איזהו שוטה

יציר

משתמש רגיל
האם כללי הגמ' בהגדרת שוטה נשארו כיום או שהם השתנו
 

משיב דבר

משתמש ותיק
אתה מכיר מי שאינו שוטה ע"פ הרופאים ובכו"א קורע כסותו או לן יחידי בבית הקברות?
 

חסידישער

משתמש ותיק
יש עוד שוטים... אבל מי שיש לו את התנאים האלו הוא ודאי שוטה ולא צריך לאבחון נוסף
 

יציר

משתמש רגיל
פותח הנושא
חסידישער אמר:
יש עוד שוטים... אבל מי שיש לו את התנאים האלו הוא ודאי שוטה ולא צריך לאבחון נוסף
מקור?
 
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
יציר אמר:
להיפך אני מכיר שוטים ע"פ הרופאים ובכל זאת אינם לנים יחידי בבית הקברות

יש חת"ס בשות אהע"ז וכפי שאני זוכר הוא מסביר או יוצא מדבריו שמי באמת משוגע ודאי שוטה יחשב, וההסבר בסימנים הוא שזה "דין שוטה"
 

חסידישער

משתמש ותיק
יציר אמר:
חסידישער אמר:
יש עוד שוטים... אבל מי שיש לו את התנאים האלו הוא ודאי שוטה ולא צריך לאבחון נוסף
מקור?


 שו"ת עטרת חכמים (אהע"ז סי' י"ז): דהא ודאי יש כמה וכמה משוגעים גדולים, ומעשיהם נוראים לכל רואיהם, ואין בהם אף אחד מאותן ד' דברים שבגמ'
שו"ת דברי חיים (סי' נ"ג): זה דבר פשוט, שאם ראינו באחד שהוא משוגע, הגם שאינו מקרע את כסותו, ואינו יוצא בלילה, ולא לן בבית הקברות, מכל מקום שוטה גמור הוא, וזה אין צריך לפנים, וכן מבואר בתשובת מהרי"ו
 
 

שמואל092

משתמש רגיל
יציר אמר:
להיפך אני מכיר שוטים ע"פ הרופאים ובכל זאת אינם לנים יחידי בבית הקברות
אני מכיר א' שהוא שוטה גמור לפי המוסכמות החברתיות (חינוך מיוחד לא כשיר לנישואין וכו' וכו')
וא' מגדולי הרבנים שמכירו פסק שאינו שוטה לענין הלכה וחייב בכל המצוות
 
 

חסידישער

משתמש ותיק
מצאתי בשו"ת אור שמח סימן י"ג וזה לשונו:
"הדבר פשוט דעיקר הבדיקה מן השוטה הוא בגדרו, וגדר הדעת ניכר בדיבורו של אדם, שהוא מגלה על שכלו, ואם ידבר אדם דברים שאין להם שייכות כדרך המשוגעים, הוא משוגע גמור...דכמו באדם יש סימן ויש טביעות עין, וטביעות עין היא הכרה עצמית, וסימנים המה ציונים שנראה שזה הוא, וע"פ סימנים אין הורגים את הנפש, כן ההכרה בדיבור שאינו בשכל בר דעת – רק מדבר באין חבור ומשטר ובלא סדר – זה בגדר טביעות עין שהוא שוטה, אבל פעולות שיוצא יחידי בלילה וכו' המה בגדר סימנים על שטותו".
 

יציר

משתמש רגיל
פותח הנושא
אהרן פישר אמר:
יציר אמר:
להיפך אני מכיר שוטים ע"פ הרופאים ובכל זאת אינם לנים יחידי בבית הקברות

יש חת"ס בשות אהע"ז וכפי שאני זוכר הוא מסביר או יוצא מדבריו שמי באמת משוגע ודאי שוטה יחשב, וההסבר בסימנים הוא שזה "דין שוטה"

כוונתך היא שכל השוטים פטורים מן המצוות או להיפך שיש הרבה משוגעים אך מ"מ רק להם יש "דין שוטה"?
 

חסידישער

משתמש ותיק
יש לכאורה כמה דינים בשוטה ויתכן שיש הבדל בין סוגי השוטה שלפעמים יהיה שוטה לדבר אחד ולדבר שני לא יחשב בגדר שוטה
1. פסול לעדות
2. פטור ממצוות
3. קידושיו אינם קידושין וגירושיו אינם גירושין
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
יציר אמר:
אהרן פישר אמר:
יציר אמר:
להיפך אני מכיר שוטים ע"פ הרופאים ובכל זאת אינם לנים יחידי בבית הקברות

יש חת"ס בשות אהע"ז וכפי שאני זוכר הוא מסביר או יוצא מדבריו שמי באמת משוגע ודאי שוטה יחשב, וההסבר בסימנים הוא שזה "דין שוטה"

כוונתך היא שכל השוטים פטורים מן המצוות או להיפך שיש הרבה משוגעים אך מ"מ רק להם יש "דין שוטה"?

כוונתי שכולם פטורים, ומ"ש דין שוטה היינו כהא דהביא חסידיעשר מהאו"ש
 

יציר

משתמש רגיל
פותח הנושא
חסידישער אמר:
יש לכאורה כמה דינים בשוטה ויתכן שיש הבדל בין סוגי השוטה שלפעמים יהיה שוטה לדבר אחד ולדבר שני לא יחשב בגדר שוטה
1. פסול לעדות
2. פטור ממצוות
3. קידושיו אינם קידושין וגירושיו אינם גירושין

4. אינו עולה לרגל (מהלכה זו בחגיגה הגעתי)
 

חסידישער

משתמש ותיק
לגבי עדות הרמב"ם בפ"ט מהלכות עדות הלכה ט' פסק
“השוטה פסול לעדות מן התורה לפי שאינו בן מצות, ולא שוטה שהוא מהלך ערום ומשבר כלים וזורק בלבד, אלא כל מי שנטרפה דעתו ונמצאת דעתו משובשת תמיד בדבר מן הדברים אף על פי שהוא מדבר ושואל כענין בשאר דברים הרי זה פסול ובכלל שוטים יחשב”

ולגבי גט כתוב בבית יוסף סי' קכ"א באבן העזר:
ומיהו מספקא ליה אי דעתא צילותא אותה קצת דעת שיש לו אם צלולה היא ובמה שהוא נותן דעתו ועושה דבר ודאי כוונתו כוונה ומשמע מהכא שמי שדעתו צלולה ומבין ומשיג הדברים על בוריין אע"פ שדלה וחלושה קידושיו קידושין גמורים וכן גירושיו ואם דעתו משובשת שאינו משיג שום דבר על בוריו אין קידושיו ולא גירושיו כלום וכ"כ רבינו ירוחם בנכ"ב ח"ח בשם הרמ"ה: סימני השוטה איתא בריש חגיגה (ה:) ת"ר איזהו שוטה היוצא יחידי בלילה והלן בבית הקברות והמאבד את כסותו איתמר רב הונא אמר עד שיהיו כולן בבת אחת רבי יוחנן אמר אפילו באחת מהן ואוקימנא לה בגמרא בדעביד להו דרך שטות דאי לא עביד להו דרך שטות אפילו כולהו נמי לא חשיב שוטה ופסק הרא"ש בריש חולין כרבי יוחנן ותניא תו בריש חגיגה איזהו שוטה זה המאבד כל מה שנותנין לו וכן נראה מדברי הרמב"ם דהלכה כר"י שכתב בפ"ט מהלכות עדות השוטה פסול לעדות מן התורה לפי שאינו בן מצות ולא שוטה שהוא מהלך ערום ומשבר כלים וזורק אבנים בלבד אלא כל מי שנטרפה ונמצאת דעתו משובשת תמיד בדבר מן הדברים אע"פ שהוא מדבר ושואל כענין בשאר דברים ה"ז פסול ובכלל שוטים יחשב עכ"ל. ומדכתב בדבר מן הדברים משמע בהדיא דכרבי יוחנן דאמר אפילו באחת מהן ס"ל ולכאורה היה נראה דחד מהני ד' דתני בגמרא בעינן ליחשב שוטה אבל אי עביד שאר דברים אחרים דרך שטות אכתי בחזקת שפוי הוא כיון שאינו עושה דבר מד' דברים הללו אלא דמדברי הרמב"ם שלא הזכיר דברים הללו אלא סתם וכתב שנטרפה דעתו וכו' בדבר מן הדברים משמע דהני ד' דברים השנויים בברייתא לאו דוקא אלא לדוגמא נקטינהו וה"ה לשאר דברים ונראה שהכריחו לפרש כן מדחזינן דבברייתא קמייתא קתני תלת ולא קתני מאבד מה שנותנין לו ובאידך ברייתא קתני מאבד מה שנותנין לו ולא קתני אינך תלתא ואם איתא דהני ד' דוקא קשיא על ברייתא קמייתא אמאי לא קתני מאבד מה שנותנין לו ובאידך ברייתא לא קתני הנך תלתא אלא ודאי הני לאו דוקא אלא לדוגמא נקטינהו והך ברייתא נקטה הנך לדוגמא ואידך ברייתא נקטה הך וזה שלא כדברי רבינו שמחה שכתבתי בסימן קי"ט ובתשובות מהר"י קולון שורש י"ט כתוב הלא ידע מר מה שהשיב רבי' אביגדור כהן לר"מ על אודות הגט שניתן בווירצבורק וז"ל אם לא הוחזק שוטה בדברים האמורים בפ"ק דחגיגה הרי הוא כפיקח לכל דבריו עכ"ל ואם יראה בעיני כ"ת דלאו דוקא הני דפ"ק דחגיגה אלא שדברו חכמים בהווה אע"ג דמתוך לשון רבינו אביגדור לא משמע כן ויראה בעיני כ"ת שהגיע זה לשטות גדול כמו הני דפ"ק דחגיגה אז ודאייש להשביעה סתם וכו'

נראה לי מקופיא שמי שעושה את המעשים המובאים בגמ' דרך שטות יש לו דין שוטה לגמרי, ומי שלא עושה כן צריך לבדקו ואם זה חלישות הנפש גם אם היא חזקה אבל אין לו דין שוטה
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
זה באמת נושא שאני חושב עליו לעתים (דהיינו - הגדרת שוטה בימינו).
זה נראה מהצד כמו תחום מאוד אפור ולא ברור. יש בזה כל-כך הרבה רמות.
נוכחתי פעם בחתונה שהכרתי אישית את אחד מעדי הקידושין, שיש לו איזו שהיא בעי' (איני בקיא בטרמינולוגי' הרפואית לכן לא אכתוב שם של בעי') חברתית בולטת מאוד, שכל מי שבא איתו במגע רואה זאת מיד (מספיק להחליף שתי מילים) - כגון שהוא מתעקש על שטויות בתוקפנות, או מבזה עצמו ברבים בכל מיני מצבים (למשל 'לחפור' לאיזה מרצה ולא לתת לו לדבר, בזמן שכולם מחכים שהמרצה ידבר). במינוח החברתי מקובל לכנות אדם כזה - 'כוכב', 'קוקו' וכד'. אבל הנה לקחוהו לעד קידושין! האם לא ייחשב כשוטה לכל דבר ועניין?! אתמהה! אולי אני מגזים? מה אומרים פוסקי דורנו?
 

מתי אבוא

משתמש רגיל
חייל של הרבי אמר:
זה באמת נושא שאני חושב עליו לעתים (דהיינו - הגדרת שוטה בימינו).
זה נראה מהצד כמו תחום מאוד אפור ולא ברור. יש בזה כל-כך הרבה רמות.
נוכחתי פעם בחתונה שהכרתי אישית את אחד מעדי הקידושין, שיש לו איזו שהיא בעי' (איני בקיא בטרמינולוגי' הרפואית לכן לא אכתוב שם של בעי') חברתית בולטת מאוד, שכל מי שבא איתו במגע רואה זאת מיד (מספיק להחליף שתי מילים) - כגון שהוא מתעקש על שטויות בתוקפנות, או מבזה עצמו ברבים בכל מיני מצבים (למשל 'לחפור' לאיזה מרצה ולא לתת לו לדבר, בזמן שכולם מחכים שהמרצה ידבר). במינוח החברתי מקובל לכנות אדם כזה - 'כוכב', 'קוקו' וכד'. אבל הנה לקחוהו לעד קידושין! האם לא ייחשב כשוטה לכל דבר ועניין?! אתמהה! אולי אני מגזים? מה אומרים פוסקי דורנו?
יש איזה מעשה מרבנו הצמח צדק עפ"י ירושלמי שאם יודע לפרוט כסף אינו בגדר שוטה, אולי ידוע למישהו?
 
 

אבימי

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
זה נראה מהצד כמו תחום מאוד אפור ולא ברור. יש בזה כל-כך הרבה רמות.
נוכחתי פעם בחתונה שהכרתי אישית את אחד מעדי הקידושין, שיש לו איזו שהיא בעי' (איני בקיא בטרמינולוגי' הרפואית לכן לא אכתוב שם של בעי') חברתית בולטת מאוד, שכל מי שבא איתו במגע רואה זאת מיד (מספיק להחליף שתי מילים) - כגון שהוא מתעקש על שטויות בתוקפנות, או מבזה עצמו ברבים בכל מיני מצבים (למשל 'לחפור' לאיזה מרצה ולא לתת לו לדבר, בזמן שכולם מחכים שהמרצה ידבר).
סברת כרס: למה ייחשב שוטה רק מפני שאין דעתו מעורבת עם הבריות בחוש חברתי (social skills)? 
 
 
חייל של הרבי אמר:
מתי אבוא אמר:
חייל של הרבי אמר:
יש איזה מעשה מרבנו הצמח צדק עפ"י ירושלמי שאם יודע לפרוט כסף אינו בגדר שוטה, אולי ידוע למישהו?
אכן מוכר לי. כמדומה זה הי' להתיר גט.
 

זה היה ליבום
 
מתי אבוא אמר:
יש איזה מעשה מרבנו הצמח צדק עפ"י ירושלמי שאם יודע לפרוט כסף אינו בגדר שוטה, אולי ידוע למישהו?
 
שמועות וסיפורים חלק א'
(בהוצאת ה'תש"נ בעמ' 56
ובהוצאת ה'תשע"ד בעמ' 51):
מלמד אחד מקלימוביץ החליט לנסוע לצמח צדק לחג השבועות שכן אף פעם לא היה אצלו בשבועות ובימים אלו לא היתה לו עבודה לכן החליט לנסוע וישאר שם כמה ימים גם לאחר החג הוא לא מיהר לביתו ויתארח אצל קרוב משפחתו אשר שם יום אחד שמע בחצר הרבי חדשות מענינות ולאחר זמן סיפר זאת אשה אחת חשוכת בנים נתאלמנה מבעלה ואלו יבמה היה שוטה וחסר דעה היא היתה עמו אצל כמה וכמה גאונים כדי להכשיר לה לקבל חליצה מאותו מטורף הללו דנו בבעיה נשאו ונתנו זה עם זה מכתבים שאלות ותשובות אולם חליצה לא עשו לה והאשה הוציאה כסף רב עבור הנסיעות ועבור אנשים שישמרו ויטפלו ביבמה היא אף הוציאה כסף כדי לשלם לאנשים בשוק את כל הנזקים שהשוטה גרם להם שבר את עגלותיהם וכו' לאחרונה היתה אצל הגאון ר' אליעזר משה פינסקר עיין גם הוא בכל השאלות ותשובות של הגאונים הקודמים כתב גם הוא מה שנראה לו אבל לא התיר לה לקבל חליצה אולם כשראה את צערה הרב ריחם על אשה צעירה זו ויאמר לה הקשיבי ושמעי לעצתי קומי וסעי לליובאוויטש אל הצמח צדק ראשית הריחו גאון גדול ונוסף לזה גם צדיק סבור אני ששם תוושעי עשתה כן האשה ותסע אל הרבי כשסיפרו זאת לרבי אמר למשרת להכניס מהר את כל האורחים ליחידות כדי שיוכלו לחזור איש למלאכתו ואז יכניס את האשה עם יבמה ליחידות והמלמד סיפר כשאני שמעתי על ביאת האשה עם יבמה טרם נכנסתי ליחידות כדי להשאר כאן לראות כיצד יתגלגלו הדברים ומה יהיה סוף דבר וימשיך הרבי הצ"צ אמר שישתדלו להביא אליו את היבם המטורף ויביאוהו כשנכנס שאל אותו הרבי מה שמך ענה לו מה איכפת לך שאלו שוב אמור מה שמך אמר לו אמור לי מה שמך אז אומר לך מהו שמי אמר לו הצמה צדק שמו אמר לו היבם ולי קוראים משה אמר לו הצמח צדק הקשב משה רצוני לבקשך דבר מה הידוע אתה איפה השוק בן ענהו הוא היה שם כבר וגרם נזקים רבים ובכן לך לשוק אמר הרבי הא לך קופיקות (מטבע מקומית) וקנה לי בשתי קופיקות טבק לעשן שתי קופיקות נייר לטבק בשתי קופיקות גפרורים בשתי קופיקות טבק ריחה ושתי קופ' תביא לי עודף וסיים נו משה התוכל לעשות זאת ענהו ומה סבור אתה שאני גנב אל תפחד אני אביא את העודף מיד קפץ בין כל העומדים ויצא דרך החלון כדרכו תמיד רץ לשוק ובא לחנות בחנויות הכירוהו כבר ויצעק מהר מהר תנו לי בשתי קופיקות קופסת טבק וכו' וכו' והא פירט את כל הדברים לקח את העודף ורץ מיד לצמח צדק ויבוא אליו ויאמר קח הנה הבאתי לך זה וזה וקח לך שתי הקופיקות אינני גנב ויברה אמר הצ"צ שיקבעו מקום ליום ד' הבא ויערכו את החליצה שמחה האשה שמחה גדולה ולאחר החליצה חילקה הרבה צדקה לעניים אחר כך ניגשה אל הצמה צדק וביקשה הגאון מפינסק ביקש שהרבי יכתוב לו את חוות דעתו בזה ובדרכי חזרה אמסור לו את התשובה וסבורה היתה האשה שהרבי יגיד לה לחכות כמה ימים עד אשר יכין את התשובה כמו שהיה אצל כל הגאונים אשר אצלם היתה אולם לא כן היה הפעם הצ"צ אמר לה טוב תיכף לקח פיסת נייר קטנה וכתב איתא בירושלמי שוטה היודע לפרוט איננו בכלל שוטה זוהי כל התשובה כדאי גם לציין שכל הגאונים אשר אצלהם היתה עיינו בכל התשובות של הקודמים להם ואח"כ כתבו גם הם ואלו הצ"צ לא עיין בתשובות שהיו איתה כשבאה לר' אליעזר משה פינסקר ובראותו את הפתק כיצד עבר כל הענין אצל הצמח צדק תפס את ראשו בשתי ידיו ואמר לאנשיו אשר היו שם כיצד חושבים אתם כמה פעמים למדתי אני את הירושלמי אבל רק כשלומדים תורה לשמה יש אור בעינים
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שני מיני שוטה הם. 
א] השוטה המבואר בגמ' בחגיגה ברור שלא מדובר על פיגור שכלי וכיוצא בזה, אלא על מחלה נפשית קשה שגורמת לו לנהוג במיני שטות.
ב] מין השוטה השני הוא פיגור שכלי, שהרמב"ם מכנה אותם בהלכות עדות הפתאים ביותר, בעצם אין מדובר במחלה נפשית ואינו עושה מעשים משונים במהותם אלא שאינו מתנהג כאדם בוגר, והרמב"ם סובר שם לענין עדות שגם להם יש דין שוטה, ונחלקו הפוסקים במחלוקת גדולה מאוד האם הוא נחשב כשוטה גם לענין גיטין וקידושין וקנינים.
[הזכירו התנהגות חברתית חריגה, בכהאי גוונא וודאי שאין זה שוטה על פי גדרי ההלכה]
 

mmh

משתמש ותיק
.


.
יש לי חבר שבנו תסמונת דאון, היה לו ספק האם בנו חייב במצוות.

הגאון ר' עזריאל אויערבך אמר לו לבוא עם הבן, וזה היה הדו שיח: (פחות או יותר)

הוא נתן לו מטבע של 10 ש"ח, ושאל מה זה?

הילד: כסף.

מה עושים עם כסף?

קונים.

מה קונים?

מה שאמא מרשה.

מה?

מה שאמא מרשה.

מה? מה אפשר לקנות?

זהו, הילד לא עונה יותר.

רע"א אמר שנחשב כשוטה.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פעם ביקשני יהודי המתעסק בתחום לשאול את ר' צבי חשין

איזה פרט בענייני קיום מצוות עבור אחד המאושפז
שלפי גדרי הרפואה דינו כשוטה

אותו אחד דואג ליהודים כאלה ומניח להם תפילין ועוד

אמר לי ר' צבי חשין
מבלי להיכנס לפרטים כמה הנ"ל באמת שוטה
אין שום ענין שיניח תפילין
ואולי זה אף בעיה מצד גוף נקי

בעיקר להשגיח שיקח את הכדורים בזמן...

אינני זוכר את כל פרטי השיחה המאלפת
יען עבר זמן רב מאז
אבל את הנקודה הזאת אני זוכר היטב
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
שמואל092 אמר:
יציר אמר:
להיפך אני מכיר שוטים ע"פ הרופאים ובכל זאת אינם לנים יחידי בבית הקברות
אני מכיר א' שהוא שוטה גמור לפי המוסכמות החברתיות (חינוך מיוחד לא כשיר לנישואין וכו' וכו')
וא' מגדולי הרבנים שמכירו פסק שאינו שוטה לענין הלכה וחייב בכל המצוות

אם זה לא לשה"ר מה שם הרב 
ולכה"פ נימוק
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
אגב
האם יש ספר שאוסף דינים אלו

בעידן שיש ספר הופל בהלכה ובאגדה וכדו'
מענין שלא ניתקלתי עדין בספר שיסדר נושא סבוך זה
 
חלק עליון תַחתִית