דף יז סוטה יז: מגילת סוטה שכתבה בלילה פסולה

אוריאל

משתמש ותיק
אמר רבא מגילה שכתבה בלילה פסולה כתיב הכא ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת, וכתיב התם על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט מה משפט ביום אף מגילה ביום.

מבואר דהמקור לכתיבת מגילת הסוטה ביום, הוא ממשפט. ומבואר שם בתוס' דדין זה הוא לא רק בכתיבת המגילה, אלא כן הוא גם על כל שאר דיני הסוטה, וכן השקאתה. וכן מבואר שם דלרש"י המקור ממשפט הוא מדיני ממונות שדנין ביום, ולתוס' המקור הוא מדיני נפשות.

והתעוררתי, לפי מה שכתב הסמ"ע בחו"מ סי' ה' לחדש שאם יש נרות דולקים ויש אור אז נחשב הלילה כמו יום לענין שמותר לדון דיני ממונות בלילה, האם כן הוא ג"כ בסוטה, שאם יש שם אור [ומסתמא כן הוא שבעזרה דלק אור תמיד] מותר להשקותה בלילה. וכמו"כ לפי מה שכתב שם שאם קבלו ע"ע לדון בלילה י"א דמותר לדון, מה הדין אם הסוטה וכן הבעל מוכנים שתשתה בלילה, האם מותר או לא.

והנה עיקר השאלה לפי רש"י שהמקור הוא מדיני ממונות, אבל באמת לא התברר לי האם מה שכתב הסמ"ע לדון בקיבלו עלייהו ולאור נרות זהו רק בדיני ממונות, או גם בדיני נפשות, ואם כן אז באמת הספק הוא גם לפי שיטת התוס'.
 

איש בנימין

משתמש ותיק
מסתמא בדיני נפשות לא שייך לומר קיבלו עלייהו. ומסתמא גם בסוטה ל"ש, שהרי יש שם גם ענין של איסור משא"כ בממונות שאין ענין של איסור אלא הכל ענין ממוני בין שני בנ"א ויכולים לקבל ע"ע כל פס"ד שיהיה.
ולגבי דינא דהסמ"ע של נרות, צ"ב מה טעמו שם, ויהיה נפ"מ לדידן
 
חלק עליון תַחתִית