קנין חצר בעבד כפות גיטין כא.

האחד בא לגור

משתמש ותיק
קיי"ל דעבד כפות קונה מדין חצר, ודעת הרמב"ם דלא בעינן ישן .

והסתפקתי האם גם מתי שהעבד הגביה בידו יש בזה קנין חצר ,או רק מתי שמונח בתוכו שאז העבד עושה מעשה חצר, ונפק"מ מתי שמיד אחרי שהגביה הפקיר הבעלים את העבד .

ואת"ל שקונה בהגבהה, יש להסתפק האם כשהעבד נטל מידי הבעל את הגט האם יש בזה חיסרון של "ונתן בידה" , וכן האם כשנוטל הגט מהקרקע יש בזה חיסרון של "טלי גיטך מעל גבי קרקע" .
 

יעקב שלום

משתמש רגיל
לא מצאנו חיסרון חצר שמגביהה רק חצר מהלכת לכן נראה פשוט שיקנה מדין חצר ולא רק מדין הגבהה.
הנפמ אינה ברורה שגם אם מדין הגבהה אתינן עלה קנה הבעלים ומה זה משנה שהפקירו מיד.
כשנוטל העבד הגט מהקרקע לא מובן למה שלא יהיה בזה חיסרון של טלי גיטך וכו באר דבריך
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
פותח הנושא
למה פשוט ?
המושג של חצר זה שמונח בתוכה, ולא שהיא לוקחת לעצמה.
הנפק"מ במקרה שהוא הפקיר מיד אחרי המעשה הגבהה ,וגם אם נאמר שזה חלוקה של פעולות ואין כאן זמן כזה, עדיין נפק"מ אם האדון יאמר שהוא רוצה לזכות בהגבהה גופה ולא במה שאחרי זה החפץ בידו, או במקרה שהעבד תופס את זה בצורה שלא כולו בתוך ידו שאז אין כאן מונחות בחצר .
הנפק"מ של טלי גיטך ,היא משום שהרי אם הניח בחצירה של אישה הרי היא מגורשת אפילו אם גלגל את הגט לחצרה דרך הרצפה שהיא לא רשותה , וא"כ אם אנו דנים שהלקיחה של העבד זוכה מדין חצר, הרי שזה עבר מהרצפה אל חצירה, ומה אכפת לי שהפעולה נעשתה ע"י החצר .
 

יעקב שלום

משתמש רגיל
החיסרון של טלי גיטך הוא שיעשה מפעולת הבעל
הנפמ לא ברורה שממ זוכה האדון מדין הגבהה
פשוט שיקנה מדיןמחצר כיון שאעפ שיש כאן גם פעולת הגבהה יש כאן גם פעולת חצר שגם מה שמגביה מונח בתוכה במקרה שהעבד יתפוס בצורה שאינה בתוך ידו לגמרי ודעתך לומר שאין כאן חצרשוב חוזרת שאלתי מאי נפמ הרי אתה מניח שאין כאן חצר ומה שייך לשאול האם קונה מדין חצר
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלום אמר:
החיסרון של טלי גיטך הוא שיעשה מפעולת הבעל
הנפמ לא ברורה שממ זוכה האדון מדין הגבהה
פשוט שיקנה מדיןמחצר כיון שאעפ שיש כאן גם פעולת הגבהה יש כאן גם פעולת חצר שגם מה שמגביה מונח בתוכה במקרה שהעבד יתפוס בצורה שאינה בתוך ידו לגמרי ודעתך לומר שאין כאן חצרשוב חוזרת שאלתי מאי נפמ הרי אתה מניח שאין כאן חצר ומה שייך לשאול האם קונה מדין חצר
זה בדיוק היה הספק ,האם כיון שהחצר של האשה עשתה את המעשה וזה הרי קנין חצר, א"כ אין חסרון של טלי גיטך ,אלא כמו שהניח בחצרה,
מה כונתך מדין הגבהה ? אתה מתכווין ליד עבד כיד רבו ? יש הרבה מקרים שאין יד עבד וכו' וע"ז דיברתי.
כנראה לא הבנת את הספק מראש, זה גופא היה הספק האם חצר שעושה פעולת הכנסה אליה בעצמה יש בזה קנין חצר (דהיינו בגוף מעשה ההכנסה), וממילא אין שום ענין שהכל יהיה בתוכה .
 

יעקב שלום

משתמש רגיל
פעולת הכנסה בלי להכניס בפועל??? איך אפשר להסביר את זה שיעבוד מצד חצר?
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלום אמר:
פעולת הכנסה בלי להכניס בפועל??? איך אפשר להסביר את זה שיעבוד מצד חצר?
ברור שעם להכניס בפועל, בדיוק כמו שאדם מכניס לרשותו ע"י משיכה או הגבהה הוא עושה פועלת הכנסה עם הכנסה בפועל ,
הכוונה היתה יחס של הכנסה (ומוכנס ), רק לא שזה מונח.
 

יעקב שלום

משתמש רגיל
בפעולת משיכה עושים הכנסה לרשות חצר זה הכנסה לחצר אי אפשר להשוות בין הדברים
אין מובן לכאורה של של הכנסה לחצר בלא הכנסה פיזית
 

יעקב שלום

משתמש רגיל
והרי אין אתה מסתפק שיקנה מדין יד כעושה האדם הגבהה למרות שיש כאן הכנסה לרשות
 

יעקב שלום

משתמש רגיל
ובאופנים שלא יקנה מדין מה שקנה לכאו גם קנין חצר לא יהיה מאותו סיבה שאם מישו הקנה על מנת גם חצר אין כאן
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
פותח הנושא
כשאדם עושה הגבהה או יד, שניהם זה צורות מקבילות איך זה יכנס לרשותו, אבל חצר היא מצב מסוים שעצם זה שהיא בחצר הווה הכנסה לרשותו, ובזה הספק האם כשהחצר עצמה מכניסה, יש בזה משמעות של מצב של חצר .
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלום אמר:
ובאופנים שלא יקנה מדין מה שקנה לכאו גם קנין חצר לא יהיה מאותו סיבה שאם מישו הקנה על מנת גם חצר אין כאן
מה הקשר ,הוא לא קונה דרך זכיתו של העבד, כמו במה שקנה עבד קנה רבו.
 

יעקב שלום

משתמש רגיל
אם אדם מקנה לעבד על מנת שלא יזכה בו רבו ומכח זה לא יקנה האדון בהגבהתן של עבד אם כן גם מדין חצר לא יקנה שהחפץ שייך לעבד לא לאדון.
אנסה להדגיש העניין אתה שואל האם חצר תקנה מדין קנין הגבהה? ודעתי שאין בסיס לשאלה ולא שייך לדון שחצר תקנה מדין הגבהה שזה יסוד הכנסה לרשות פיזית וזה הכנסה לרשות תיאורטית ממונית ועובדים בצורה שונה יקנה אכן מדין הגבהה כיון שהעבד קונה גם בהגבהה וגם בחצר אך לומר שיקנה בהגבהתו בלא שמכניס החפץ לרשות הפיזית זה אין בסיס לומר לכאורה
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלום אמר:
אם אדם מקנה לעבד על מנת שלא יזכה בו רבו ומכח זה לא יקנה האדון בהגבהתן של עבד אם כן גם מדין חצר לא יקנה שהחפץ שייך לעבד לא לאדון.
אנסה להדגיש העניין אתה שואל האם חצר תקנה מדין קנין הגבהה? ודעתי שאין בסיס לשאלה ולא שייך לדון שחצר תקנה מדין הגבהה שזה יסוד הכנסה לרשות פיזית וזה הכנסה לרשות תיאורטית ממונית ועובדים בצורה שונה יקנה אכן מדין הגבהה כיון שהעבד קונה גם בהגבהה וגם בחצר אך לומר שיקנה בהגבהתו בלא שמכניס החפץ לרשות הפיזית זה אין בסיס לומר לכאורה
מה הקשר, המוכר אמר שבקנין הגבהה לא רוצה שיקנה האדון, לא שיש שלו התנגדות עקרונית שיזכה האדון.
אני לא רוצה שחצר תקנה מדין הגבהה ,אלא שכמו שיש בחצר מצב של הכנסה לרשותו תאירוטית (יותר נכון לקרוא לזה בתפיסה) ע"י מציאות פיזית ,כמו כן יהיה בחצר בעצמה מצב של הכנסה בתפיסה ע"י פעולת ההכנסה בעצמה .
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
יעקב שלום אמר:
לא מצאנו חיסרון חצר שמגביהה רק חצר מהלכת לכן נראה פשוט שיקנה מדין חצר ולא רק מדין הגבהה.
הנפמ אינה ברורה שגם אם מדין הגבהה אתינן עלה קנה הבעלים ומה זה משנה שהפקירו מיד.
כשנוטל העבד הגט מהקרקע לא מובן למה שלא יהיה בזה חיסרון של טלי גיטך וכו באר דבריך

האחד בא לגור צודק, כי עבד שהגביה אינו קונה לרבו מדין חצר, והראיה כי קימ"ל שעבד שקנה או מצא מציאה ניקנה הכל לרבו מדין מה שקנה עבד קנה רבו, ולא מדין חצרו של אדם, ובגדר מה שקנה עבד קנה רבו יש להאריך.
 
חלק עליון תַחתִית