גיטין לו. בזמן שאי אתה משמט קרקע

זאת נחמתי

משתמש ותיק
כתב רש"י שם ד"ה  בשביעית בזמן הזה - והלל כרבי סבירא ליה דאמר שביעית להשמטת מלוה בזמן הזה דרבנן הוא ואע"ג דהלל בבית שני הוה סבירא ליה לאביי דבבית שני הואיל ולא היה יובל נוהג לא נהגו שמיטין מדאורייתא ודאמרינן בערכין  מנו יובלות לקדש שמיטין מדרבנן קאמר ומצאתי בתלמידי רבינו יצחק הלוי שכתב במסכת גיטין בירושלמי מנין שאין השמיטה נוהגת אלא בזמן שיובל נוהג שנאמר וזה דבר השמיטה שמוט אחת שמיטת יובל ואחת שמיטת שביעית אבל בת"כ ראיתי דשביעית נוהג בזמן שאין יובל נוהג ואומר אני שהוא מחלוקת: 

ולאחר מכן כתב : בזמן שאי אתה משמט קרקע - כגון עכשיו שבטלה קדושת הארץ

ולא הבנתי, הרי לכאורה תליא טעמא בכך שאין רוב יושביה עליה, וכמו יובל ,  וכפי שהזכיר רש"י לעיל ואף שהארץ  בקדושתה,  וא"כ למה כתב רש"י דתליא בביטול קדושת הארץ  ?
 
ולכאורה נראה מדבריו, דדברי רבי עצמם לא נאמרו כלל בהקשר של תלית שמיטה  ביובל, אלא דין בפ"ע שכשאין שמיטת קרקע  נוהגת משום ביטול קדושת הארץ ,גם שמיטת כספים אינה נוהגת , רק אביי גופיה ס"ל שכשאין יובל נוהג - אין שמיטת קרקע  נוהגת (וכדרשת הירושלמי ), וממילא אין נוהגת שמיטת כספים וכדרשת רבי, אבל ברבי עצמו אין הכרח לזה, ויתכן שרבי גופיה ס"ל כדרשא דתו"כ שהביא רש"י ששמיטה נוהגת אף שאין יובל נוהג .
וכל זה דלא כמו שהבינו התוספות שם בדבריו.  וכן נראה בדבריו במו"ק .

ולפי זה,  ע"כ ס"ל לרבי דקדושה שניה נמי בטלה ודלא כרבי יוסי, וכן ס"ל לאביי במו"ק  .

ועדיין צ"ב  קצת, למה  נטה רש"י מדברי אביי עצמם, ומפרש לה בטעמא אחרינא .
 
חלק עליון תַחתִית