דף ב סוטה ב. וקשין לזווגן כקריעת ים סוף

אוריאל

משתמש ותיק
סוטה ב. א''ר שמואל בר רב יצחק כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנא' כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר אלקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות.

בכושרות - פירש"י בחודש כשר הוציאן ממצרים שאינו לא חמה ולא צינה. ובתוס' שאנץ תמה ע"ז דא"כ אין כאן ענין ורמז לקריעת ים סוף דוקא, ועל כן פירש בכושרות לשון בכי ושירות, בכי למצרים ושירה לישראל, וזמן זה היה מיוחד בקריעת ים סוף, ויעו"ש עוד בדבריו.

והנה ידוע מה שנשאל בהלכות קטנות למה חתן אינו מברך שהחיינו, והשיב עד שאתה שואלני מפני מה אין מברך שהחיינו שאל מדוע אינו מברך דיין האמת. והגר"י ענגיל בפ"ק דכתובות נתן טעם והסביר הדברים, כי החתן איננו יודע מה יעלה בסופו של דבר עמו, אם מצא אם מוצא, ולכן לבו ישוש בקרבו אבל גם נפשו עליו תאבל, ועל כן אינו מברך שהחיינו.

אולי עפ"ז נוכל ג"כ לבאר בדרך צחות, שזה נרמז ג"כ באומרו "בכושרות" - לשון בכי ושירות, היינו לפי שהדברים מעורבין זה בזה בזיווגו של אדם, וכנ"ל. ובפרט לשיטת רש"י דהא דקשין לזווגן כקריעת ים סוף הולך על אלו דהם לפי מעשיו [בילקו"מ הביאו מר"א לנדא שפירש בע"א], א"כ לא היה נישואיו על פי המזל כל' רש"י ובגזירת עליון מלכתחילה, אלא מעשיו הם שגרמו, ולכן זהו בחינת "בכושרות".
 

חיים אשכנזי

משתמש ותיק
בגמרא אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות

וביאר רש"י
מושיב יחידים ביתה - אדם יחיד ואשה יחידה והוא מזווגם יחד ומיישב מהם בית:
מוציא אסירים בכושרות - הוציא את ישראל ממצרים בחדש כשר לא חמה ולא צינה מקיש זיווג יחידים ליציאת מצרים:

ולכאורה אם לומדים את זה מהפסוק של מוציא אסירים בכושרות, דהיינו שהוציאם בחודש כשר,
א"כ אין שום רמז לקריעת ים סוף, ולמה אמר רבה בר בר חנה וקשין לזווגן כקריעת ים סוף?
 

עזר מקודש

משתמש ותיק
לכאורה אם לומדים את זה מהפסוק של מוציא אסירים בכושרות, דהיינו שהוציאם בחודש כשר,
א"כ אין שום רמז לקריעת ים סוף, ולמה אמר רבה בר בר חנה וקשין לזווגן כקריעת ים סוף?
נראה לי משום שיציאת מצרים לא הושלמה עד קריעת ים סוף
כמו שאמרו בירושלמי שבאמת ויציב צריך להוסיף על יציאת מצרים מכת בכורים וקריעת ים סוף והסבירו המפרשים שקריעת ים סוף היא השלמת יציאת מצרים משום שעד אז עדיין לא נשלמה גאולתן, שעדיין סכנת המצרים היתה מרחפת עליהם

ומכאן למד ריש לקיש שהקב"ה מזווג זיווגן שלם, כמו שלימות יציאת מצרים

והיינו דקאמר בכושרות בכי "ושירות" - והיינו שירה שאמרו על הים

ישר כח
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
כמו שאמרו בירושלמי שבאמת ויציב צריך להוסיף על יציאת מצרים מכת בכורים וקריעת ים סוף והסבירו המפרשים שקריעת ים סוף היא השלמת יציאת מצרים משום שעד אז עדיין לא נשלמה גאולתן,
ברמב"ו על התורה בהקדמתו לספר שמות כתוב שהגאולה לא נגמרה עד שבנו את המשכן.


לשון הרמב"ן:
ונתייחד ספר ואלה שמות בענין הגלות הראשון הנגזר בפירוש ובגאולה ממנו ולכן חזר והתחיל בשמות יורדי מצרים ומספרם, אף על פי שכבר נכתב זה, בעבור כי ירידתם שם הוא ראשית הגלות, כי מאז הוחל.
והנה הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו. וכשיצאו ממצרים, אף על פי שיצאו מבית עבדים, עדיין יחשבו גולים, כי היו בארץ לא להם, נבוכים במדבר. וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם, אז שבו אל מעלות אבותם, שהיה סוד אלוה עלי אהליהם, והם הם המרכבה, ואז נחשבו גאולים. ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד.


ואולי עפ"ז יוסבר היטב מה שאמרו שבנין הזיווג הוא כמשכן להשראת השכינה, כי זה ההשלמה של יצי"צ וקריאת ים סוף.
 

עזר מקודש

משתמש ותיק
ברמב"ו על התורה בהקדמתו לספר שמות כתוב שהגאולה לא נגמרה עד שבנו את המשכן.
נכון, ונראה לי שזה מתאים לדברי, שהחלק של הקב"ה בזיווגם נמשל לקריעת ים סוף - הסרת המעכבים,
והשראת השכינה תלוי בזכו שכינה ביניהם - בניית המשכן
ישר כח
 

חיים אשכנזי

משתמש ותיק
ומהו תירוצו?
דברי התוס' שאנץ
וקשה לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר אלהים מושיב יחידים ביתה. פ"ה יחידים אדם יחיד ואשה יחידה והוא מזווגן יחד והוא קשה כמו מוציא אסירים ישראל בכושרות בחדש כשר לא חמה ולא צינה. וא"ת אמאי נקט קריעת ים סוף טפי משאר נסים של יציאת מצרים. וי"ל דמ"ד בכושרות דר' מדרשי' בעלמא בבכי ובשירות בכי למצרים ושירות לישראל והיינו קריעת ים סוף שבאותו נס היה כן ואמר ר"ת פי' מדמי ליה ליציאת מצרים וקריעת ים סוף שבאותו ענין שטבע הקב"ה את המצריים בים כדי להציל את ישראל כמו הורג בעלה של זה ואשתו של זה ומשיאן זה לזה דבזיווג שני קא מיירי כדמפרש בסמוך.

ייש"כ להרה"ג ר' @משה נפתלי
 

עזר מקודש

משתמש ותיק
חלק עליון תַחתִית