אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: חַיָּב אָדָם לִפְקֹד אֶת אִשְׁתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ, וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא'.הָא מֵהָכָא נָפְקָא?! מֵהָתָם נָפְקָא! 'וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ', מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעְלָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.אָמַר רַב יוֹסֵף: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ. [דַּאֲמוּר רַבָּנָן: חַיָּב אָדָם לִפְרשׁ מֵאִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, וַאֲפִלּוּ הָכִי כְּשֶׁיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ יִפְקְדֶנָּה.]
אוֹמֵר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: פְּרִידַת הָאִישׁ בְּטֶרֶם יְצִיאָה לַדֶּרֶךְ חוֹבָה שֶׁתִּהְיֶה מְלֻוָּה בִּפְקִידַת הָאִשָּׁה, שֶׁכֵּן זוֹ הִיא הַדֶּרֶךְ לְהַבְטִיחַ אֶת טֹהַר הַזּוּגִיּוּת בִּתְקוּפַת הֵעָדְרוּתוֹ מִן הַבַּיִת.
תָּמֵהַּ הַתָּמֵהַּ: וְכִי מִטַּעַם זֶה חַיָּב הוּא בִּפְקִידַת אִשְׁתּוֹ?! וַהֲלוֹא מִשּׁוּם מִצְוַת עוֹנָה חַיָּב הוּא לְפָקְדָהּ! שֶׁכֵּן אָמְרוּ חֲכָמִים, שֶׁהָאִשָּׁה מִשְׁתּוֹקֶקֶת עַל בַּעְלָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא לַדָּרֶךְ, וּמִמֵּילָא מֻזְהָר הוּא מִן הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ אֶת עוֹנָתָהּ בְּשָׁעָה זוֹ.
אוֹמֵר רַב יוֹסֵף: הַטַּעַם הַנּוֹסָף לְחִיּוּב הַפְּקִידָה שֶׁהוֹסִיף רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי נִצְרָךְ לְמִי שֶׁיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ בִּזְמַן חִיּוּב פְּרִישָׁה, דְּאִלּוּ מִצְוַת עוֹנָה אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת מִצְוַת הַפְּרִישָׁה, אֲבָל הַבְטָחַת שְׁלוֹם הָאֹהֶל מְחַיַּבְתּוֹ לִפְקֹד אֶת אִשְׁתּוֹ אַף בְּעוֹנָה זוֹ.
וּמִן הַמִּקְרָא הַזֶּה דְּרָשׁוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: 'וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ, וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא'. כְּלוֹמַר, לְמַעַן תֵּדַע בֶּטַח שֶׁאָהָלְךָ בְּשָׁלוֹם, חַיָּב אַתָּה לִפְקֹד אֶת אִשְׁתְּךָ אַף גַּם סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, וּמֻבְטָח אַתָּה מִפִּי עֶלְיוֹן שֶׁלֹּא תֶחֱטָא.