תוכן עניינה של הכתובה כיוצרת נישואין

שיר השירים

משתמש רגיל
דרוש הסבר ברור בתוכן העניין של הכתובה כחלק מיצירת הנישואין כן, אני יודע שזו תקנת חז"ל שלא יהא קל בעיניו לגרשה וכדו' ובכ"ז אני מנסה להבין מה עומד בשרשו של הד' כיסוד ובסיס לנישואין עד כדי שאסור לאשה להיות תחת בעלה בלא כתובה ונתינת הכתובה היא גם חלק ממסגרת מעשה הנישואין ואני מנסה להבין מה עומד מאחרי כל ההתחייבויות באלו כמסגרת של נישואין 
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
שיר השירים אמר:
דרוש הסבר ברור בתוכן העניין של הכתובה כחלק מיצירת הנישואין כן, אני יודע שזו תקנת חז"ל שלא יהא קל בעיניו לגרשה וכדו' ובכ"ז אני מנסה להבין מה עומד בשרשו של הד' כיסוד ובסיס לנישואין עד כדי שאסור לאשה להיות תחת בעלה בלא כתובה ונתינת הכתובה היא גם חלק ממסגרת מעשה הנישואין ואני מנסה להבין מה עומד מאחרי כל ההתחייבויות באלו כמסגרת של נישואין
אולי משום גדר בפני זנות שלא יהיו נישואין לשעה [כדרך שיש אצל חלק מהמוסלמים]
 

שיר השירים

משתמש רגיל
פותח הנושא
נבהל להשיב אמר:
שיר השירים אמר:
דרוש הסבר ברור בתוכן העניין של הכתובה כחלק מיצירת הנישואין כן, אני יודע שזו תקנת חז"ל שלא יהא קל בעיניו לגרשה וכדו' ובכ"ז אני מנסה להבין מה עומד בשרשו של הד' כיסוד ובסיס לנישואין עד כדי שאסור לאשה להיות תחת בעלה בלא כתובה ונתינת הכתובה היא גם חלק ממסגרת מעשה הנישואין ואני מנסה להבין מה עומד מאחרי כל ההתחייבויות באלו כמסגרת של נישואין
אולי משום גדר בפני זנות שלא יהיו נישואין לשעה [כדרך שיש אצל חלק מהמוסלמים]
אני מחפש הסבר מהותי שהוא חלק מיצירת נישואין ולא עוד סיבות וטעמים לתקנת כתובה
 

עוגן

משתמש ותיק
הכתובה לא יוצרת נישואין. נקודה.
הנישואין ע"י כניסה לחופה.
הכתובה היא התחייבות ממונית למקרה של גירושין או מות, בה הוא מתחייב ומשעבד נכסיו למנה או מאתים.
בגמ' יש שיש מקומות שכותבין כתובה לארוסה.
השייכות לנישואין, כיון שבלא כתובה אסורה לבעלה, ע"כ כדי להתירה צריך לדאוג שתהיה כתובה.
וכמו שהברכות הם לא מעשה הנישואין, אלא כלה בלא ברכה אסורה, והברכה מתירתה, כך גם הכתובה מתירתה לבעלה.
וגם אחרי הנישואין אם אבדה הכתובה, הרי היא אסורה לבעלה עד שיכתוב כתובה חדשה (וזו היא כתובה דאירכסא).
ואם השאלה היא מדוע תקנו חכמים לאסור אשה על בעלה בלא כתובה, הרי הדברים מפורשים: שלא תהא קלה בעיניו להוציאה. והוא דבר פשוט בכחות הנפש של אדם, שדבר שעולה לו כסף יקר בעיניו. ואם אבדה חינה בעיני בעלה, לפחות הכסף יעמיד אותו על המקום.
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
שיר השירים אמר:
אני מחפש הסבר מהותי שהוא חלק מיצירת נישואין ולא עוד סיבות וטעמים לתקנת כתובה
כוונתי הייתה בתוך דברי חז''ל 'שלא יהא קל בעיניו לגרשה' ולא עוד טעם לכתובה
עכ''פ כל זמן שברגע יכול לגרשה ובקלות אין משמעות חזקה לנישואין ואין זה בכלל 'אשת בריתך' כשהברית מופרת בשניה
דהיינו כדי ליצוק תוכן עמוק ומחייב יותר לנישואין שלא יהא סתם כדי למלאות תאוותו חייב שיהיה כתובה
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
אז תגיד שלא יהיה קל בעיניו להוציאה הוא עניין מהותי בנישואין שהקשר יהיה קבוע וחזק ולהגדיר את הכונסה לתוך ביתוצריך את התחייבות הממונית להגדיר את הקשר כקשר קבוע ולא סתם כביאה בעלמא.
תמוה הניסיון הזה להמציא פשט ואז לחפש את המקור וההסבר זה אמור להיות הפוך, לא?
 

שיר השירים

משתמש רגיל
פותח הנושא
לעצמו נברא אמר:
תמוה הניסיון הזה להמציא פשט ואז לחפש את המקור וההסבר זה אמור להיות הפוך, לא?
אני לא המצאתי דבר בסה"כ העליתי את תחושתי
 
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
יושבת תחתיו בלי התחייבות ממנו הוי' כזונה. כמדומ' שכך ברור בגמ'-רש"י
 

דברי יושר

משתמש ותיק
לא כ"כ מבין מה קשה לך,
ברור שהכתובה יוצרת מסגרת של נישואין,
כיצד הנישואין באים לידי ביטוי גם בהתנהלות הבית והמישור הממוני.

הם קובעים שהאישה נעשית חלק מן הבית הממוני, ולכן בעל הבית חייב לזון אותה כחלק מביתו,
ומאידך, אם הוא מפטר אותה, ומגרש אותה מן הבית, או שמת ומשאיר אותה בלי הבית, אזי היא רשאית ליטול חלק מן הרכוש, מכיוון שהיא חלק מן המפעל הזה.

וכן על זה הדרך בשאר ההתחייבויות שתיקנו חכמים,
שלא יחזיק אישה שתהא נשואה לו רק במישור הרעיוני האיסורי, אבל בפועל לא תהיה חלק ממנו וממציאותו בשום דבר.
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
שיר השירים אמר:
דרוש הסבר ברור בתוכן העניין של הכתובה כחלק מיצירת הנישואין כן, אני יודע שזו תקנת חז"ל שלא יהא קל בעיניו לגרשה וכדו' ובכ"ז אני מנסה להבין מה עומד בשרשו של הד' כיסוד ובסיס לנישואין עד כדי שאסור לאשה להיות תחת בעלה בלא כתובה ונתינת הכתובה היא גם חלק ממסגרת מעשה הנישואין ואני מנסה להבין מה עומד מאחרי כל ההתחייבויות באלו כמסגרת של נישואין 

א. מטרת הנישואין היא יצירת קשר אהבה עמוק ויציב בין בני הזוג . הקשר הזה מלבד היותו יסוד עצמי להשראת שכינה והבסיס לחיי תורה מצד עצמו, הוא גם יסוד היכולת להגיע לאהבת ישראל ולאהבת השם שהם יסודות מרכזיים בתורה .ממילא אין אפשרות להגזים בחשיבות קשר הנישואין.
ב. חז"ל הבינו שעל מנת ליצור קשר שכזה על הגבר להרגיש מחויבות וקביעות והאשה צריכה להרגיש שאכן יש מחויבות כלפיה יש קביעות ויש לה תחושת בטחון בהם על מנת שתוכל לאפשר את בניית הקשר בדרך כלל.
ג. לעניין זה יש שני חלקים , למעשה מחויבויות הבעל בכתובה הם תנאי ביה"ד גם בלי כתיבת כתובה רק אליבא דרבי מאיר חייב שיהיה לה גם שטר להבנתי עבור תחושת הביטחון שלה וסמיכות דעתה. כל אלו משרתים את מטרת הנישואין.
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
נבהל להשיב אמר:
שיר השירים אמר:
דרוש הסבר ברור בתוכן העניין של הכתובה כחלק מיצירת הנישואין כן, אני יודע שזו תקנת חז"ל שלא יהא קל בעיניו לגרשה וכדו' ובכ"ז אני מנסה להבין מה עומד בשרשו של הד' כיסוד ובסיס לנישואין עד כדי שאסור לאשה להיות תחת בעלה בלא כתובה ונתינת הכתובה היא גם חלק ממסגרת מעשה הנישואין ואני מנסה להבין מה עומד מאחרי כל ההתחייבויות באלו כמסגרת של נישואין
אולי משום גדר בפני זנות שלא יהיו נישואין לשעה [כדרך שיש אצל חלק מהמוסלמים]

אין איסור בנישואין לשעה כעולה מרב ודומני רב נחמן שהיו מגיעים למקומות רחוקים מבתיהם. ואין זנות במסגרת נישואין כדין.
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
אליעזר ג אמר:
אין איסור בנישואין לשעה כעולה מרב ודומני רב נחמן שהיו מגיעים למקומות רחוקים מבתיהם. ואין זנות במסגרת נישואין כדין
מבואר בראשונים שהם לא עשו מעשה ולא היה אלא כדי שיהיה להם פת בסלם
מ''מ לולא הכתובה לא היה שום בעיה להפקרות הכוללת טקס קצר קודם וטקס קצר לאחר מכן [יתכן שבמקרה כזה אפי' שבעה נקיים לא יצטרכו] וְכֵן לָא כָשַׁר דְּיִתְעֲבֵיד
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
נבהל להשיב אמר:
אליעזר ג אמר:
אין איסור בנישואין לשעה כעולה מרב ודומני רב נחמן שהיו מגיעים למקומות רחוקים מבתיהם. ואין זנות במסגרת נישואין כדין
מבואר בראשונים שהם לא עשו מעשה ולא היה אלא כדי שיהיה להם פת בסלם
מ''מ לולא הכתובה לא היה שום בעיה להפקרות הכוללת טקס קצר קודם וטקס קצר לאחר מכן [יתכן שבמקרה כזה אפי' שבעה נקיים לא יצטרכו] וְכֵן לָא כָשַׁר דְּיִתְעֲבֵיד

שיהיה להם פת בסלם פירושו שמותר להם לעשות מעשה, אחרת אינה בסלם ופשוט.
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
אהרן פישר אמר:
יושבת תחתיו בלי התחייבות ממנו הוי' כזונה. כמדומ' שכך ברור בגמ'-רש"י

נכנסת למחלוקת גדולה בראשונים בדין פילגש, הגדרת זונה היא לפחות שחזקתה שמופקרת לכל אדם ולכן פילגש גם ללא קידושין אינה זונה מעיקר הדין וזאת לפי כל הראשונים מלבד יחידים.

למעשה לרשי אסורה מדרבנן ויש סיעת ראשונים בדעתו כאשר מדובר לשיטתם כפשטות הבבלי גם בלי קידושין. האיסור דרבנן הוא לכאורה ממחויבות ביה"ד להטיל איסור מכיוון שתופעת פילגשות תביא לזנות ועליהם למנוע זאת כי נוסח האיסור לא תהיה קדשה , אבל אין פלגש עצמה קדשה .לעומתם יש סיעה גדולה בראשונים הסוברת להיתר בלי קידושין[אומנם יש מנהג לאיסור] .

יש עוד מספר ראשונים הסוברים איסור תורה . ביניהם רבינו יונה שאוסר לא מכיוון שהיא זונה אלא מכיוון שתביא בריבוי מקרים לתופעה של זנות שנאסרה וזה טמון באיסור עצמו שלא תהיה קדשה. המגיד משנה נראה שסובר אכן נוטה שהיא זונה בשיטת הרמבם , אבל דבריו נסתרים לכאורה מהרמבם עצמו בכמה מקומות . הריב"ש מביא צדדים שכוללים גם לאו דלא תהיה קדשה , וטעמו שמכיוון שזה ביטול עשה של מצוות קידושין הרי אם הפקירה עצמה לכך תפקיר עצמה גם לכל אחד ומטעם זה הרי היא זונה.
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
אליעזר ג אמר:
שמותר להם לעשות מעשה, אחרת אינה בסלם ופשוט.
ודאי שמותר [חוץ משאלת דם חימוד וכבר האריכו בזה הפוסקים בקצ''ב] אחר שיש קידושין וכתובה
אך מצב כזה שבכל רגע נתון אפשר לזנות בהיתר אינו מתקבל על הדעת [יש משמעות בראשונים שזה חלק מכוונת הכתובה]
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
נבהל להשיב אמר:
אליעזר ג אמר:
שמותר להם לעשות מעשה, אחרת אינה בסלם ופשוט.
ודאי שמותר [חוץ משאלת דם חימוד וכבר האריכו בזה הפוסקים בקצ''ב] אחר שיש קידושין וכתובה
אך מצב כזה שבכל רגע נתון אפשר לזנות בהיתר אינו מתקבל על הדעת [יש משמעות בראשונים שזה חלק מכוונת הכתובה]
נו, אז במה אנו חולקים?
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
אליעזר ג אמר:
אהרן פישר אמר:
יושבת תחתיו בלי התחייבות ממנו הוי' כזונה. כמדומ' שכך ברור בגמ'-רש"י

נכנסת למחלוקת גדולה בראשונים בדין פילגש, הגדרת זונה היא לפחות שחזקתה שמופקרת לכל אדם ולכן פילגש גם ללא קידושין אינה זונה מעיקר הדין וזאת לפי כל הראשונים מלבד יחידים.

למעשה לרשי אסורה מדרבנן ויש סיעת ראשונים בדעתו כאשר מדובר לשיטתם כפשטות הבבלי גם בלי קידושין. האיסור דרבנן הוא לכאורה ממחויבות ביה"ד להטיל איסור מכיוון שתופעת פילגשות תביא לזנות ועליהם למנוע זאת כי נוסח האיסור לא תהיה קדשה , אבל אין פלגש עצמה קדשה .לעומתם יש סיעה גדולה בראשונים הסוברת להיתר בלי קידושין[אומנם יש מנהג לאיסור] .

יש עוד מספר ראשונים הסוברים איסור תורה . ביניהם רבינו יונה שאוסר לא מכיוון שהיא זונה אלא מכיוון שתביא בריבוי מקרים לתופעה של זנות שנאסרה וזה טמון באיסור עצמו שלא תהיה קדשה. המגיד משנה נראה שסובר אכן נוטה שהיא זונה בשיטת הרמבם , אבל דבריו נסתרים לכאורה מהרמבם עצמו בכמה מקומות . הריב"ש מביא צדדים שכוללים גם לאו דלא תהיה קדשה , וטעמו שמכיוון שזה ביטול עשה של מצוות קידושין הרי אם הפקירה עצמה לכך תפקיר עצמה גם לכל אחד ומטעם זה הרי היא זונה.
לא הבנתי השייכות בין תגובתך למה שכתבתי. אחפש אחרי הרש"י בל"נ
 
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
הוא לשונו של רבי מאיר שם, כל הפוחת, בעילתו בעילת זנות, בגלל שלא סמכא דעתא,

הרי הכתובה, מייצרת שהיחסים בנישואין יש להם יציבות מסוימת, בסמכות דעת האשה
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
אהרן פישר אמר:
אליעזר ג אמר:
אהרן פישר אמר:
יושבת תחתיו בלי התחייבות ממנו הוי' כזונה. כמדומ' שכך ברור בגמ'-רש"י

נכנסת למחלוקת גדולה בראשונים בדין פילגש, הגדרת זונה היא לפחות שחזקתה שמופקרת לכל אדם ולכן פילגש גם ללא קידושין אינה זונה מעיקר הדין וזאת לפי כל הראשונים מלבד יחידים.

למעשה לרשי אסורה מדרבנן ויש סיעת ראשונים בדעתו כאשר מדובר לשיטתם כפשטות הבבלי גם בלי קידושין. האיסור דרבנן הוא לכאורה ממחויבות ביה"ד להטיל איסור מכיוון שתופעת פילגשות תביא לזנות ועליהם למנוע זאת כי נוסח האיסור לא תהיה קדשה , אבל אין פלגש עצמה קדשה .לעומתם יש סיעה גדולה בראשונים הסוברת להיתר בלי קידושין[אומנם יש מנהג לאיסור] .

יש עוד מספר ראשונים הסוברים איסור תורה . ביניהם רבינו יונה שאוסר לא מכיוון שהיא זונה אלא מכיוון שתביא בריבוי מקרים לתופעה של זנות שנאסרה וזה טמון באיסור עצמו שלא תהיה קדשה. המגיד משנה נראה שסובר אכן נוטה שהיא זונה בשיטת הרמבם , אבל דבריו נסתרים לכאורה מהרמבם עצמו בכמה מקומות . הריב"ש מביא צדדים שכוללים גם לאו דלא תהיה קדשה , וטעמו שמכיוון שזה ביטול עשה של מצוות קידושין הרי אם הפקירה עצמה לכך תפקיר עצמה גם לכל אחד ומטעם זה הרי היא זונה.
לא הבנתי השייכות בין תגובתך למה שכתבתי. אחפש אחרי הרש"י בל"נ
 

סתמת כזונה אז דייקתי אותך שאומנם כינו זאת בעילת זנות אבל לרוב השיטות גם בלי קידושין אינה זונה כל עוד מיוחדת לו.
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
אליעזר ג אמר:
אהרן פישר אמר:
אליעזר ג אמר:
נכנסת למחלוקת גדולה בראשונים בדין פילגש, הגדרת זונה היא לפחות שחזקתה שמופקרת לכל אדם ולכן פילגש גם ללא קידושין אינה זונה מעיקר הדין וזאת לפי כל הראשונים מלבד יחידים.

למעשה לרשי אסורה מדרבנן ויש סיעת ראשונים בדעתו כאשר מדובר לשיטתם כפשטות הבבלי גם בלי קידושין. האיסור דרבנן הוא לכאורה ממחויבות ביה"ד להטיל איסור מכיוון שתופעת פילגשות תביא לזנות ועליהם למנוע זאת כי נוסח האיסור לא תהיה קדשה , אבל אין פלגש עצמה קדשה .לעומתם יש סיעה גדולה בראשונים הסוברת להיתר בלי קידושין[אומנם יש מנהג לאיסור] .

יש עוד מספר ראשונים הסוברים איסור תורה . ביניהם רבינו יונה שאוסר לא מכיוון שהיא זונה אלא מכיוון שתביא בריבוי מקרים לתופעה של זנות שנאסרה וזה טמון באיסור עצמו שלא תהיה קדשה. המגיד משנה נראה שסובר אכן נוטה שהיא זונה בשיטת הרמבם , אבל דבריו נסתרים לכאורה מהרמבם עצמו בכמה מקומות . הריב"ש מביא צדדים שכוללים גם לאו דלא תהיה קדשה , וטעמו שמכיוון שזה ביטול עשה של מצוות קידושין הרי אם הפקירה עצמה לכך תפקיר עצמה גם לכל אחד ומטעם זה הרי היא זונה.
לא הבנתי השייכות בין תגובתך למה שכתבתי. אחפש אחרי הרש"י בל"נ

סתמת כזונה אז דייקתי אותך שאומנם כינו זאת בעילת זנות אבל לרוב השיטות גם בלי קידושין אינה זונה כל עוד מיוחדת לו.
לא התכוונתי שיש כאן איסור שם זונה, אלא חסרון בהנישואין
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שיר השירים אמר:
דרוש הסבר ברור בתוכן העניין של הכתובה כחלק מיצירת הנישואין כן, אני יודע שזו תקנת חז"ל שלא יהא קל בעיניו לגרשה וכדו' ובכ"ז אני מנסה להבין מה עומד בשרשו של הד' כיסוד ובסיס לנישואין עד כדי שאסור לאשה להיות תחת בעלה בלא כתובה ונתינת הכתובה היא גם חלק ממסגרת מעשה הנישואין ואני מנסה להבין מה עומד מאחרי כל ההתחייבויות באלו כמסגרת של נישואין 
ראשית יש מחלוקת תנאים אם כתובה דאורייתא או דרבנן.
איני יודע מה כוונתך חלק מהנישואין הלא ודאי הנישואין חלים בלא כתובה וחז''ל תיקנו כתובה, והוא ככל תקנות חז''ל ומי אמר לך שזה חלק מהנישואים, ומה שהחמירו חז''ל ואמר רבי מאיר דביעלתו כזנות, היינו טעמא כי אם אדם חי עם אשה ויכול לגרשה בקלות א''כ נעשית אצלו האשה כחפץ בביתו שאם לא מתאים לו מגרשו מביתו, וכל ההסתכלות על הבעילה הופך לדבר זול כהשתמשות בחפץ בעלמא וזה כזנות דהיינו כבעילה שאינה ראויה.
 
 
חלק עליון תַחתִית