בנידון מה נקרא דשב"ע שצריך שני עדים

יצחק

משתמש ותיק
ידוע הנידון (ויש קצת סתירה בתוס' בתחילת גיטין) מה נקרא דשב"ע אם רק גיטין וקידושין ואיסור אשה לבעלה או גם כל איסורי עריות כמו אחותו וכו',
השאלה שלי היא האם ידוע לאחד מהת"ח דפה על שיטה כזו שמציעה פשרה כדלהלן:
כל איסורי עריות שמקורן בקשרי אישות דינם כדבר שבערוה, למשל אחות אשתו חמותו כלתו וכו', משום שענינם נובע מאישות וחתנות, אבל איסורי עריות כאלו שנובעים מקורבה ותו לא כמו אחותו ובתו דינם כמו שאר איסורים שע"א נאמן בהם. 
הרעיון הזה מוזכר באיזה מקום? 
 

HaimL

משתמש ותיק
נראה מפשט הגפ"ת בריש גיטין שדבר שבערווה הוא כל מה ששייך בו היתר, כגון א"א שהייתה אסורה אכו"ע, והיא ניתרת בגט. אבל דבר שאיסורו עולמי, כגון אחותו וכו', לא מקרי דבר שבערווה, שהרי אין לו היתר, אלא רק שלא להחזיקו באיסור. 
 

יצחק

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
נראה מפשט הגפ"ת בריש גיטין שדבר שבערווה הוא כל מה ששייך בו היתר, כגון א"א שהייתה אסורה אכו"ע, והיא ניתרת בגט. אבל דבר שאיסורו עולמי, כגון אחותו וכו', לא מקרי דבר שבערווה, שהרי אין לו היתר, אלא רק שלא להחזיקו באיסור. 
לפ"ז אחות אשתו שמותרת לאחר מיתת אשתו כן תהיה דשב"ע?
 
 

HaimL

משתמש ותיק
יצחק אמר:
HaimL אמר:
נראה מפשט הגפ"ת בריש גיטין שדבר שבערווה הוא כל מה ששייך בו היתר, כגון א"א שהייתה אסורה אכו"ע, והיא ניתרת בגט. אבל דבר שאיסורו עולמי, כגון אחותו וכו', לא מקרי דבר שבערווה, שהרי אין לו היתר, אלא רק שלא להחזיקו באיסור. 
לפ"ז אחות אשתו שמותרת לאחר מיתת אשתו כן תהיה דשב"ע?
לדעתי, אם הוחזקה באחות אשתו, אז בפירוש כן. ויהיה צורך בשני עדים כשרים להעיד שמתה אשתו (בר מינן)
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
HaimL אמר:
יצחק אמר:
HaimL אמר:
נראה מפשט הגפ"ת בריש גיטין שדבר שבערווה הוא כל מה ששייך בו היתר, כגון א"א שהייתה אסורה אכו"ע, והיא ניתרת בגט. אבל דבר שאיסורו עולמי, כגון אחותו וכו', לא מקרי דבר שבערווה, שהרי אין לו היתר, אלא רק שלא להחזיקו באיסור. 
לפ"ז אחות אשתו שמותרת לאחר מיתת אשתו כן תהיה דשב"ע?
לדעתי, אם הוחזקה באחות אשתו, אז בפירוש כן. ויהיה צורך בשני עדים כשרים להעיד שמתה אשתו (בר מינן)
עיין שו"ע אבה"ע טו כז
ובמה שציין הב"ש שם
שהפשטות כדבריך
 

יוספי

משתמש ותיק
יצחק אמר:
ידוע הנידון (ויש קצת סתירה בתוס' בתחילת גיטין) מה נקרא דשב"ע אם רק גיטין וקידושין ואיסור אשה לבעלה או גם כל איסורי עריות כמו אחותו וכו',
השאלה שלי היא האם ידוע לאחד מהת"ח דפה על שיטה כזו שמציעה פשרה כדלהלן:
כל איסורי עריות שמקורן בקשרי אישות דינם כדבר שבערוה, למשל אחות אשתו חמותו כלתו וכו', משום שענינם נובע מאישות וחתנות, אבל איסורי עריות כאלו שנובעים מקורבה ותו לא כמו אחותו ובתו דינם כמו שאר איסורים שע"א נאמן בהם. 
הרעיון הזה מוזכר באיזה מקום? 
מוזר?
הרי שניהם דינם מחמת קירבה, ורק הקירבה נעשית על ידי אישות.
ועוד, לשיטתך רק אחות אשתו הלא גם אשת אחיו. ואשת אביו.
(יתורץ בזה משהו?)
 

מי מרום

משתמש רשום
בעצם הקושיא נראה לבאר מושג דדבר שבערוה, דהנה ידוע הרע"א על האי דחשיב דשב"ע באופן עקיף, וכן התורת גיטין,
ויעוי"ש.
וזה חידוש הנידון דהביאו כאן, ולא הכרתיו.
ןייש"כ על הארה זו.
 
חלק עליון תַחתִית