סוטה ב. א''ר שמואל בר רב יצחק כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנא' כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר אלקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות.
בכושרות - פירש"י בחודש כשר הוציאן ממצרים שאינו לא חמה ולא צינה. ובתוס' שאנץ תמה ע"ז דא"כ אין כאן ענין ורמז לקריעת ים סוף דוקא, ועל כן פירש בכושרות לשון בכי ושירות, בכי למצרים ושירה לישראל, וזמן זה היה מיוחד בקריעת ים סוף, ויעו"ש עוד בדבריו.
והנה ידוע מה שנשאל בהלכות קטנות למה חתן אינו מברך שהחיינו, והשיב עד שאתה שואלני מפני מה אין מברך שהחיינו שאל מדוע אינו מברך דיין האמת. והגר"י ענגיל בפ"ק דכתובות נתן טעם והסביר הדברים, כי החתן איננו יודע מה יעלה בסופו של דבר עמו, אם מצא אם מוצא, ולכן לבו ישוש בקרבו אבל גם נפשו עליו תאבל, ועל כן אינו מברך שהחיינו.
אולי עפ"ז נוכל ג"כ לבאר בדרך צחות, שזה נרמז ג"כ באומרו "בכושרות" - לשון בכי ושירות, היינו לפי שהדברים מעורבין זה בזה בזיווגו של אדם, וכנ"ל. ובפרט לשיטת רש"י דהא דקשין לזווגן כקריעת ים סוף הולך על אלו דהם לפי מעשיו [בילקו"מ הביאו מר"א לנדא שפירש בע"א], א"כ לא היה נישואיו על פי המזל כל' רש"י ובגזירת עליון מלכתחילה, אלא מעשיו הם שגרמו, ולכן זהו בחינת "בכושרות".
בכושרות - פירש"י בחודש כשר הוציאן ממצרים שאינו לא חמה ולא צינה. ובתוס' שאנץ תמה ע"ז דא"כ אין כאן ענין ורמז לקריעת ים סוף דוקא, ועל כן פירש בכושרות לשון בכי ושירות, בכי למצרים ושירה לישראל, וזמן זה היה מיוחד בקריעת ים סוף, ויעו"ש עוד בדבריו.
והנה ידוע מה שנשאל בהלכות קטנות למה חתן אינו מברך שהחיינו, והשיב עד שאתה שואלני מפני מה אין מברך שהחיינו שאל מדוע אינו מברך דיין האמת. והגר"י ענגיל בפ"ק דכתובות נתן טעם והסביר הדברים, כי החתן איננו יודע מה יעלה בסופו של דבר עמו, אם מצא אם מוצא, ולכן לבו ישוש בקרבו אבל גם נפשו עליו תאבל, ועל כן אינו מברך שהחיינו.
אולי עפ"ז נוכל ג"כ לבאר בדרך צחות, שזה נרמז ג"כ באומרו "בכושרות" - לשון בכי ושירות, היינו לפי שהדברים מעורבין זה בזה בזיווגו של אדם, וכנ"ל. ובפרט לשיטת רש"י דהא דקשין לזווגן כקריעת ים סוף הולך על אלו דהם לפי מעשיו [בילקו"מ הביאו מר"א לנדא שפירש בע"א], א"כ לא היה נישואיו על פי המזל כל' רש"י ובגזירת עליון מלכתחילה, אלא מעשיו הם שגרמו, ולכן זהו בחינת "בכושרות".