עזרה: מה הדין ספק טומאה כשהוא ספיקא דדינא

נבשר

משתמש ותיק
מה הדין ספק טומאה ברה"ר או ברה"י, כשהספק הוא ספיקא דדינא? האם יש בזה הבדל?
תודה למשיבים.
 

נבשר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה בן יעקב אמר:
עי' שו"ת אבני נזר יו"ד סי' תסז, כא; תע, כב.
עוד לא עיינתי במקור שציטטת, ותודה על המקור, אדהכי והכי ראיתי מביאים חזון איש באהלות סי' כב' אות מד' שכתב שלא דנים אותו על פי הכלל ספק טומאה ברשות היחיד טמא וברשות הרבים טהור שאין כאן ספק במציאות אלא ספק בדין, ובספק כזה לא אומרים שברשות היחיד טמא וברשות הרבים טהור.
מצורף קישור לדבריו למעוניין. http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14338&st=&pgnum=199
 

יוספי

משתמש ותיק
ללא קשר:
מה ההלכה כשיש ב' אנשים ביחד ולצידם יש גוסס, ונגעו בגוסס זה ויש לדון אם יש לזה דין רה"ר וטהורים או רה"י וטמאים.
והנה אין הולכים אחר חזקה בס"ט (ולדעת הגרעק"א בריש נדה, בגוסס).
ואי נימא דלא כהגרעק"א אלא שיש חזקת חיים על גוסס אלא שס"ט אלימא ממנו. (וכן נקט האחיעזר). א"כ מאי נימא שיש לזה דין ספק רה"י ספק רה"ר שיש מהאחרונים שסבירא ליה שאין הולכין אחר חזקה. או שחזקה מכריע שחי והוי רה"ר ודאי.
השאלה היא שהצד שבהוא רה"ר הוא שהוא חי ולא נוגע לספק.
ובתקוה שהובנתי.
 

אבי חי

משתמש ותיק
יוספי אמר:
ללא קשר:
מה ההלכה כשיש ב' אנשים ביחד ולצידם יש גוסס, ונגעו בגוסס זה ויש לדון אם יש לזה דין רה"ר וטהורים או רה"י וטמאים.
והנה אין הולכים אחר חזקה בס"ט (ולדעת הגרעק"א בריש נדה, בגוסס).
ואי נימא דלא כהגרעק"א אלא שיש חזקת חיים על גוסס אלא שס"ט אלימא ממנו. (וכן נקט האחיעזר). א"כ מאי נימא שיש לזה דין ספק רה"י ספק רה"ר שיש מהאחרונים שסבירא ליה שאין הולכין אחר חזקה. או שחזקה מכריע שחי והוי רה"ר ודאי.
השאלה היא שהצד שבהוא רה"ר הוא שהוא חי ולא נוגע לספק.
ובתקוה שהובנתי.
יש"כ על הנידון המעניין, אך לא הבנתי.

הא דבגוסס ליכא חזקת חיים מפורש בגיטין כח א
ס"ט ברה"י ודאי מהני כנגד חזקת טהרה
ס"ט ברה"י כנגד חזקת הגוף נידון בש"ש ושאר אחרונים (כתב דחזקת הגוף אלימא)
ס"ט ברה"י כשהנידון על המטמא (כגון גוסס) נידון בין היתר ברע"א ריש נדה
[היכן האחיעזר, בח"ג סי' ט סק"ז? ומה יוצא מדבריו לעניננו]
מקום מסופק אם הוא רה"י או רה"ר יש לברר מה דינו, ועכ"פ בגוסס ליכא חזקת חיים כנ"ל

חשבתי לדון במקרה הפוך מהנ"ל (שיהיה יותר מעניין)
שאם הגוסס חי הטהור נטמא ואם מת הגוסס לא נטמא הטהור
כגון שהזב הגוסס בכף מאזנים, ויש שם שני אנשים חוץ מהגוסס, והונחו אוכלין בכף השניה (ע"י מי שיש בו דעת לישאל), ואין ידוע אם הונחו מחיים ונטמאו בהיסט הזב, או לאחר מיתה וטהורים כדתנן פ"ד דזבים
והו"ל כעין גלגל המתהפך, שאם מת הו"ל רה"י ונוקטים שהיה חי, ואם חי הו"ל רה"ר ונוקטים שמת...
(בהנחה שבגזירה על זב וזבה שמתו שיטמאו באבן מסמא (פרק בתרא דנדה) לא נכללת הכרעה בכף מאזנים. ואם כן, נדון מדאו')
 

אבי חי

משתמש ותיק
ונראה פשוט שבשני המקרים הנ"ל ל"ש לדון לא כס"ט ברה"ר ולא כס"ט ברה"י, כיון שעל הצד שזו רה"ר אין ספק ועל הצד שזו רה"י אין ספק.
אלא לכאורה הוי ספיקא דאו' רגיל (והאם הולכים אחרי חזקת הטהרות זה תלוי בפלוגתא האם בודאי נגע שייך לילך אחר חזקת טהרה)
 

יוספי

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
יוספי אמר:
ללא קשר:
מה ההלכה כשיש ב' אנשים ביחד ולצידם יש גוסס, ונגעו בגוסס זה ויש לדון אם יש לזה דין רה"ר וטהורים או רה"י וטמאים.
והנה אין הולכים אחר חזקה בס"ט (ולדעת הגרעק"א בריש נדה, בגוסס).
ואי נימא דלא כהגרעק"א אלא שיש חזקת חיים על גוסס אלא שס"ט אלימא ממנו. (וכן נקט האחיעזר). א"כ מאי נימא שיש לזה דין ספק רה"י ספק רה"ר שיש מהאחרונים שסבירא ליה שאין הולכין אחר חזקה. או שחזקה מכריע שחי והוי רה"ר ודאי.
השאלה היא שהצד שבהוא רה"ר הוא שהוא חי ולא נוגע לספק.
ובתקוה שהובנתי.
יש"כ על הנידון המעניין, אך לא הבנתי.

הא דבגוסס ליכא חזקת חיים מפורש בגיטין כח א
ס"ט ברה"י ודאי מהני כנגד חזקת טהרה
המח' בין האחיעזר לרעק"א היא במקום שיש ספק במטמא ואין בו דיני ס"ט רק על התוצאה. ויש חזקה על המטמא, אי אזלינן אחר חזקה או לא. והרעק"א נקט שהולכים אחר חזקה ורק בגוסס יהא ספק על התוצאה. _(כך ביאר את דברי הרן). והאחעיזר נקט שלא מהני חזקה.
ס"ט ברה"י כנגד חזקת הגוף נידון בש"ש ושאר אחרונים (כתב דחזקת הגוף אלימא)
ס"ט ברה"י כשהנידון על המטמא (כגון גוסס) נידון בין היתר ברע"א ריש נדה
[היכן האחיעזר, בח"ג סי' ט סק"ז? ומה יוצא מדבריו לעניננו]
מקום מסופק אם הוא רה"י או רה"ר יש לברר מה דינו, ועכ"פ בגוסס ליכא חזקת חיים כנ"ל

חשבתי לדון במקרה הפוך מהנ"ל (שיהיה יותר מעניין)
שאם הגוסס חי הטהור נטמא ואם מת הגוסס לא נטמא הטהור
כגון שהזב הגוסס בכף מאזנים, ויש שם שני אנשים חוץ מהגוסס, והונחו אוכלין בכף השניה (ע"י מי שיש בו דעת לישאל), ואין ידוע אם הונחו מחיים ונטמאו בהיסט הזב, או לאחר מיתה וטהורים כדתנן פ"ד דזבים
והו"ל כעין גלגל המתהפך, שאם מת הו"ל רה"י ונוקטים שהיה חי, ואם חי הו"ל רה"ר ונוקטים שמת...
(בהנחה שבגזירה על זב וזבה שמתו שיטמאו באבן מסמא (פרק בתרא דנדה) לא נכללת הכרעה בכף מאזנים. ואם כן, נדון מדאו')
קצת קצרתי, עניתי בין השאלות.
עיקר השאלה היא שלכאו' אם יהא באותו מקום ס"ט אחר כגון ספק נגע בשרץ, נימא שחשוב רה"ר, שיש כאן ג' אנשים  ואף שאחד ספק מת. מ"מ אית ביה חזקת חי. (באינו גוסס).
והשאלה אם חשוב רה"ר ויהא דינו שטהור. או שכל הספק היא אם הוא חי אות מת ועל הצד שמת אין כאן רה"ר ויהא ספק רה"י וספק רה"ר.
 
 

זכרונות

משתמש ותיק
משנה מסכת טהרות פרק ו משנה א
מקום שהיה רשות היחיד ונעשה רשות הרבים חזר ונעשה רשות היחיד כשהוא רשות היחיד ספיקו טמא כשהוא רה"ר ספיקו טהור המסוכן ברשות היחיד והוציאוהו לר"ה והחזירוהו לרשות היחיד כשהוא ברשות היחיד ספיקו טמא כשהוא ברה"ר ספיקו טהור ר"ש אומר רה"ר מפסקת:
 

אבי חי

משתמש ותיק
יוספי אמר:
והשאלה אם חשוב רה"ר ויהא דינו שטהור. או שכל הספק היא אם הוא חי אות מת ועל הצד שמת אין כאן רה"ר ויהא ספק רה"י וספק רה"ר.

למאי נ"מ, כיון שבכל מקרה יש חזקת חי?
שהרי לכ' ס"ט ברה"י זה ודאי לא, אלא ספק רגיל.

ולגוף הדבר, כתבתי לעיל דמסתבר שכיון שאין ספק על הצד שנחשב רה"ר ואין ספק על הצד שנחשב רה"י, אין קשר לסוגיית ס"ט ברה"ר או ברה"י.

וע"ע מ"ש לעיל דלהש"ש ודעימי' חזקת הגוף מהניא לטהר אף ברה"י.

יש"כ על ההסבר.


רבי @זכרונות, גם אני לא הבנתי על מה נסובו דבריך
 
חלק עליון תַחתִית