גיטין לג. תוד"ה ואפקעינהו

יאיר 32

משתמש רגיל
רציתי לשאול הרעק"א אומר שהתוס' דן רק לגבי שיטת רשב"ג אבל לפי רבי זה דין שחכמים יכולים לבטל ולא מדין להפקיע.
וקשה שלפי זה יוצא שזה מכאן ולהבא, ולא למפרע כמו שמבואר בדין שמפקיעים, וקשה מניין הרעק"א לקח את זה שיש דין שלפי רבי רבנן יכולים לבטל מכאן ולהבא שהרי אם זה מדין הפקר בי"ד הפקר הרי זה למפרע ואם מדין הפקעינהו זה גם למפרע אז מהיכן מוכיח הרעק"א שלפי רבי זה מכאן ולהבא? 
 

יאיר 32

משתמש רגיל
פותח הנושא
למה זה תשאל לשמי אמר:
ד''ה ואית דמתרצי. מצ''ב בברכת התורה

אף דחביבא לי שמעתיה דמר אין עתותי בידי לדון בזה כעת. אם תרצה אוכל לחפש לך מ''מ באוצר החכמה דילי
שטמ''ק.PDF
קראתי מה שהוא מביא שם אבל זה לא מתרץ לי

מה שכתוב שם זה אומר שגם השיטה סובר כך אבל אני שואל מכח מה חכמים יכולים לבטל?
 

יאיר 32

משתמש רגיל
פותח הנושא
יאיר 32 אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
ד''ה ואית דמתרצי. מצ''ב בברכת התורה

אף דחביבא לי שמעתיה דמר אין עתותי בידי לדון בזה כעת. אם תרצה אוכל לחפש לך מ''מ באוצר החכמה דילי
שטמ''ק.PDF
קראתי מה שהוא מביא שם אבל זה לא מתרץ לי

מה שכתוב שם זה אומר שגם השיטה סובר כך אבל אני שואל מכח מה חכמים יכולים לבטל?
?
 
 
כפי שכתבתי, אין עתותי בידי כעת לעיין בדבר (אני במירוץ לסיים את ספרי)

אולי תשלח לי אלו מילים לחפש ואעשה זאת, ואשלח לך.
 
איני מונח בסוגיא, אבל אם כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש, מדוע שלא יוכלו להפקיע את הקידושין מאכן ולהבא.

איני יודע אם נכון להמציא שהקידושין נמשכים תמידית מחמת דעת חכמים, אבל אם יקבעו שהקידושין מתאריך פלוני ואילך אינם על דעתם מדוע שלא יפקעו?

וקנין לזמן מצינו בקצה''ח סי' רמג סק''ד (אאל''ט במראה מקום).
 
חילך לאורייתא אמר:
אולי ע"פ יסוד המנח"ח בקדוה"ח דאמרי' מכאן ולהבא למפרע
כן ביאר הגר''ח אמנם בתוס' גיטין לג. ובהוכחתם מנזיר, ברם נראה מהשטמ''ק שהבאתי שהוא מכן ולהבא גמור, ואהא קצווח רבי יאיר 32.


 
 
יאיר 32 אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
חילך לאורייתא אמר:
אולי ע"פ יסוד המנח"ח בקדוה"ח דאמרי' מכאן ולהבא למפרע
 ואהא קצווח רבי יאיר 32.

לא הבנתי!
התפניתי. שכוייעח.
כוונתי היא שעל מכאן ולהבא למפרע לא היה קשה לך כלום, שהרי זה מוכח מתוס' גיטין לג. גבי התראת נזיר וכמו שציינתי. עש''ה ובדברי הגר''ח בהלכות אישות גבי מיאון.
וחשבתי שאולי מה שקשה לך הוא שלהשיטה כוונתו שהקידושין לא נעקרים מכאן ולהבא למפרע אלא רק בשעה ששולח גט ומבטל מאותה שעה ואילך.
תשו''ל לדברי לעיל בעניין מכאן ולהבא, כע''ה גמור בסוגיה זו, ואחלה פני מר שמשוטט בה כעת שיאמר לי אם נכון.
 
 

יאיר 32

משתמש רגיל
פותח הנושא
למה זה תשאל לשמי אמר:
יאיר 32 אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
 ואהא קצווח רבי יאיר 32.

לא הבנתי!
התפניתי. שכוייעח.
כוונתי היא שעל מכאן ולהבא למפרע לא היה קשה לך כלום, שהרי זה מוכח מתוס' גיטין לג. גבי התראת נזיר וכמו שציינתי. עש''ה ובדברי הגר''ח בהלכות אישות גבי מיאון.
וחשבתי שאולי מה שקשה לך הוא שלהשיטה כוונתו שהקידושין לא נעקרים מכאן ולהבא למפרע אלא רק בשעה ששולח גט ומבטל מאותה שעה ואילך.
תשו''ל לדברי לעיל בעניין מכאן ולהבא, כע''ה גמור בסוגיה זו, ואחלה פני מר שמשוטט בה כעת שיאמר לי אם נכון.


לי קשה על מכאן ולהבא
למפרע הגמרא אומרת השאלה מהיכן לקח הרעק"א שגם מכאן ולהבא?
 
 

יאיר 32

משתמש רגיל
פותח הנושא
יאיר 32 אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
יאיר 32 אמר:
התפניתי. שכוייעח.
כוונתי היא שעל מכאן ולהבא למפרע לא היה קשה לך כלום, שהרי זה מוכח מתוס' גיטין לג. גבי התראת נזיר וכמו שציינתי. עש''ה ובדברי הגר''ח בהלכות אישות גבי מיאון.
וחשבתי שאולי מה שקשה לך הוא שלהשיטה כוונתו שהקידושין לא נעקרים מכאן ולהבא למפרע אלא רק בשעה ששולח גט ומבטל מאותה שעה ואילך.
תשו''ל לדברי לעיל בעניין מכאן ולהבא, כע''ה גמור בסוגיה זו, ואחלה פני מר שמשוטט בה כעת שיאמר לי אם נכון.


לי קשה על מכאן ולהבא
למפרע הגמרא אומרת השאלה מהיכן לקח הרעק"א שגם מכאן ולהבא?
אפשר לתרץ ע"פ הקובץ הערות ס' סט ס"ק יג'
שכותב שחכמים ביטלו את האיסור של א"א ולא שהם הפקיעו קידושים מכאן ולהבא אלא ביטלו את האיסור וזה כן יכול להיות מכאן ולהבא קובץ הערות.jpg

ואפשר להוסיף שר' שלמה זלמן אומר שלחכמים עדיף להתיר א"א ולא להפקיע
 

נתנאל הלוי

משתמש ותיק
רציתי לשאול הרעק"א אומר שהתוס' דן רק לגבי שיטת רשב"ג אבל לפי רבי זה דין שחכמים יכולים לבטל ולא מדין להפקיע.
וקשה שלפי זה יוצא שזה מכאן ולהבא, ולא למפרע כמו שמבואר בדין שמפקיעים, וקשה מניין הרעק"א לקח את זה שיש דין שלפי רבי רבנן יכולים לבטל מכאן ולהבא שהרי אם זה מדין הפקר בי"ד הפקר הרי זה למפרע ואם מדין הפקעינהו זה גם למפרע אז מהיכן מוכיח הרעק"א שלפי רבי זה מכאן ולהבא?
אין השאלה מבוררת. הרי דברי רע"א הם הם דברי תוס' בדף ל"ב. דעמדו מדוע הגמרא מקשה רק על ר"ג דס"ל דגם ביטל בב"ד לא מהני בדיעבד ומקשינן ומי איכא מידי דשרינו אש"א לעלמא, וע"ז מתרצינו דאפקעינהו רבנן למפרע.
ומדוע לא מקשינן כן גם לשיטת רבי בביטלו שלא בב"ד דבדיעבד אינו מבוטל על אף [כן ס"ל לתוס' וי"ח] דמהתורה מבוטל, ועז"א תוס' דלרבי א"צ לדין אפקעינהו אלא יש כח לחכמים להתיר אש"א כיון שיש טעם גדול [כ"נ מד' רע"א והחת"ס] וכן דיש כאן גדר כעין דאורייתא דדמי לדברים שבלב [כ"נ מד' אבנ"מ קמ"א ו] ובכה"ג יש להם כח להפקיע איסור אש"א. וממילא לכן פשיט"ל לרע"א דכיון דאי"ז מדין אפקעינהו מה"ת דהוי למפרע, אלא רק מכאן ולהבא.
 

רגליים לדבר

משתמש חדש
אפשר לתרץ ע"פ הקובץ הערות ס' סט ס"ק יג'
שכותב שחכמים ביטלו את האיסור של א"א ולא שהם הפקיעו קידושים מכאן ולהבא אלא ביטלו את האיסור וזה כן יכול להיות מכאן ולהבא
אמנם האסור פקע אולם מלבד זאת אכתי תפוסה בו ואיך תנשא לאחר
 
חלק עליון תַחתִית