ישוב קו' רע"א ביו"ד שכ"ח על תוס' בנזיר יב.

הערשל

משתמש ותיק
התוס' מק' על המנהג למנות שליח להפרשת חלה עוד קודם שנילושה העיסה, שהרי זה מילתא דאיהו ל"מ עביד. ותי' תוס' שבידה להביא עיסה מגולגלת ולהפריש חלה עתה כדי שתפטור את הקמח לכשיהי' נילוש, שבדבר שבידו אין חסרון של לא בא לעולם. 
ומק' רע"א למה הוצרכו התוס' שתביא עיסה אחרת והרי אפשר מהקמח עצמו להפריש לכשילוש.
והנראה דהנה באופן שעושה הפרשה מקמח על קמח עדיין לא חל עתה שום הפרשה. ורק לכשילוש נעשה חלה. ויש אופן נוסף המבואר בשו"ע שכ"ז ס"ב ובש"ך שם שמפריש חלה מעיסה מחויבת וחל ע"ז שם חלה ופוטר העיסה המגולגלת ואמר דלכשילוש עיסה אחרת תיפטר ג"כ ע"י חלה זו  [ועי' ר"ש פ"ג דחלה שצריך שתהי' החלה קיימת].
והנה העושה הקנאה לאחר ל' צריך שיהי' המקנה בעולם בעת חלות הקנין. ויל"ד איך הדין אם עושה שליח שיעשה עבורו הקנאה דלאחר ל' אם צריך שיהי' השליח בעולם בעת החלות, ונראה שכן כיון שהוא בעל ההקנאה כאן, ולפי"ז העושה שליח על הקנאה דלאחר ל' אי"ז מינוי שליחות רק על זמן עשיית המעשה אלא שהוא שלוחו גם בשעת החלות. 
ומעתה נראה דהתוס' נקטו אופן כזה שחל עתה השם חלה ע"י שתפטור עיסה מגולגלת אחרת ובזה מסתיימת השליחות בשעת העשייה. משא"כ באופן שיחול השם חלה אח"כ זה הרי דבר שלא מצי עביד, לעשות כרגע חלות הפרשת חלה, ולכן ל"מ לשוויי שליח. וא"ש קו' רע"א.
 
חלק עליון תַחתִית