במתני' שם מבואר דהאשה שנדרה בנזיר והפרישה קרבנה ואח"כ היפר לה בעלה, דאם הבהמה היתה שלו יחזור לעדר, אבל אם שלה היתה הבהמה אז הוי קרבן (חטאת ימות כחטאת שמתו בעליו וכו').
ואני מנסה להבין את גדר הפרשת הקרבן. דהיינו, מה הוא גדר ההפרשה, ואעפ"כ אפשר שיתבטל. (ואינו נדון בפלוג' דהקדש בטעות).
ולאידך גיסא, דאם הנושא הוא נושא של הפרשה גרידא ואין בה קדושה, האם יש זמן שהקרבן מוקדש ואינו יכול להתבטל (כגון אם כשנכנס לאהל מועד, או זמן אחר)?.
ומישהו אמר לי שהגדר הוא מדיני ממונות, שכיון שבעל נותן את קרבנות אשתו (כפי ואיך שמבואר בסוגי'), א"כ ככל והקרבן מתבטל א"כ הוי נתינה בטעות. ולפיכך יוצא לחולין כיון שאינו ממונה. אבל צ"ע לי בזה דאם מדיני ממון קאיירינן, הא סוכ"ס בהאי שעתה הוי ברשותה ולכאו' יל"ד בזה לענין 'איש כי יקדיש את ביתו קדש' דבאותו זמן אכן הוי ברשותה, שהרי היא הפרישה והקדישה אותו והוי' הפרשה והקדש ברשות. וביותר דלכאו' הנדון כאן אינו מטעם ממון, שהרי בכל הקדש הוי ממון בעלים (קדשים קלים לריה"ג - ב"ק יג., וכן שאר קדשים כמבואר בסוגי' ב"ק דמעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן).
ובעצם ע"א שהספק הוא לגבי הפרשת אשה, אבל אליבא דאמת הוא ממילא ספק לגבי גדר הפרשת כל אדם. מה חל ואימתי.
ואני מנסה להבין את גדר הפרשת הקרבן. דהיינו, מה הוא גדר ההפרשה, ואעפ"כ אפשר שיתבטל. (ואינו נדון בפלוג' דהקדש בטעות).
ולאידך גיסא, דאם הנושא הוא נושא של הפרשה גרידא ואין בה קדושה, האם יש זמן שהקרבן מוקדש ואינו יכול להתבטל (כגון אם כשנכנס לאהל מועד, או זמן אחר)?.
ומישהו אמר לי שהגדר הוא מדיני ממונות, שכיון שבעל נותן את קרבנות אשתו (כפי ואיך שמבואר בסוגי'), א"כ ככל והקרבן מתבטל א"כ הוי נתינה בטעות. ולפיכך יוצא לחולין כיון שאינו ממונה. אבל צ"ע לי בזה דאם מדיני ממון קאיירינן, הא סוכ"ס בהאי שעתה הוי ברשותה ולכאו' יל"ד בזה לענין 'איש כי יקדיש את ביתו קדש' דבאותו זמן אכן הוי ברשותה, שהרי היא הפרישה והקדישה אותו והוי' הפרשה והקדש ברשות. וביותר דלכאו' הנדון כאן אינו מטעם ממון, שהרי בכל הקדש הוי ממון בעלים (קדשים קלים לריה"ג - ב"ק יג., וכן שאר קדשים כמבואר בסוגי' ב"ק דמעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן).
ובעצם ע"א שהספק הוא לגבי הפרשת אשה, אבל אליבא דאמת הוא ממילא ספק לגבי גדר הפרשת כל אדם. מה חל ואימתי.