דף ד. בהא דאמרי' אב"א ר"ש לית ליה איסור חל על איסור.

אלמוני

משתמש ותיק
נזיר דף ג ע"ב דתניא ר"ש אומר אינו חייב עד שידור מכולם ורבנן אמרי אפילו לא נזר אלא בחד מנהון הוי נזיר וכו' (ד ע"א) אב"א ר"ש לית ליה איסור חל על איסור.
ובמפרש שם ז"ל ד"ה איבעית אימא היינו טעמא דר"ש דאמר אינו חייב בנזירות עד שיזיר מכולן בסתם דאמר הריני נזיר דר"ש לטעמיה דלית ליה איסור חל על איסור וה"נ כי אסר עצמו מן החרצנים ומן הזגיון וחיילי עליה נזירות לא אתי אידך פלגא דתגלחת וטומאה וחיילא עילויה א"נ כי הזיר עצמו מן היין לא אתי איסור תגלחת וטומאה וחייל אאיסור יין לשוייה נדר גמור עכ"ל.
ולכאו' דבריו תמוהים טובא, שהרי הא דאין איסור חל על איסור, ה"פ, שאין איסור יוה"כ חל אאיסור נבלה. אבל על גברא, לכאו' פשיטא דיכולים לחול שני איסורים, וכמו שיכול לנדור שני נדרים. וא"כ אפי' אי אין איסור חל על איסור חיילא נזירות היכא שלא נדר בב"א וכמו ששני נדרים חלים על האדם?.
עוד תמהתי מה בין הל"ק לל"ב?.
אשמח לתשובות לשאלות הנ"ל ובהרחבה.




 
 
חלק עליון תַחתִית