם אפשר להביא ראיה לדבריך מברכת שהחיינו על לידת בת (למי שנוהג)
גם שם הוא לא קיבל בעלות על דבר ממשי ומברך
 
יעקב שלם אמר:
עקביא בן מהלל אומר אמר:
הנופל אמר:
הסתפקתי האם ניתן לברך שהחיינו על אינטרנט (חסום כמובן) מדין כלים חדשים,
או שכיון שהקליטה היא באויר ולא נתפסת כחפץ מסוים אי אפשר לברך על המכשיר שקולט.
ברכה על כלי חדש אינה דומה לברכת הנהנין [על חפצא מסויים] אלא נתקנה על כל כלי שהאדם שמח בו, ומה נפק"מ אם השימוש נפעל בצורה מוחשית או לא - כל שהאדם שמח בתוצאה של כלי זה צריך לברך

האם אפשר להביא ראיה לדבריך מברכת שהחיינו על לידת בת (למי שנוהג)
גם שם הוא לא קיבל בעלות על דבר ממשי ומברך
לא יודע אם זו ראיה. וכי בת זה לא דבר ממשי. מלבד זאת שהאב הוא בעלים על ביתו לענין קידושיה ודמי עבודתה ופדיונה ומקבל גיטה וכו'
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
עקביא בן מהלל אומר אמר:
לא קיבל בעלות על דבר ממשי
עקביא בן מהלל אומר אמר:
וכי בת זה לא דבר ממשי.
עקביא בן מהלל אומר אמר:
מלבד זאת שהאב הוא בעלים על ביתו לענין קידושיה ודמי עבודתה ופדיונה ומקבל גיטה וכו

מחודש בעיני שהשהחיינו הוא ע"ז בפרט שהיום לא נוהג
 

אח שלך

משתמש ותיק
עקביא בן מהלל אומר אמר:
גאלד אמר:
צריך לברך: ברוך דיין האמת.
גם לשיטתך על איבוד הגוף נתקנה ולא על איבוד הרוח
בכל מקרה הנופל שואל במקרה שיש לו היתר מובהק ומסייע לו בחייו ממש
קח דוגמה. יש אנשים שדרך תוכנה באינטרנט משפרים את ראייתם הלקויה




עדיין יש מקום לדון אם שייך ומתאים ברכה על דבר שרוב מוחלט של המשתמשים בו ניזוקים ומאבדים עולמם ומיעוטם ניזוקים רק קצת ומיעוט שבמיעוט (אולי) מפיקים ממנו רק תועלת ללא שום נזק רוחני/גשמי/נפשי. 

אגב:
אשמח לדעת האם יש מי מהחברים כאן שיכול לומר בבטחון שהוא קיבל מהאינטרנט רק תועלת ללא כל נזק (מכל סוגי הנזקים המצויים).
ואם כן - האם הוא מרגיש שלם ושליו גם לגבי העתיד שלו ושל משפחתו.

 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
לא ציטוט של אחר אלא ציטוט שלך שציטטת אותי
ציפיתי שתבין
אני דיברתי על בעלות ואתה השבת על ממשות

הוספתי שהיום אף אחד לא בונה על הכסף של מכירת ביתו
(אולי להיפך הוא הולך למכור א"ע ע"מ לחתנה...) ובכל אופן מברכים שהחיינו

הא למדת אולי.. ששהחיינו קאי על שמחה לאו דווקא על קניינים
 
יעקב שלם אמר:
לא ציטוט של אחר אלא ציטוט שלך שציטטת אותי
ציפיתי שתבין
אני דיברתי על בעלות ואתה השבת על ממשות

הוספתי שהיום אף אחד לא בונה על הכסף של מכירת ביתו
(אולי להיפך הוא הולך למכור א"ע ע"מ לחתנה...) ובכל אופן מברכים שהחיינו

הא למדת אולי.. ששהחיינו קאי על שמחה לאו דווקא על קניינים
עדיין לא הבנתי.. אבל עזוב את זה. מה שחשוב באמת מה שטענת שכיום אף אחד לא בונה על הכסף שיתקבל ממכירת ביתו.
אבל שיהיה ברור שזה לא משנה מי בונה מה. זו המציאות שהאב מקבל בעלות לגבי ענינים מסוימים! אם בפועל יבוא לידי מימוש לא משנה את הדין
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
למה לא
זה תלוי בשמחה

למשל
אם מישהו מקבל ירושה קרקע ממש קרובה לאלעד ....
אבל זה שדה מוקשים עם הערות אזהרה ועיקולים

בקיצור שא"א לממש זאת
מסתבר שלא יברך שהחיינו
 
יעקב שלם אמר:
למה לא
זה תלוי בשמחה

למשל
אם מישהו מקבל ירושה קרקע ממש קרובה לאלעד ....
אבל זה שדה מוקשים עם הערות אזהרה ועיקולים

בקיצור שא"א לממש זאת
מסתבר שלא יברך שהחיינו
אפשר לממש במציאתה ובמעשה ידיה
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
עקביא בן מהלל אומר אמר:
הנופל אמר:
הסתפקתי האם ניתן לברך שהחיינו על אינטרנט (חסום כמובן) מדין כלים חדשים,
או שכיון שהקליטה היא באויר ולא נתפסת כחפץ מסוים אי אפשר לברך על המכשיר שקולט.
ברכה על כלי חדש אינה דומה לברכת הנהנין [על חפצא מסויים] אלא נתקנה על כל כלי שהאדם שמח בו, ומה נפק"מ אם השימוש נפעל בצורה מוחשית או לא - כל שהאדם שמח בתוצאה של כלי זה צריך לברך

האם אפשר להביא ראיה לדבריך מברכת שהחיינו על לידת בת (למי שנוהג)
גם שם הוא לא קיבל בעלות על דבר ממשי ומברך


שם הסיבה לברך היא משום דלא גרע משמחה על ראיית פני חבירו כמבואר במשנ"ב, אבל לא תיקנו ברכה זו אלא על שמחה של ראיית אדם ולא על הנאה ממשהו (כגון מי שעושה טיול מהנה מאד לא מברך על זה שהחיינו). 
 
 
לא כולם פירשו הטעם בכך. הנצי"ב למשל כתב הטעם לברכה - דלא גרע מקנה עבד או שפחה לשמשו, שהרי מעשה ידיה לאביה.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
יעקב שלם אמר:
עקביא בן מהלל אומר אמר:
ברכה על כלי חדש אינה דומה לברכת הנהנין [על חפצא מסויים] אלא נתקנה על כל כלי שהאדם שמח בו, ומה נפק"מ אם השימוש נפעל בצורה מוחשית או לא - כל שהאדם שמח בתוצאה של כלי זה צריך לברך

האם אפשר להביא ראיה לדבריך מברכת שהחיינו על לידת בת (למי שנוהג)
גם שם הוא לא קיבל בעלות על דבר ממשי ומברך


שם הסיבה לברך היא משום דלא גרע משמחה על ראיית פני חבירו כמבואר במשנ"ב, אבל לא תיקנו ברכה זו אלא על שמחה של ראיית אדם ולא על הנאה ממשהו (כגון מי שעושה טיול מהנה מאד לא מברך על זה שהחיינו). 


כמעט גרמת לי למחוק את דברי לעיל

אבל בחיפוש שטחי זה לא כ"כ פשוט

מאתר דרשוהרב צבי וינברג
 "וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה" (בראשית ל', כ"א)
 כתב הרשב"ם "ולא נכתבה הודאה על לידת הבת לדעת למה נקראת כן, שאין מודים על הבת כמו על הבן". ובספר מרומי שדה (להנצי"ב זצ"ל ברכות נד.) כתב "והנה מדאיתא במשנה דעל כלים חדשים מברך שהחיינו, יש ללמוד לכאורה, שמי שנולדה לו בת שמברך שהחיינו, דלא גרע מאילו קנה עבד או שפחה לשמשו, שהרי מעשה ידיה לאביה, ואמת שלא ראיתי זאת בפוסקים, ואולי י"ל דבת אינה מתנה טובה לאביה כידוע באגדה", עכ"ל.
 וכ"כ הערוך השולחן (רכג,א) שבלידת נקבה אין מברכין לפי שאין בזה שמחה כל כך. אולם המשנה ברורה (רכג,ב) כתב שאמנם על השמיעה שנולדה לו בת אין מברך שהחיינו, אולם בפעם ראשונה שרואה האב את בתו שנולדה מברך ברכת שהחיינו, דמי גרע ממי שרואה את חבירו לאחר ל' יום ושמח בראייתו דמברך שהחיינו, הכא נמי פעם ראשונה שרואה אותה.
 ועיין בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ד סי' כא) שהעירו לו על דין זה שמברכין שהחיינו על לידת בת מהרשב"ם הנ"ל שמבואר בדבריו שאין לברך.

לסיכום שתי גישות לברכת שהחיינו לבת
ואכן משמע מהנצי"ב כמו הרב @עקביא בן מהלל אומר 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
מבקש אמת אמר:
יעקב שלם אמר:
האם אפשר להביא ראיה לדבריך מברכת שהחיינו על לידת בת (למי שנוהג)
גם שם הוא לא קיבל בעלות על דבר ממשי ומברך


שם הסיבה לברך היא משום דלא גרע משמחה על ראיית פני חבירו כמבואר במשנ"ב, אבל לא תיקנו ברכה זו אלא על שמחה של ראיית אדם ולא על הנאה ממשהו (כגון מי שעושה טיול מהנה מאד לא מברך על זה שהחיינו). 


כמעט גרמת לי למחוק את דברי לעיל

אבל בחיפוש שטחי זה לא כ"כ פשוט

מאתר דרשוהרב צבי וינברג
 "וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה" (בראשית ל', כ"א)
 כתב הרשב"ם "ולא נכתבה הודאה על לידת הבת לדעת למה נקראת כן, שאין מודים על הבת כמו על הבן". ובספר מרומי שדה (להנצי"ב זצ"ל ברכות נד.) כתב "והנה מדאיתא במשנה דעל כלים חדשים מברך שהחיינו, יש ללמוד לכאורה, שמי שנולדה לו בת שמברך שהחיינו, דלא גרע מאילו קנה עבד או שפחה לשמשו, שהרי מעשה ידיה לאביה, ואמת שלא ראיתי זאת בפוסקים, ואולי י"ל דבת אינה מתנה טובה לאביה כידוע באגדה", עכ"ל.
 וכ"כ הערוך השולחן (רכג,א) שבלידת נקבה אין מברכין לפי שאין בזה שמחה כל כך. אולם המשנה ברורה (רכג,ב) כתב שאמנם על השמיעה שנולדה לו בת אין מברך שהחיינו, אולם בפעם ראשונה שרואה האב את בתו שנולדה מברך ברכת שהחיינו, דמי גרע ממי שרואה את חבירו לאחר ל' יום ושמח בראייתו דמברך שהחיינו, הכא נמי פעם ראשונה שרואה אותה.
 ועיין בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ד סי' כא) שהעירו לו על דין זה שמברכין שהחיינו על לידת בת מהרשב"ם הנ"ל שמבואר בדבריו שאין לברך.

לסיכום שתי גישות לברכת שהחיינו לבת
ואכן משמע מהנצי"ב כמו הרב @עקביא בן מהלל אומר 

צודק, אכן שכחתי את דברי הנצי"ב על זה. אבל זהו חידוש שלא מוזכר בשום מקום אחר, וגם נראה שדבריו אין שייכים בזמננו (וגם בזמנו של הנצי"ב עצמו) שאף אחד לא משתמש במעשי ידי בתו, ושמחה תלויה במציאות בפועל ולא במה שהיה בזמן חז"ל (אלא שאי אפשר לנו לתקן ברכה חדשה בזמננו, אבל אם יש דבר שבזמן חז"ל היה משמח ובזמננו לא, פשוט שאין לברך עליו שהחיינו). ומלבד מה בזמננו המציאות היא כמדומני שההוצאה על בת גדולה בהרבה מאשר העזרה שהיא מושיטה בבית (על פי רוב), והמדובר הוא אפילו על חוגים שאינם נוהגים לקנות דירות לבנותיהם. כך שטעם דברי הנצי"ב לכאורה לא שייכים כלל בזמן הזה.
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
לא חושב שיש פה משהו שהוא קנה, מקסימום זכות שימוש בכבלים של הספק, וזה כמו שכירות יותר מאשר קני׳ (אא"כ דיברו כאן על מי שקנה מודם)
(ובכלל יותר נראה ברכת הטוב והמטיב שהרי בדרך כלל כל הבית יהנה מכך)
 

שומר שבת

משתמש רגיל
יעקב שלם אמר:
מבקש אמת אמר:
יעקב שלם אמר:
האם אפשר להביא ראיה לדבריך מברכת שהחיינו על לידת בת (למי שנוהג)
גם שם הוא לא קיבל בעלות על דבר ממשי ומברך


שם הסיבה לברך היא משום דלא גרע משמחה על ראיית פני חבירו כמבואר במשנ"ב, אבל לא תיקנו ברכה זו אלא על שמחה של ראיית אדם ולא על הנאה ממשהו (כגון מי שעושה טיול מהנה מאד לא מברך על זה שהחיינו). 


כמעט גרמת לי למחוק את דברי לעיל

אבל בחיפוש שטחי זה לא כ"כ פשוט

מאתר דרשוהרב צבי וינברג
 "וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה" (בראשית ל', כ"א)
 כתב הרשב"ם "ולא נכתבה הודאה על לידת הבת לדעת למה נקראת כן, שאין מודים על הבת כמו על הבן". ובספר מרומי שדה (להנצי"ב זצ"ל ברכות נד.) כתב "והנה מדאיתא במשנה דעל כלים חדשים מברך שהחיינו, יש ללמוד לכאורה, שמי שנולדה לו בת שמברך שהחיינו, דלא גרע מאילו קנה עבד או שפחה לשמשו, שהרי מעשה ידיה לאביה, ואמת שלא ראיתי זאת בפוסקים, ואולי י"ל דבת אינה מתנה טובה לאביה כידוע באגדה", עכ"ל.
 וכ"כ הערוך השולחן (רכג,א) שבלידת נקבה אין מברכין לפי שאין בזה שמחה כל כך. אולם המשנה ברורה (רכג,ב) כתב שאמנם על השמיעה שנולדה לו בת אין מברך שהחיינו, אולם בפעם ראשונה שרואה האב את בתו שנולדה מברך ברכת שהחיינו, דמי גרע ממי שרואה את חבירו לאחר ל' יום ושמח בראייתו דמברך שהחיינו, הכא נמי פעם ראשונה שרואה אותה.
 ועיין בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ד סי' כא) שהעירו לו על דין זה שמברכין שהחיינו על לידת בת מהרשב"ם הנ"ל שמבואר בדבריו שאין לברך.

לסיכום שתי גישות לברכת שהחיינו לבת
ואכן משמע מהנצי"ב כמו הרב @עקביא בן מהלל אומר 
ראיתי פעם בשם מרן הגריש"א שאמר בפשיטות שהמנהג הוא שלא לברך בלידת בת ודלא כחידושו של המשנ"ב.
 
 

יודוך אחיך.

משתמש ותיק
שומר שבת אמר:
ראיתי פעם בשם מרן הגריש"א שאמר בפשיטות שהמנהג הוא שלא לברך בלידת בת ודלא כחידושו של המשנ"ב.
וראיתי ב"וזאת הברכה" שכן היא גם דעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, ושמא אחד מחו"ר ביהמ"ד דפה יוכל לבאר סברתם, ומפני מה חלקו על המשנ"ב בזה?
 
חלק עליון תַחתִית