דף כב בעניין מחלוקת רש"י ותוס' בזמן היתר יפת תואר

במבי

משתמש ותיק
ידועה מחלוקתם של רש"י ותוס' אימתי ההיתר של היפת תואר (קידושין כב.)

שלדעת רש"י משמע לכאורה שאסור לבוא עליה במלחמה אפי' ביאה ראשונה ותוס' מקשה מספר קושיות ומסיים שנראה לר"ת שביאה ראשונה מותרת במלחמה אבל ביאה שנייה אסורה עד שתהא בבית גיורת וכו'

אך תמוה לחשוב שלדעת רש"י אף ביאה ראשונה אסורה שהרי הגמ' בחולין כותבת במפורש כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה אסר לן דמא שרא לן כבדא נדה דם טוהר חלב בהמה חלב חיה חזיר מוחא דשיבוטא גירותא לישנא דכורא אשת איש גרושה בחיי בעלה אשת אח יבמה כותית יפת תאר (חולין קט:) 
ומשמע שכנגד איסור גויה ישנו היתר של יפת תואר ואם ההיתר יפת התואר היה רק לאחר הגיור היכן ה"שרא לן כוותיה" ומאי אולמיה מסתם גיורת? ומסתמא חידוש היתר הגויה הוא לא ב"אשת" ואפ' א"א.

וחייבים לומר שגרסתינו "כותית" הינו תיקון הצנזור כי בשאר המקומות שלא שלטה יד הצנזור נשארה הגרסא המקורית כגון בבה"ג שכותב במפורש  "גויה - יפת תואר" וכן בתנחומא ובילקוט שמעוני.

ואולי לרש"י הכוונה שלא ילחצנה במלחמה: לבא עליה. הכוונה באי הסכמה, שילחצנה משמע באונס, אך אם היא מוכנה פשיטא שגם לרש"י מותר לבוא עליה ! וממילא לא קשה קושית התוס' ולא קשה מהגמ' בחולין.
 

אבינועם

משתמש ותיק
גם לפי רש"י מותר לבוא עליה לפני שנתגיירה,
כי מפורש בגמרא:
א''ד בביאה שניה כ''ע לא פליגי דאסירא דהויא לה גיורת כי פליגי בביאה ראשונה רב אמר מותר דהא לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע ושמואל אמר אסור כל היכא דקרינא ביה {דברים כא-יב} והבאתה אל תוך ביתך קרינא ביה וראית בשביה כל היכא דלא קרינא ביה והבאתה אל תוך ביתך לא קרינא ביה וראית בשביה. ע"כ.
א"כ בפירוש אתמר שבא עליה לפני שהיא נעשית גיורת. אלא שאין זה במלחמה, אלא רק כשהיא בביתו, קודם שנתגיירה.

ומה שהערת בסוף:
במבי אמר:
אולי לרש"י הכוונה שלא ילחצנה במלחמה: לבא עליה. הכוונה באי הסכמה, שילחצנה משמע באונס, אך אם היא מוכנה פשיטא שגם לרש"י מותר לבוא עליה ! וממילא לא קשה קושית התוס' ולא קשה מהגמ' בחולין.

דברים נפלאים. כך גם אני ביקשתי לטעון.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
במבי אמר:
אך תמוה לחשוב שלדעת רש"י אף ביאה ראשונה אסורה שהרי הגמ' בחולין כותבת במפורש כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה אסר לן דמא שרא לן כבדא נדה דם טוהר חלב בהמה חלב חיה חזיר מוחא דשיבוטא גירותא לישנא דכורא אשת איש גרושה בחיי בעלה אשת אח יבמה כותית יפת תאר (חולין קט:) 
ומשמע שכנגד איסור גויה ישנו היתר של יפת תואר ואם ההיתר יפת התואר היה רק לאחר הגיור היכן ה"שרא לן כוותיה" ומאי אולמיה מסתם גיורת? ומסתמא חידוש היתר הגויה הוא לא ב"אשת" ואפ' א"א.
מה עדיפה קושייתך מקו' התוס' דאמאי קרי ליה בשר תמותות הא נתגיירה 
ומה שתי' ארש"י שכיון שמגיירה בע"כ חשיב בשר תמותות עונה גם על קושייתך
 

אין חכמה

משתמש ותיק
במבי אמר:
אולי לרש"י הכוונה שלא ילחצנה במלחמה: לבא עליה. הכוונה באי הסכמה, שילחצנה משמע באונס, אך אם היא מוכנה פשיטא שגם לרש"י מותר לבוא עליה ! וממילא לא קשה קושית התוס' ולא קשה מהגמ' בחולין.
חזרה למעלה
איך נדרש מקרא דוהבאתה אל תוך ביתך דיש איסור מיוחד באונס 
ממ"נ אם סברא לאסור באונס אין לנו מקור כלל להתירו ובקרא לא מצאנו רק הגבלה על המקום ומנין לצרף את ב' הדברים
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ידועה מחלוקתם של רש"י ותוס' אימתי ההיתר של היפת תואר (קידושין כב.)

שלדעת רש"י משמע לכאורה שאסור לבוא עליה במלחמה אפי' ביאה ראשונה ותוס' מקשה מספר קושיות ומסיים שנראה לר"ת שביאה ראשונה מותרת במלחמה אבל ביאה שנייה אסורה עד שתהא בבית גיורת וכו'

א"ל שלדעת רש"י הכוונה שלא לבא עליה במלחמה היינו בקשרי המלחמה, אלא בעת ההפוגה שיכניסנה למקום פנוי ויבעול ודלא כהבנת תוס'

וכן נראה גם דעת הרמב"ם

וְכֵן בּוֹעֵל אִשָּׁה בְּגֵיוּתָהּ אִם תְּקָפוֹ יִצְרוֹ. אֲבָל לֹא יִבְעָלֶנָּה וְיֵלֵךְ לוֹ. אֶלָּא מַכְנִיסָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא, יא) "וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר". וְאָסוּר לִבְעל אוֹתָהּ בִּיאָה שְׁנִיָּה עַד שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה

אֵין אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר מֻתֶּרֶת אֶלָּא בִּשְׁעַת הַשִּׁבְיָה. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא, יא) "וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה". בֵּין בְּתוּלָה בֵּין בְּעוּלָה בֵּין אֵשֶׁת אִישׁ. שֶׁאֵין אִישׁוּת לְעַכּוּ"ם. וְחָשַׁקְתָּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ יָפָה. בָהּ וְלֹא בַּחֲבֶרְתָּהּ שֶׁלֹּא יִבְעל שְׁתַּיִם. וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה שֶׁלֹּא יִקַּח שְׁתַּיִם וְיִבְעל אַחַת וְיַנִּיחַ אַחַת לְאָבִיו אוֹ לְאָחִיו. וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יִלְחָצֶנָּה בַּמִּלְחָמָה. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא, יב) "וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ". יַכְנִיסָהּ לְמָקוֹם פנוי וְאַחַר כָּךְ יִבְעל (פרק ח מהלכות מלכים הלכה ב ג)

ודלא כהבנת הכסף משנה שגם בהלכה ג הכוונה שיכניס לעיר ויבעול אלא בשטח האויב ולא בזמן קשרי המלחמה

ואפשר לומר שדוקם הוא מהמילה "וַהֲבֵאתָהּ" שהו' מנוקדת בפתח (ו' ההיפוך) ובשונה משאר הווים שם בפסוקים

כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃

וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃

וַהֲבֵאתָ֖הּ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֑ךָ וְגִלְּחָה֙ אֶת־רֹאשָׁ֔הּ וְעָשְׂתָ֖ה אֶת־צִפׇּרְנֶֽיהָ׃

וְהֵסִ֩ירָה֩ אֶת־שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵעָלֶ֗יהָ וְיָֽשְׁבָה֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבָ֥כְתָ֛ה אֶת־אָבִ֥יהָ וְאֶת־אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים וְאַ֨חַר כֵּ֜ן תָּב֤וֹא אֵלֶ֙יהָ֙ וּבְעַלְתָּ֔הּ וְהָיְתָ֥ה לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃

והאות ו' מנוקדת בפתח, עקב ניקוד החטף של האות ה' ופעמים רבות ו' פתוחה היא ו' ההיפוך (ומצד שני טעם זה יכול גם לחזק את הבנת תוס' ברש"י....)
 
חלק עליון תַחתִית