הכא במאי עסקינן כשנקנה לאחר המחשבayedavid אמר:אפשר לפטור אותו בברכת הראוטר או המחשב
במקרים שציינת אין שום כלי לברך עליו. (ועל הזכיון יברך מדין שמועה טובה)מבקש אמת אמר:לגוף השאלה אני סבור שזו שאלה טובה מאד. אפשר להרחיב את השאלה על כל דבר שאינו חפץ מסויים, כגון מי שקיבל זכיון ממשלתי באיזה תחום, או אפשרות חיבור לחשמל או למים וכדומה.
ברכה על כלי חדש אינה דומה לברכת הנהנין [על חפצא מסויים] אלא נתקנה על כל כלי שהאדם שמח בו, ומה נפק"מ אם השימוש נפעל בצורה מוחשית או לא - כל שהאדם שמח בתוצאה של כלי זה צריך לברךהנופל אמר:הסתפקתי האם ניתן לברך שהחיינו על אינטרנט (חסום כמובן) מדין כלים חדשים,
או שכיון שהקליטה היא באויר ולא נתפסת כחפץ מסוים אי אפשר לברך על המכשיר שקולט.
גם לשיטתך על איבוד הגוף נתקנה ולא על איבוד הרוחגאלד אמר:צריך לברך: ברוך דיין האמת.
גאלד אמר:צריך לברך: ברוך דיין האמת.
עקביא בן מהלל אומר אמר:ברכה על כלי חדש אינה דומה לברכת הנהנין [על חפצא מסויים] אלא נתקנה על כל כלי שהאדם שמח בו, ומה נפק"מ אם השימוש נפעל בצורה מוחשית או לא - כל שהאדם שמח בתוצאה של כלי זה צריך לברךהנופל אמר:הסתפקתי האם ניתן לברך שהחיינו על אינטרנט (חסום כמובן) מדין כלים חדשים,
או שכיון שהקליטה היא באויר ולא נתפסת כחפץ מסוים אי אפשר לברך על המכשיר שקולט.
לא יודע אם זו ראיה. וכי בת זה לא דבר ממשי. מלבד זאת שהאב הוא בעלים על ביתו לענין קידושיה ודמי עבודתה ופדיונה ומקבל גיטה וכו'יעקב שלם אמר:עקביא בן מהלל אומר אמר:ברכה על כלי חדש אינה דומה לברכת הנהנין [על חפצא מסויים] אלא נתקנה על כל כלי שהאדם שמח בו, ומה נפק"מ אם השימוש נפעל בצורה מוחשית או לא - כל שהאדם שמח בתוצאה של כלי זה צריך לברךהנופל אמר:הסתפקתי האם ניתן לברך שהחיינו על אינטרנט (חסום כמובן) מדין כלים חדשים,
או שכיון שהקליטה היא באויר ולא נתפסת כחפץ מסוים אי אפשר לברך על המכשיר שקולט.
האם אפשר להביא ראיה לדבריך מברכת שהחיינו על לידת בת (למי שנוהג)
גם שם הוא לא קיבל בעלות על דבר ממשי ומברך
עקביא בן מהלל אומר אמר:לא קיבל בעלות על דבר ממשי
עקביא בן מהלל אומר אמר:וכי בת זה לא דבר ממשי.
עקביא בן מהלל אומר אמר:מלבד זאת שהאב הוא בעלים על ביתו לענין קידושיה ודמי עבודתה ופדיונה ומקבל גיטה וכו
יעקב שלם אמר:מחודש בעיני שהשהחיינו הוא ע"ז בפרט שהיום לא נוהג
עקביא בן מהלל אומר אמר:גם לשיטתך על איבוד הגוף נתקנה ולא על איבוד הרוחגאלד אמר:צריך לברך: ברוך דיין האמת.
בכל מקרה הנופל שואל במקרה שיש לו היתר מובהק ומסייע לו בחייו ממש
קח דוגמה. יש אנשים שדרך תוכנה באינטרנט משפרים את ראייתם הלקויה
עדיין לא הבנתי.. אבל עזוב את זה. מה שחשוב באמת מה שטענת שכיום אף אחד לא בונה על הכסף שיתקבל ממכירת ביתו.יעקב שלם אמר:לא ציטוט של אחר אלא ציטוט שלך שציטטת אותי
ציפיתי שתבין
אני דיברתי על בעלות ואתה השבת על ממשות
הוספתי שהיום אף אחד לא בונה על הכסף של מכירת ביתו
(אולי להיפך הוא הולך למכור א"ע ע"מ לחתנה...) ובכל אופן מברכים שהחיינו
הא למדת אולי.. ששהחיינו קאי על שמחה לאו דווקא על קניינים
אפשר לממש במציאתה ובמעשה ידיהיעקב שלם אמר:למה לא
זה תלוי בשמחה
למשל
אם מישהו מקבל ירושה קרקע ממש קרובה לאלעד ....
אבל זה שדה מוקשים עם הערות אזהרה ועיקולים
בקיצור שא"א לממש זאת
מסתבר שלא יברך שהחיינו
יעקב שלם אמר:עקביא בן מהלל אומר אמר:ברכה על כלי חדש אינה דומה לברכת הנהנין [על חפצא מסויים] אלא נתקנה על כל כלי שהאדם שמח בו, ומה נפק"מ אם השימוש נפעל בצורה מוחשית או לא - כל שהאדם שמח בתוצאה של כלי זה צריך לברךהנופל אמר:הסתפקתי האם ניתן לברך שהחיינו על אינטרנט (חסום כמובן) מדין כלים חדשים,
או שכיון שהקליטה היא באויר ולא נתפסת כחפץ מסוים אי אפשר לברך על המכשיר שקולט.
האם אפשר להביא ראיה לדבריך מברכת שהחיינו על לידת בת (למי שנוהג)
גם שם הוא לא קיבל בעלות על דבר ממשי ומברך
מבקש אמת אמר:יעקב שלם אמר:עקביא בן מהלל אומר אמר:ברכה על כלי חדש אינה דומה לברכת הנהנין [על חפצא מסויים] אלא נתקנה על כל כלי שהאדם שמח בו, ומה נפק"מ אם השימוש נפעל בצורה מוחשית או לא - כל שהאדם שמח בתוצאה של כלי זה צריך לברך
האם אפשר להביא ראיה לדבריך מברכת שהחיינו על לידת בת (למי שנוהג)
גם שם הוא לא קיבל בעלות על דבר ממשי ומברך
שם הסיבה לברך היא משום דלא גרע משמחה על ראיית פני חבירו כמבואר במשנ"ב, אבל לא תיקנו ברכה זו אלא על שמחה של ראיית אדם ולא על הנאה ממשהו (כגון מי שעושה טיול מהנה מאד לא מברך על זה שהחיינו).
יעקב שלם אמר:מבקש אמת אמר:יעקב שלם אמר:האם אפשר להביא ראיה לדבריך מברכת שהחיינו על לידת בת (למי שנוהג)
גם שם הוא לא קיבל בעלות על דבר ממשי ומברך
שם הסיבה לברך היא משום דלא גרע משמחה על ראיית פני חבירו כמבואר במשנ"ב, אבל לא תיקנו ברכה זו אלא על שמחה של ראיית אדם ולא על הנאה ממשהו (כגון מי שעושה טיול מהנה מאד לא מברך על זה שהחיינו).
כמעט גרמת לי למחוק את דברי לעיל
אבל בחיפוש שטחי זה לא כ"כ פשוט
מאתר דרשוהרב צבי וינברג
"וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה" (בראשית ל', כ"א)
כתב הרשב"ם "ולא נכתבה הודאה על לידת הבת לדעת למה נקראת כן, שאין מודים על הבת כמו על הבן". ובספר מרומי שדה (להנצי"ב זצ"ל ברכות נד.) כתב "והנה מדאיתא במשנה דעל כלים חדשים מברך שהחיינו, יש ללמוד לכאורה, שמי שנולדה לו בת שמברך שהחיינו, דלא גרע מאילו קנה עבד או שפחה לשמשו, שהרי מעשה ידיה לאביה, ואמת שלא ראיתי זאת בפוסקים, ואולי י"ל דבת אינה מתנה טובה לאביה כידוע באגדה", עכ"ל.
וכ"כ הערוך השולחן (רכג,א) שבלידת נקבה אין מברכין לפי שאין בזה שמחה כל כך. אולם המשנה ברורה (רכג,ב) כתב שאמנם על השמיעה שנולדה לו בת אין מברך שהחיינו, אולם בפעם ראשונה שרואה האב את בתו שנולדה מברך ברכת שהחיינו, דמי גרע ממי שרואה את חבירו לאחר ל' יום ושמח בראייתו דמברך שהחיינו, הכא נמי פעם ראשונה שרואה אותה.
ועיין בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ד סי' כא) שהעירו לו על דין זה שמברכין שהחיינו על לידת בת מהרשב"ם הנ"ל שמבואר בדבריו שאין לברך.
לסיכום שתי גישות לברכת שהחיינו לבת
ואכן משמע מהנצי"ב כמו הרב @עקביא בן מהלל אומר
ראיתי פעם בשם מרן הגריש"א שאמר בפשיטות שהמנהג הוא שלא לברך בלידת בת ודלא כחידושו של המשנ"ב.יעקב שלם אמר:מבקש אמת אמר:יעקב שלם אמר:האם אפשר להביא ראיה לדבריך מברכת שהחיינו על לידת בת (למי שנוהג)
גם שם הוא לא קיבל בעלות על דבר ממשי ומברך
שם הסיבה לברך היא משום דלא גרע משמחה על ראיית פני חבירו כמבואר במשנ"ב, אבל לא תיקנו ברכה זו אלא על שמחה של ראיית אדם ולא על הנאה ממשהו (כגון מי שעושה טיול מהנה מאד לא מברך על זה שהחיינו).
כמעט גרמת לי למחוק את דברי לעיל
אבל בחיפוש שטחי זה לא כ"כ פשוט
מאתר דרשוהרב צבי וינברג
"וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה" (בראשית ל', כ"א)
כתב הרשב"ם "ולא נכתבה הודאה על לידת הבת לדעת למה נקראת כן, שאין מודים על הבת כמו על הבן". ובספר מרומי שדה (להנצי"ב זצ"ל ברכות נד.) כתב "והנה מדאיתא במשנה דעל כלים חדשים מברך שהחיינו, יש ללמוד לכאורה, שמי שנולדה לו בת שמברך שהחיינו, דלא גרע מאילו קנה עבד או שפחה לשמשו, שהרי מעשה ידיה לאביה, ואמת שלא ראיתי זאת בפוסקים, ואולי י"ל דבת אינה מתנה טובה לאביה כידוע באגדה", עכ"ל.
וכ"כ הערוך השולחן (רכג,א) שבלידת נקבה אין מברכין לפי שאין בזה שמחה כל כך. אולם המשנה ברורה (רכג,ב) כתב שאמנם על השמיעה שנולדה לו בת אין מברך שהחיינו, אולם בפעם ראשונה שרואה האב את בתו שנולדה מברך ברכת שהחיינו, דמי גרע ממי שרואה את חבירו לאחר ל' יום ושמח בראייתו דמברך שהחיינו, הכא נמי פעם ראשונה שרואה אותה.
ועיין בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ד סי' כא) שהעירו לו על דין זה שמברכין שהחיינו על לידת בת מהרשב"ם הנ"ל שמבואר בדבריו שאין לברך.
לסיכום שתי גישות לברכת שהחיינו לבת
ואכן משמע מהנצי"ב כמו הרב @עקביא בן מהלל אומר
וראיתי ב"וזאת הברכה" שכן היא גם דעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, ושמא אחד מחו"ר ביהמ"ד דפה יוכל לבאר סברתם, ומפני מה חלקו על המשנ"ב בזה?שומר שבת אמר:ראיתי פעם בשם מרן הגריש"א שאמר בפשיטות שהמנהג הוא שלא לברך בלידת בת ודלא כחידושו של המשנ"ב.