רציתי לשאול הרעק"א אומר שהתוס' דן רק לגבי שיטת רשב"ג אבל לפי רבי זה דין שחכמים יכולים לבטל ולא מדין להפקיע.
וקשה שלפי זה יוצא שזה מכאן ולהבא, ולא למפרע כמו שמבואר בדין שמפקיעים, וקשה מניין הרעק"א לקח את זה שיש דין שלפי רבי רבנן יכולים לבטל מכאן ולהבא שהרי אם זה מדין הפקר בי"ד הפקר הרי זה למפרע ואם מדין הפקעינהו זה גם למפרע אז מהיכן מוכיח הרעק"א שלפי רבי זה מכאן ולהבא?
וקשה שלפי זה יוצא שזה מכאן ולהבא, ולא למפרע כמו שמבואר בדין שמפקיעים, וקשה מניין הרעק"א לקח את זה שיש דין שלפי רבי רבנן יכולים לבטל מכאן ולהבא שהרי אם זה מדין הפקר בי"ד הפקר הרי זה למפרע ואם מדין הפקעינהו זה גם למפרע אז מהיכן מוכיח הרעק"א שלפי רבי זה מכאן ולהבא?
