נדרים נד: סתם ואח"כ מחלוקת

אוריאל

משתמש ותיק
בנדרים נד פלוגתא בין ר"ע לרשב"ג אם כל דבר דמימליך שליחא עליה הוי מיניה או לא.
וכתב שם הר"ן: "נראה דהלכה כר"ע, דהא סתם לן תנא בפרק כל הבשר כרבי עקיבא, ואע"ג דלא ידעינן אי מחלוקת ואח"כ סתם או סתם ואח"כ מחלוקת, אפ"ה נקטינן כוותיה חדא דמחמיר ועוד דהא מפרש בגמ' דמאן דפליג עליה דר"ע יחידאה".
והנה לכאו' דבריו אינם מובנים, כי אם איננו יודעים אם הוי סתם ואח"כ מחלוקת או מחלוקת ואח"כ סתם א"כ אין בזה שום משמעות, ועיקר הטעם הוא משום דמחמיר או דרשב"ג יחידאה, וא"כ למה הביא הר"ן את הנקודה הזו שיש סתמא בחולין כוותיה.
ונראה דסובר הר"ן דנהי דאיננו יודעים אם הוי סתם ואח"כ מחלוקת, מ"מ כיון שס"ס בחד דוכתא סתם רבי כוותיה, אף שאפשר שהוי סתם ואח"כ מחלוקת דאין הלכה כסתם, מ"מ יש בזה סיוע למה דפסקינן כר"ע. והיינו, דאפילו דאמרי' סתם ואח"כ מחלוקת אין הלכה כסתם, מ"מ לא התבטלה חשיבותו של ה"סתם", ויש בזה סיוע לענין פסק הלכה.

ויש לציין להתוס' יבמות מב: ומד. דנהי דסתם ואח"כ מחלוקת לא חשיב הסתם סתם גמור, מ"מ אהני הסתם להחשיב דעת מי שנסתם כוותיה שייחשב כרבים אצל יחיד. ולהנ"ל ודאי דא"ש דברי הר"ן, כמו שכתבנו. שגם שאמרו סתם ואח"כ מחלוקת אין הלכה כסתם, היינו דאין מוכרח שתהיה הלכה כסתם, אבל נשאר בזה סיוע לענין פסק, וזה עיקר גדול בכללי הפסק.

ולכאו' ראיה יש כאן מדברי הר"ן [וכן מהתוס' הנ"ך] דמה שאמרו סתם ואח"כ מחלוקת אין הלכה כסתם אין הכוונה שלא תהיה הלכה כסתם, אלא שאפשר ותהיה הלכה כמחלוקת, ואפשר שלא. וכ"ה שיטת הנמוק"י יבמות מב: [ועל זה נוסף הסיוע של הסתם].
אבל יש סוברים [חידושים קדמונים קדושין מו. ונתבאר במ"א] שסתם ואח"כ מחלוקת זהו בדוקא דאין הלכה כסתם, כיון דרבי בא לאפוקי מהסתמא, ולפ"ז לכאו' ליתנהו לדברי הר"ן. אולם יל"ע בזה די"ל דמ"מ כל כמה דלא ידעינן דזה סתם ואח"כ מחלוקת, מסתייעים בזה שהוא סתמא, ודוק היטב.
 
חלק עליון תַחתִית