יושב אוהלים
משתמש ותיק
גיטין לה:
בתוס' ד"ה ליחוש כתוב שהמודר הנאה מחברו לכתחילה אין מתירין את הנדר אלא בפני חבירו, והוא מדאורייתא ודרשינן לה מקרא, אבל בדיעבד אם התירו שלא בפניו הותר הנדר.
ושאלני בני היקר נ"י שלכאורה זה שלא כדברי התוס' הידועים (לעיל דף ג: ד"ה וכי) שרק בדרבנן איכא לכתחילה ובדיעבד, אבל בדאורייתא אין דינים דלכתחילה צריך, ובדיעבד אינו מעכב, (חוץ מבקדשים שצריך לימוד מיוחד לעכב וכמבואר בכמה מקומות בש"ס). וכי אכן צ"ל שיש מחלוקת בזה בין בעלי התוספות, או שיש סיבה מיוחדת למה בנדר שאני? (כמדומני שבדר"כ באותה מסכת אין עושים מחלוקות בין התוספות).
ולא היה בידי תשובה להשיב לבני.
אשמח לשמוע מהת"ח דפה אם יש להם סברא / מקור ליישוב הדברים.
בתוס' ד"ה ליחוש כתוב שהמודר הנאה מחברו לכתחילה אין מתירין את הנדר אלא בפני חבירו, והוא מדאורייתא ודרשינן לה מקרא, אבל בדיעבד אם התירו שלא בפניו הותר הנדר.
ושאלני בני היקר נ"י שלכאורה זה שלא כדברי התוס' הידועים (לעיל דף ג: ד"ה וכי) שרק בדרבנן איכא לכתחילה ובדיעבד, אבל בדאורייתא אין דינים דלכתחילה צריך, ובדיעבד אינו מעכב, (חוץ מבקדשים שצריך לימוד מיוחד לעכב וכמבואר בכמה מקומות בש"ס). וכי אכן צ"ל שיש מחלוקת בזה בין בעלי התוספות, או שיש סיבה מיוחדת למה בנדר שאני? (כמדומני שבדר"כ באותה מסכת אין עושים מחלוקות בין התוספות).
ולא היה בידי תשובה להשיב לבני.
אשמח לשמוע מהת"ח דפה אם יש להם סברא / מקור ליישוב הדברים.