ידועה מחלוקתם של רש"י ותוס' אימתי ההיתר של היפת תואר (קידושין כב.)
שלדעת רש"י משמע לכאורה שאסור לבוא עליה במלחמה אפי' ביאה ראשונה ותוס' מקשה מספר קושיות ומסיים שנראה לר"ת שביאה ראשונה מותרת במלחמה אבל ביאה שנייה אסורה עד שתהא בבית גיורת וכו'
אך תמוה לחשוב שלדעת רש"י אף ביאה ראשונה אסורה שהרי הגמ' בחולין כותבת במפורש כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה אסר לן דמא שרא לן כבדא נדה דם טוהר חלב בהמה חלב חיה חזיר מוחא דשיבוטא גירותא לישנא דכורא אשת איש גרושה בחיי בעלה אשת אח יבמה כותית יפת תאר (חולין קט:)
ומשמע שכנגד איסור גויה ישנו היתר של יפת תואר ואם ההיתר יפת התואר היה רק לאחר הגיור היכן ה"שרא לן כוותיה" ומאי אולמיה מסתם גיורת? ומסתמא חידוש היתר הגויה הוא לא ב"אשת" ואפ' א"א.
וחייבים לומר שגרסתינו "כותית" הינו תיקון הצנזור כי בשאר המקומות שלא שלטה יד הצנזור נשארה הגרסא המקורית כגון בבה"ג שכותב במפורש "גויה - יפת תואר" וכן בתנחומא ובילקוט שמעוני.
ואולי לרש"י הכוונה שלא ילחצנה במלחמה: לבא עליה. הכוונה באי הסכמה, שילחצנה משמע באונס, אך אם היא מוכנה פשיטא שגם לרש"י מותר לבוא עליה ! וממילא לא קשה קושית התוס' ולא קשה מהגמ' בחולין.
שלדעת רש"י משמע לכאורה שאסור לבוא עליה במלחמה אפי' ביאה ראשונה ותוס' מקשה מספר קושיות ומסיים שנראה לר"ת שביאה ראשונה מותרת במלחמה אבל ביאה שנייה אסורה עד שתהא בבית גיורת וכו'
אך תמוה לחשוב שלדעת רש"י אף ביאה ראשונה אסורה שהרי הגמ' בחולין כותבת במפורש כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה אסר לן דמא שרא לן כבדא נדה דם טוהר חלב בהמה חלב חיה חזיר מוחא דשיבוטא גירותא לישנא דכורא אשת איש גרושה בחיי בעלה אשת אח יבמה כותית יפת תאר (חולין קט:)
ומשמע שכנגד איסור גויה ישנו היתר של יפת תואר ואם ההיתר יפת התואר היה רק לאחר הגיור היכן ה"שרא לן כוותיה" ומאי אולמיה מסתם גיורת? ומסתמא חידוש היתר הגויה הוא לא ב"אשת" ואפ' א"א.
וחייבים לומר שגרסתינו "כותית" הינו תיקון הצנזור כי בשאר המקומות שלא שלטה יד הצנזור נשארה הגרסא המקורית כגון בבה"ג שכותב במפורש "גויה - יפת תואר" וכן בתנחומא ובילקוט שמעוני.
ואולי לרש"י הכוונה שלא ילחצנה במלחמה: לבא עליה. הכוונה באי הסכמה, שילחצנה משמע באונס, אך אם היא מוכנה פשיטא שגם לרש"י מותר לבוא עליה ! וממילא לא קשה קושית התוס' ולא קשה מהגמ' בחולין.