"איבעיא להו הני כהני שלוחי דידן או שלוחי שלוחי דשמיא למאי נפקא מינה למודר הנאה אי אמרת דשלוחי דידן הוו הא מהני ליה ואסור" [נדרים לה:].
לכאו' הרי הכהן מקיים מצוה במה שמקריב, וגם הבעלים מקיים מצוותו, וא"כ הלא קי"ל דמצוות לאו להנות נתנו?
ואין לומר דמהנהו במה שמתיר לו לאכול קדשים [כמו שאולי יש לדייק מהר"ן שם] דהא אכילת קדשים היא גם כן מצוה לבעלים [לפי כמה שיטות].
ואולי הוא משום שבנהנה גופו ל"א מצוות לאו להנות נתנו כמו שהביא הר"ן לעיל טו: אבל הרי דעת הרשב"א דגם בנהנה גופו אמרי' מצוות לאו להנות נתנו [כמו שהביאו שם המפרשים בסוף המסכת].
ואולי ל"א מצוות לאו להנות נתנו אלא במצוות שאדם חייב בהן, ולא במצוות קיומיות, וכאן אינו חייב באכילת קדשים.
וצריך עוד עיון וביאור.
לכאו' הרי הכהן מקיים מצוה במה שמקריב, וגם הבעלים מקיים מצוותו, וא"כ הלא קי"ל דמצוות לאו להנות נתנו?
ואין לומר דמהנהו במה שמתיר לו לאכול קדשים [כמו שאולי יש לדייק מהר"ן שם] דהא אכילת קדשים היא גם כן מצוה לבעלים [לפי כמה שיטות].
ואולי הוא משום שבנהנה גופו ל"א מצוות לאו להנות נתנו כמו שהביא הר"ן לעיל טו: אבל הרי דעת הרשב"א דגם בנהנה גופו אמרי' מצוות לאו להנות נתנו [כמו שהביאו שם המפרשים בסוף המסכת].
ואולי ל"א מצוות לאו להנות נתנו אלא במצוות שאדם חייב בהן, ולא במצוות קיומיות, וכאן אינו חייב באכילת קדשים.
וצריך עוד עיון וביאור.