יושב אוהלים
משתמש ותיק
בגמ' קידושין דף כט.:
למולו מנלן דכתיב (בראשית כא, ד) וימל אברהם את יצחק בנו, והיכא דלא מהליה אבוה מיחייבי בי דינא למימהליה דכתיב (בראשית יז, י) המול לכם כל זכר, והיכא דלא מהליה בי דינא מיחייב איהו למימהל נפשיה דכתיב (בראשית יז, יד) וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה, איהי מנלן דלא מיחייבא דכתיב (בראשית כא, ד) כאשר צוה אותו אלקים אותו ולא אותה אשכחן מיד לדורות מנלן תנא דבי ר' ישמעאל כל מקום שנאמר צו אינו אלא זירוז מיד ולדורות זירוז דכתיב (דברים ג, כח) וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו מיד ולדורות דכתיב (במדבר טו, כג) מן היום אשר צוה ה' והלאה לדורותיכם:
בספר המקנה (לבעל הפלאה זצ"ל) כתב בהא דאיתא בגמ' והיכא דלא מהליה אבוה מיחייבי בי דינא למימהליה דכתיב (בראשית יז, י) המול לכם כל זכר, דלאו דוקא בית דין חייבין מהאי קרא ד'המול לכם כל זכר', אלא כל אחד מישראל חייב היכא דלא מהליה אבוה.
ואח"כ כתב המקנה חידוש גדול, דכיון דדין זה נלמד מפסוק אחר מחובת האב למול את בנו, א"כ הא דאיתא בגמ' דיליף מ'אותו ולא אותה' למעט נשים, היינו רק לגבי החיוב דאב על הבן שנלמד מפסוק כאשר צוה אותו אלקים, דדרשינן בו אותו ולא אותה, אבל בחיוב בית דין וכל ישראל שנלמד מהפסוק 'המול לכם כל זכר', דלא כתיב שם 'אותו' גם אשה חייבת.
וחידוש עצום הוא.
למולו מנלן דכתיב (בראשית כא, ד) וימל אברהם את יצחק בנו, והיכא דלא מהליה אבוה מיחייבי בי דינא למימהליה דכתיב (בראשית יז, י) המול לכם כל זכר, והיכא דלא מהליה בי דינא מיחייב איהו למימהל נפשיה דכתיב (בראשית יז, יד) וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה, איהי מנלן דלא מיחייבא דכתיב (בראשית כא, ד) כאשר צוה אותו אלקים אותו ולא אותה אשכחן מיד לדורות מנלן תנא דבי ר' ישמעאל כל מקום שנאמר צו אינו אלא זירוז מיד ולדורות זירוז דכתיב (דברים ג, כח) וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו מיד ולדורות דכתיב (במדבר טו, כג) מן היום אשר צוה ה' והלאה לדורותיכם:
בספר המקנה (לבעל הפלאה זצ"ל) כתב בהא דאיתא בגמ' והיכא דלא מהליה אבוה מיחייבי בי דינא למימהליה דכתיב (בראשית יז, י) המול לכם כל זכר, דלאו דוקא בית דין חייבין מהאי קרא ד'המול לכם כל זכר', אלא כל אחד מישראל חייב היכא דלא מהליה אבוה.
ואח"כ כתב המקנה חידוש גדול, דכיון דדין זה נלמד מפסוק אחר מחובת האב למול את בנו, א"כ הא דאיתא בגמ' דיליף מ'אותו ולא אותה' למעט נשים, היינו רק לגבי החיוב דאב על הבן שנלמד מפסוק כאשר צוה אותו אלקים, דדרשינן בו אותו ולא אותה, אבל בחיוב בית דין וכל ישראל שנלמד מהפסוק 'המול לכם כל זכר', דלא כתיב שם 'אותו' גם אשה חייבת.
וחידוש עצום הוא.