"יש נספה בלא משפט" - פירוש ר"ח על הפסוק בשונה מפירוש הגמ'

חימקו

משתמש ותיק
תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ד עמוד ב 

רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי: ויש נספה בלא משפט אמר: מי איכא דאזיל בלא זמניה? - אין, כי הא דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה מלאך המות. אמר ליה לשלוחיה: זיל אייתי לי מרים מגדלא שיער נשייא. אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי. אמר ליה: אנא מרים מגדלא שיער נשייא אמרי לך! - אמר ליה: אי הכי אהדרה! - אמר ליה: הואיל ואייתיתה - ליהוי למניינא. אלא היכי יכלת לה? הות נקיטא מתארא בידה, והות קא שגרא ומחריא תנורא. שקלתא ואנחתא אגבה דכרעה, קדחא ואיתרע מזלה, ואייתיתה. אמר ליה רב ביבי בר אביי: אית לכו רשותא למיעבד הכי? - אמר ליה: ולא כתיב ויש נספה בלא משפט? - אמר ליה: והכתיב דור הלך ודור בא! - אמר: דרעינא להו אנא עד דמלו להו לדרא, והדר משלימנא ליה לדומה. - אמר ליה: סוף סוף, שניה מאי עבדת? - אמר: אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במיליה מוסיפנא להו ליה, והויא חלופיה. 

רבינו חננאל:

"יש נספה בלא משפט מעשה דמרים מגדלא נשיא ומרים [מגדלא] דרדקי דאתחלף ליה לשליחא ואייתי מרים מגדלא שער נשיא ויש מי שאומר כענין חלום ראה דברים הללו. ולא עוד אלא רב ביבי בן אביי היה מתעסק בראיית השדים לפיכך יש לומר כדרך הזה ראה ואין סומכין עליו ופתרון יש נספה בלא וגו' כגון אדם שהרג חבירו" 

יש כאן חידוש שר"ח ממאנן בפירוש הגמ' על הפסוק "יש נספה בלא משפט" וכותב פירוש שלו לפסוק הזה.

יש כאן שני חידושים א. שממאן בפירוש הגמ' שכן סמכה על פירוש זה והוא כותב על זה "ואין סומכין עליו". ב. שכותב מעצמו פירוש לפסוק, לא כעוד פירוש, אלא שזהו פירושו.

 
 

יחיה

משתמש ותיק
חימקו אמר:
תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ד עמוד ב 

רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי: ויש נספה בלא משפט אמר: מי איכא דאזיל בלא זמניה? - אין, כי הא דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה מלאך המות. אמר ליה לשלוחיה: זיל אייתי לי מרים מגדלא שיער נשייא. אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי. אמר ליה: אנא מרים מגדלא שיער נשייא אמרי לך! - אמר ליה: אי הכי אהדרה! - אמר ליה: הואיל ואייתיתה - ליהוי למניינא. אלא היכי יכלת לה? הות נקיטא מתארא בידה, והות קא שגרא ומחריא תנורא. שקלתא ואנחתא אגבה דכרעה, קדחא ואיתרע מזלה, ואייתיתה. אמר ליה רב ביבי בר אביי: אית לכו רשותא למיעבד הכי? - אמר ליה: ולא כתיב ויש נספה בלא משפט? - אמר ליה: והכתיב דור הלך ודור בא! - אמר: דרעינא להו אנא עד דמלו להו לדרא, והדר משלימנא ליה לדומה. - אמר ליה: סוף סוף, שניה מאי עבדת? - אמר: אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במיליה מוסיפנא להו ליה, והויא חלופיה. 

רבינו חננאל:

"יש נספה בלא משפט מעשה דמרים מגדלא נשיא ומרים [מגדלא] דרדקי דאתחלף ליה לשליחא ואייתי מרים מגדלא שער נשיא ויש מי שאומר כענין חלום ראה דברים הללו. ולא עוד אלא רב ביבי בן אביי היה מתעסק בראיית השדים לפיכך יש לומר כדרך הזה ראה ואין סומכין עליו ופתרון יש נספה בלא וגו' כגון אדם שהרג חבירו" 

יש כאן חידוש שר"ח ממאן בפירוש הגמ' על הפסוק "יש נספה בלא משפט" וכותב פירוש שלו לפסוק הזה.

יש כאן שני חידושים א. שממאן בפירוש הגמ' שכן סמכה על פירוש זה והוא כותב על זה "ואין סומכין עליו". ב. שכותב מעצמו פירוש לפסוק, לא כעוד פירוש, אלא שזהו פירושו.

בפוסקים ראשונים מפורש, שכל דברי רבינו חננאל "דברי קבלה", היינו במסורת מן הגאונים ולמעלה.
 

נותן טעם לשבח

משתמש ותיק
יש מקומות בר"ח שזה קבלה,
עי' עירובין מא ע"א: "הא דתניא ט' באב שחל להיות בערב שבת והביאו לפני ר' עקיבא ביצה מגולגלת בלא מלח וגמאה וכ' קבלה בידינו כי ר' עקיבא באותה שעה מסוכן היה והביאו לפני ר' עקיבא הרופאים לגמוע ביצה מגולגלת בלא מלח באחרית היום ור' יהודה לא דקדק לפיכך סמך על מה שראה ולא ידע העיקר מפני מה עשה כך."

אבל כאן אין הכרח לזה וידוע יחס הגאונים לאגדות חז"ל.
 

מםאלף

משתמש ותיק
רש"י במשלי פרק יג פסוק כג
"ויש נספה" - ויש הרבה מהם שהם כלים מן העולם בשביל לא משפט שאינן נוהגין כשורה ולענין התבואה יש תבואה לוקה בשביל בעליה שאינו מוציא מעשרותיה ומתנות עניים כמשפט ורבותינו פירשו במסכת חגיגה ויש נספה על שלוחו של מלאך המות שמחלף שם בשם וממית את שלא הגיע זמנו אבל אם כן הוא אין ענין סוף הפסוק לראשו
 

יחיה

משתמש ותיק
מםאלף אמר:
רש"י במשלי פרק יג פסוק כג
"ויש נספה" - ויש הרבה מהם שהם כלים מן העולם בשביל לא משפט שאינן נוהגין כשורה ולענין התבואה יש תבואה לוקה בשביל בעליה שאינו מוציא מעשרותיה ומתנות עניים כמשפט ורבותינו פירשו במסכת חגיגה ויש נספה על שלוחו של מלאך המות שמחלף שם בשם וממית את שלא הגיע זמנו אבל אם כן הוא אין ענין סוף הפסוק לראשו

ישנו הבדל גדול כאן:
רש"י מתכוון לומר שפירוש רבותינו בחגיגה הוא ע"ד דרש, לא לפי פשוטו, והעניין עצמו ודאי אמת, כדרך רש"י הכותב בפרשת וארא: ואין המדרש מתיישב אחר המקרא... לכך אני אומר: יתיישב המקרא על פשוטו דבור על אופניו, והדרשה תדרש, שנאמר: הלא כה דברי כאש וכפטיש יפוצץ סלע – מתחלק לכמה ניצוצות.. כך דרכו בכל מקום.
אולם ר"ח ז"ל דוחה הדברים בעצמם.
 

beri

משתמש ותיק
חימקו אמר:
תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ד עמוד ב 

רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי: ויש נספה בלא משפט אמר: מי איכא דאזיל בלא זמניה? - אין, כי הא דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה מלאך המות. אמר ליה לשלוחיה: זיל אייתי לי מרים מגדלא שיער נשייא. אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי. אמר ליה: אנא מרים מגדלא שיער נשייא אמרי לך! - אמר ליה: אי הכי אהדרה! - אמר ליה: הואיל ואייתיתה - ליהוי למניינא. אלא היכי יכלת לה? הות נקיטא מתארא בידה, והות קא שגרא ומחריא תנורא. שקלתא ואנחתא אגבה דכרעה, קדחא ואיתרע מזלה, ואייתיתה. אמר ליה רב ביבי בר אביי: אית לכו רשותא למיעבד הכי? - אמר ליה: ולא כתיב ויש נספה בלא משפט? - אמר ליה: והכתיב דור הלך ודור בא! - אמר: דרעינא להו אנא עד דמלו להו לדרא, והדר משלימנא ליה לדומה. - אמר ליה: סוף סוף, שניה מאי עבדת? - אמר: אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במיליה מוסיפנא להו ליה, והויא חלופיה. 

רבינו חננאל:

"יש נספה בלא משפט מעשה דמרים מגדלא נשיא ומרים [מגדלא] דרדקי דאתחלף ליה לשליחא ואייתי מרים מגדלא שער נשיא ויש מי שאומר כענין חלום ראה דברים הללו. ולא עוד אלא רב ביבי בן אביי היה מתעסק בראיית השדים לפיכך יש לומר כדרך הזה ראה ואין סומכין עליו ופתרון יש נספה בלא וגו' כגון אדם שהרג חבירו" 

יש כאן חידוש שר"ח ממאנן בפירוש הגמ' על הפסוק "יש נספה בלא משפט" וכותב פירוש שלו לפסוק הזה.

יש כאן שני חידושים א. שממאן בפירוש הגמ' שכן סמכה על פירוש זה והוא כותב על זה "ואין סומכין עליו". ב. שכותב מעצמו פירוש לפסוק, לא כעוד פירוש, אלא שזהו פירושו.

פספסתם את החידוש העיקרי שיש נספה על ידי חבירו בלי משפט שמיים . עיין אור החיים על וישמע ראובן ויצילהו מידם
 

יחיה

משתמש ותיק
beri אמר:
חימקו אמר:
תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ד עמוד ב 

רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי: ויש נספה בלא משפט אמר: מי איכא דאזיל בלא זמניה? - אין, כי הא דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה מלאך המות. אמר ליה לשלוחיה: זיל אייתי לי מרים מגדלא שיער נשייא. אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי. אמר ליה: אנא מרים מגדלא שיער נשייא אמרי לך! - אמר ליה: אי הכי אהדרה! - אמר ליה: הואיל ואייתיתה - ליהוי למניינא. אלא היכי יכלת לה? הות נקיטא מתארא בידה, והות קא שגרא ומחריא תנורא. שקלתא ואנחתא אגבה דכרעה, קדחא ואיתרע מזלה, ואייתיתה. אמר ליה רב ביבי בר אביי: אית לכו רשותא למיעבד הכי? - אמר ליה: ולא כתיב ויש נספה בלא משפט? - אמר ליה: והכתיב דור הלך ודור בא! - אמר: דרעינא להו אנא עד דמלו להו לדרא, והדר משלימנא ליה לדומה. - אמר ליה: סוף סוף, שניה מאי עבדת? - אמר: אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במיליה מוסיפנא להו ליה, והויא חלופיה. 

רבינו חננאל:

"יש נספה בלא משפט מעשה דמרים מגדלא נשיא ומרים [מגדלא] דרדקי דאתחלף ליה לשליחא ואייתי מרים מגדלא שער נשיא ויש מי שאומר כענין חלום ראה דברים הללו. ולא עוד אלא רב ביבי בן אביי היה מתעסק בראיית השדים לפיכך יש לומר כדרך הזה ראה ואין סומכין עליו ופתרון יש נספה בלא וגו' כגון אדם שהרג חבירו" 

יש כאן חידוש שר"ח ממאנן בפירוש הגמ' על הפסוק "יש נספה בלא משפט" וכותב פירוש שלו לפסוק הזה.

יש כאן שני חידושים א. שממאן בפירוש הגמ' שכן סמכה על פירוש זה והוא כותב על זה "ואין סומכין עליו". ב. שכותב מעצמו פירוש לפסוק, לא כעוד פירוש, אלא שזהו פירושו.
פספסתם את החידוש העיקרי שיש נספה על ידי חבירו בלי משפט שמיים. עיין אור החיים על וישמע ראובן ויצילהו מידם

ב"פתרון" ר"ח ז"ל, לא מוזכר כלל משפט "שמיים". אני הבנתי כוונתו בפתרונו: "בלא משפט" בית דין. הוא אינו המשך לפתרון הגמרא.
 

beri

משתמש ותיק
יחיה אמר:
beri אמר:
חימקו אמר:
תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ד עמוד ב 

רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי: ויש נספה בלא משפט אמר: מי איכא דאזיל בלא זמניה? - אין, כי הא דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה מלאך המות. אמר ליה לשלוחיה: זיל אייתי לי מרים מגדלא שיער נשייא. אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי. אמר ליה: אנא מרים מגדלא שיער נשייא אמרי לך! - אמר ליה: אי הכי אהדרה! - אמר ליה: הואיל ואייתיתה - ליהוי למניינא. אלא היכי יכלת לה? הות נקיטא מתארא בידה, והות קא שגרא ומחריא תנורא. שקלתא ואנחתא אגבה דכרעה, קדחא ואיתרע מזלה, ואייתיתה. אמר ליה רב ביבי בר אביי: אית לכו רשותא למיעבד הכי? - אמר ליה: ולא כתיב ויש נספה בלא משפט? - אמר ליה: והכתיב דור הלך ודור בא! - אמר: דרעינא להו אנא עד דמלו להו לדרא, והדר משלימנא ליה לדומה. - אמר ליה: סוף סוף, שניה מאי עבדת? - אמר: אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במיליה מוסיפנא להו ליה, והויא חלופיה. 

רבינו חננאל:

"יש נספה בלא משפט מעשה דמרים מגדלא נשיא ומרים [מגדלא] דרדקי דאתחלף ליה לשליחא ואייתי מרים מגדלא שער נשיא ויש מי שאומר כענין חלום ראה דברים הללו. ולא עוד אלא רב ביבי בן אביי היה מתעסק בראיית השדים לפיכך יש לומר כדרך הזה ראה ואין סומכין עליו ופתרון יש נספה בלא וגו' כגון אדם שהרג חבירו" 

יש כאן חידוש שר"ח ממאנן בפירוש הגמ' על הפסוק "יש נספה בלא משפט" וכותב פירוש שלו לפסוק הזה.

יש כאן שני חידושים א. שממאן בפירוש הגמ' שכן סמכה על פירוש זה והוא כותב על זה "ואין סומכין עליו". ב. שכותב מעצמו פירוש לפסוק, לא כעוד פירוש, אלא שזהו פירושו.
פספסתם את החידוש העיקרי שיש נספה על ידי חבירו בלי משפט שמיים. עיין אור החיים על וישמע ראובן ויצילהו מידם

ב"פתרון" ר"ח ז"ל, לא מוזכר כלל משפט "שמיים". אני הבנתי כוונתו בפתרונו: "בלא משפט" בית דין.

קשה לומר כן . דסו"ס להבנתך יש דין ומשפט שמיים ואינו מוגדר "בלא משפט"
 

חימקו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יחיה אמר:
ב"פתרון" ר"ח ז"ל, לא מוזכר כלל משפט "שמיים". אני הבנתי כוונתו בפתרונו: "בלא משפט" בית דין.
א"כ מה החידוש שאדם יכול להרוג חברו? מעשים בכל יום לצערנו...
ברור שהכוונה בלא משפט שמים.
 

יחיה

משתמש ותיק
beri אמר:
יחיה אמר:
beri אמר:
פספסתם את החידוש העיקרי שיש נספה על ידי חבירו בלי משפט שמיים. עיין אור החיים על וישמע ראובן ויצילהו מידם
ב"פתרון" ר"ח ז"ל, לא מוזכר כלל משפט "שמיים". אני הבנתי כוונתו בפתרונו: "בלא משפט" בית דין.
קשה לומר כן . דסו"ס להבנתך יש דין ומשפט שמיים ואינו מוגדר "בלא משפט"

אדרבה, נ"ל שרוב שופטים ומשפטים בתורה, היינו בדיני אדם: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.
 

beri

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יחיה אמר:
ב"פתרון" ר"ח ז"ל, לא מוזכר כלל משפט "שמיים". אני הבנתי כוונתו בפתרונו: "בלא משפט" בית דין.
א"כ מה החידוש שאדם יכול להרוג חברו? מעשים בכל יום לצערנו...
ברור שהכוונה בלא משפט שמים.
מוכרח כן בפירוש הרח שהרי בא לתרץ שאלת הגמ' מי איכא דאזיל בלא זימניה ועל זה כתב תירוץ אחר מהגמרא
 
 

beri

משתמש ותיק
יחיה אמר:
beri אמר:
יחיה אמר:
ב"פתרון" ר"ח ז"ל, לא מוזכר כלל משפט "שמיים". אני הבנתי כוונתו בפתרונו: "בלא משפט" בית דין.
קשה לומר כן . דסו"ס להבנתך יש דין ומשפט שמיים ואינו מוגדר "בלא משפט"

אדרבה, נ"ל שרוב שופטים ומשפטים בתורה, היינו בדיני אדם: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.

עיין תגובתי לחימקו
 

יחיה

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יחיה אמר:
ב"פתרון" ר"ח ז"ל, לא מוזכר כלל משפט "שמיים". אני הבנתי כוונתו בפתרונו: "בלא משפט" בית דין.
א"כ מה החידוש שאדם יכול להרוג חברו? מעשים בכל יום לצערנו...
ברור שהכוונה בלא משפט שמים.

לענ"ד, כשבדיני אדם מתחייב מיתה, הכול מבינים סיבת מותו, מדוע זה הגיע לו.
ברם, באדם שהרג חברו בלא משפט ב"ד, הרי מבחינת "נִראות" ובהשקפה הראשונה, העניין נראה עוול - לא מוצדק.
רק הסתכלות אמת של אמונה, הלא מלמדת שעל דאטפת וכו', והכול בידי שמים בהחלט.
 

beri

משתמש ותיק
יחיה אמר:
חימקו אמר:
יחיה אמר:
הצג קובץ מצורף 883.PDF ב"פתרון" ר"ח ז"ל, לא מוזכר כלל משפט "שמיים". אני הבנתי כוונתו בפתרונו: "בלא משפט" בית דין.
א"כ מה החידוש שאדם יכול להרוג חברו? מעשים בכל יום לצערנו...
ברור שהכוונה בלא משפט שמים.

לענ"ד, כשבדיני אדם מתחייב מיתה, הכול מבינים סיבת מותו, מדוע זה הגיע לו.
ברם, באדם שהרג חברו בלא משפט ב"ד, הרי מבחינת "נִראות" ובהשקפה הראשונה, העניין נראה עוול לא מוצדק.
רק הסתכלות אמת של אמונה, הלא מלמדת שעל דאטפת וכו', והכול בידי שמים בהחלט.
מה שאתה אומר מצויין בפסוק אבל משאלת הגמרא נראה שהבינה שהוא נספה בלא שהגיע זמנו למות ועל זה רח כתב כגון שבחבירו
הרגו מצ"ב סיכום שכתב מישהו בעניין 
 
 

יחיה

משתמש ותיק
beri אמר:
חימקו אמר:
יחיה אמר:
ב"פתרון" ר"ח ז"ל, לא מוזכר כלל משפט "שמיים". אני הבנתי כוונתו בפתרונו: "בלא משפט" בית דין.
א"כ מה החידוש שאדם יכול להרוג חברו? מעשים בכל יום לצערנו...
ברור שהכוונה בלא משפט שמים.
מוכרח כן בפירוש הרח שהרי בא לתרץ שאלת הגמ' מי איכא דאזיל בלא זימניה ועל זה כתב תירוץ אחר מהגמרא

לא מצאתי שום אינדיקציה לומר שר"ח בא לתרץ שאלת הגמרא, אלא "לפתור" כוונת מקרא זה בעניין אחר מהגמרא לגמרי. 
 

well

משתמש ותיק
תשובת הגאונים (הרכבי סימן רמה):

הא דרב יוסף דכי מאטי האיי קרא באכי ויש נספה בלא משפט עד סופה. דע כי אמיתת הדברים הללו דברים מסותרין מבני אדם הן. ורב ביבי בר אביי שאמר את המעשה הזה יחיד הוא. וחס ושלום שמתכוין לשקר אלא שלמאד היה מעמיק לדבר עם המלאכים ושוקד לראות את השדים וממה שהעמיק בדברים הללו נסתכן ודומה שנפגע. ואלתר באעו רבנן עליה רחמי ונח נפשיה. וכדמפרש במתניתין דמאימתי קורין ושמא דברי חכמה ורמז אמר למלאך המות כך. או שמא כך היה הדבר. וכבר ראינו ממה שמפורש במקרא כי מלאכי חבלה יוצאין בסימנין להשחית ממי שיש עליו סימן פל' או מי שאין עליו סימן פל' כאשר ראה יחזקאל ששה אנשים באים מדרך שער העליון ואיש כלי משחתו בידו שאמר להן זקן ובחור ובתולה וג'. ואפשר לומר שיש בהן מי שטועה ואף על פי שטועה שכר אותו שטעו בו איננו מקופח לפני הקדוש ברוך הוא. צא וראה אילו העידו עידי שקר על אדם בחיוב מיתה ונהרג בבית דין על פיהן יהיה שכרו מקופח לפני יוצרו. ויש עוד לומר שהקב"ה יודע נסתרות אין מניחן לעשות אלא מה שהוא חפץ אף על פי שמדמין הן כי טעו [דף קט"ז] בשביל כמה תקנות שהקב"ה הוא יודען. או שמא נידמה לו לרב ביבי בר אביי המעשה הזה בחלומו כדרך שהרבה מבני אדם מספרין כי הן רואין בחלומן כמו כן או דימנדי וחאזו הכי. גונדרפוס רוח רעה. כי כמה רוחות דעתיהון כל אחת מופקדת על חולי. כדתנן מי שאחזו קורדיאקוס ואמרינן מאי קורדיאקוס אמ' שמואל האי מאן דנכתיה חמרא חדתא במעצרתא וניתני מי שנשכו יין חדש הא קאמשלן דההוא רוחא קורדיקוס שמה למאי נפקא מינה למיכתב ליה קמיעא:
 

חימקו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יחיה אמר:
חימקו אמר:
יחיה אמר:
ב"פתרון" ר"ח ז"ל, לא מוזכר כלל משפט "שמיים". אני הבנתי כוונתו בפתרונו: "בלא משפט" בית דין.
א"כ מה החידוש שאדם יכול להרוג חברו? מעשים בכל יום לצערנו...
ברור שהכוונה בלא משפט שמים.

לענ"ד, כשבדיני אדם מתחייב מיתה, הכול מבינים סיבת מותו, מדוע זה הגיע לו.
ברם, באדם שהרג חברו בלא משפט ב"ד, הרי מבחינת "נִראות" ובהשקפה הראשונה, העניין נראה עוול - לא מוצדק.
רק הסתכלות אמת של אמונה, הלא מלמדת שעל דאטפת וכו', והכול בידי שמים בהחלט.
בדיוק הפוך, אדם שהורג חברו זה לא בידי שמים וזה מה שנאמר "יש נספה בלא משפט" ואלו דברי ר"ח. 
 
 

חימקו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יחיה אמר:
beri אמר:
חימקו אמר:
א"כ מה החידוש שאדם יכול להרוג חברו? מעשים בכל יום לצערנו...
ברור שהכוונה בלא משפט שמים.
מוכרח כן בפירוש הרח שהרי בא לתרץ שאלת הגמ' מי איכא דאזיל בלא זימניה ועל זה כתב תירוץ אחר מהגמרא

לא מצאתי שום אינדיקציה לומר שר"ח בא לתרץ שאלת הגמרא, אלא "לפתור" כוונת מקרא זה בעניין אחר מהגמרא לגמרי. 

ברור שהוא בא לתרץ, הוא כתב זאת להדיא.
 

יחיה

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יחיה אמר:
beri אמר:
מוכרח כן בפירוש הרח שהרי בא לתרץ שאלת הגמ' מי איכא דאזיל בלא זימניה ועל זה כתב תירוץ אחר מהגמרא

לא מצאתי שום אינדיקציה לומר שר"ח בא לתרץ שאלת הגמרא, אלא "לפתור" כוונת מקרא זה בעניין אחר מהגמרא לגמרי. 
ברור שהוא בא לתרץ, הוא כתב זאת להדיא.

לשונו:
יש נספה בלא משפט, מעשה דמרים מגדלא נשיא ומרים [מגדלא] דרדקי דאתחלף ליה לשליחא ואייתי מרים מגדלא שער נשיא, ויש מי שאומר כענין חלום ראה דברים הללו. ולא עוד אלא רב ביבי בן אביי היה מתעסק בראיית השדים, לפיכך יש לומר כדרך הזה ראה, ואין סומכין עליו, ופתרון יש נספה בלא וגו' כגון אדם שהרג חבירו

מציע פירוש שונה למקרא זה, ולא שום תירוץ.
 

חימקו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יחיה אמר:
חימקו אמר:
יחיה אמר:
לא מצאתי שום אינדיקציה לומר שר"ח בא לתרץ שאלת הגמרא, אלא "לפתור" כוונת מקרא זה בעניין אחר מהגמרא לגמרי. 
ברור שהוא בא לתרץ, הוא כתב זאת להדיא.

לשונו:
יש נספה בלא משפט, מעשה דמרים מגדלא נשיא ומרים [מגדלא] דרדקי דאתחלף ליה לשליחא ואייתי מרים מגדלא שער נשיא, ויש מי שאומר כענין חלום ראה דברים הללו. ולא עוד אלא רב ביבי בן אביי היה מתעסק בראיית השדים, לפיכך יש לומר כדרך הזה ראה, ואין סומכין עליו, ופתרון יש נספה בלא וגו' כגון אדם שהרג חבירו

מציע פירוש שונה למקרא זה, ולא שום תירוץ.

להזכירך, פירושו הוא לגמ' ולא לספר משלי.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
מםאלף אמר:
רש"י במשלי פרק יג פסוק כג: אבל אם כן הוא, אין ענין סוף הפסוק לראשו.
.
כיוצא בזה בפירוש רש"י לירמיה על פסוק 'אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי':​
וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ לְעִנְיַן בְּרִית הַתּוֹרָה, לִלְמֹד מִכָּאן שֶׁבִּשְׁבִילָם נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
אַךְ אֵין הַמִּדְרָשׁ מְיֻשָּׁב עַל סֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת.
 

יחיה

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יחיה אמר:
חימקו אמר:
ברור שהוא בא לתרץ, הוא כתב זאת להדיא.
לשונו:
יש נספה בלא משפט, מעשה דמרים מגדלא נשיא ומרים [מגדלא] דרדקי דאתחלף ליה לשליחא ואייתי מרים מגדלא שער נשיא, ויש מי שאומר כענין חלום ראה דברים הללו. ולא עוד אלא רב ביבי בן אביי היה מתעסק בראיית השדים, לפיכך יש לומר כדרך הזה ראה, ואין סומכין עליו, ופתרון יש נספה בלא וגו' כגון אדם שהרג חבירו
מציע פירוש שונה למקרא זה, ולא שום תירוץ.
להזכירך, פירושו הוא לגמ' ולא לספר משלי.

פשוט ביותר. מאחר שדחה הפירוש של הגמרא למקרא זה, נזקק לפירוש אחר.
 

חימקו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יחיה אמר:
פשוט ביותר. מאחר שדחה הפירוש של הגמרא למקרא זה, נזקק לפירוש אחר.
בדיוק, מפני שדחה פירוש הגמ', נזקק לבאר ביאור אחר בגמ'.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
כיוצא בזה בפירוש רש"י לירמיה.​
.
כיוצא בזה בפירוש רש"י לקהלת על פסוק 'החכמה תעֹז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר':​
דָּבָר אַחֵר: 'הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם' – זֶה נֹחַ; 'מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים' – מֵעֲשָׂרָה דוֹרוֹת שֶׁלְּפָנָיו.
דָּבָר אַחֵר: 'לֶחָכָם' – זֶה אַבְרָהָם; 'מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים' – מֵעֲשָׂרָה דוֹרוֹת שֶׁלְּפָנָיו.
דָּבָר אַחֵר: 'לֶחָכָם' – זֶה יוֹסֵף; 'מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים' – אֵלּוּ אֶחָיו.
דָּבָר אַחֵר: 'לֶחָכָם' – זֶה משֶׁה; 'מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים' – עֲשָׂרָה דְבָרִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הַגּוּף עַל יְדֵי מַאֲכָל,
וְחָכְמָתוֹ עָמְדָה לוֹ לְמשֶׁה שֶׁלֹּא נִצְרַךְ לְמַאֲכָל אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.
כָּל הַפָּנִים הַלָּלוּ בַּמִּדְרָשׁ, וְאֵינִי יָכוֹל לְיַשֵּׁב עֲלֵיהֶן מִקְרָא שֶׁלְּאַחֲרָיו: 'כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ'.
 
חלק עליון תַחתִית