על שאלה זו הגמ' עונה עפ"י מימרא דר"י.
הגמ' הנ"ל לומדת מפסוקים. כך שאין צורך לחפש בדווקא הקשר והגיון. לימוד מפסוקים, הוא קבלה של התנאים דור אחר דור, שכך מתפרש.
קידושין כט. -תנא דבי ר' ישמעאל כל מקום שנאמר צו אינו אלא זירוז מיד ולדורות זירוז דכתיב וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו מיד ולדורות דכתיב מן היום אשר צוה ה' והלאה לדורותיכם:
ובכל אופן אפש"ל -ציוי נופל על דבר שיש לו חשיבות גדולה לעשותו, בין השאר משום שיש מעכבים (כמו במקרה הנז') וכך גם מה שנוהג לדורות משום חשיבותו.