רצונו כרצונו
משתמש רגיל
חגיגה ב ע"א. מבואר בגמ' דרש דסומא בעינו אחת פטור ממצות ראיה משום הדרשה דיראה יראה וכמו שבא ליראותך בשתי עינו כך צריך ליראות בשתי עיניים ויעוי' שם ברש"י וזה צ"ב איך יתכן לומר כזה דבר ?
השוני הוא שכאן לכאו' פחות שייך לומר שזה משל שהרי ע"ז מבוסס דרשהnls אמר:אני לא רואה בשאלה שלך שוני משאר תיאורי ההאנשה שבתנ"ך
רצונו כרצונו אמר:השוני הוא שכאן לכאו' פחות שייך לומר שזה משל שהרי ע"ז מבוסס דרשהnls אמר:אני לא רואה בשאלה שלך שוני משאר תיאורי ההאנשה שבתנ"ך
מה אדבר אמר:ידוע שמי שיש לו עין אחת חסר לו בראייה התלת מימדית, כלומר שתופס פחות טוב את מימד העומק. וע''ז אמרו שראיית הקב''ה היא חיבור מושלם, ומי שאינו מוכן מצידו לחיבור מושלם, אין לו מה להגיע. ובזה יבואר טעם הדין דלכאו' תיקשי מה מיוחד במצוה זו שפטרו סומא בעין אחת משא''כ לענין כל המצוות שאין לו דין סומא כלל, ולמשנ''ת ניחא.
מלכים ב פרק יט פסוק טזרצונו כרצונו אמר:חגיגה ב ע"א. מבואר בגמ' דרש דסומא בעינו אחת פטור ממצות ראיה משום הדרשה דיראה יראה וכמו שבא ליראותך בשתי עינו כך צריך ליראות בשתי עיניים ויעוי' שם ברש"י וזה צ"ב איך יתכן לומר כזה דבר ?
שתי עיניו לאו דוקא אלא הכוונה בכל הראיה הרגילה שלו, מה שאין כן סומא שאינו הראיה הגמורה שלו.רצונו כרצונו אמר:חגיגה ב ע"א. מבואר בגמ' דרש דסומא בעינו אחת פטור ממצות ראיה משום הדרשה דיראה יראה וכמו שבא ליראותך בשתי עינו כך צריך ליראות בשתי עיניים ויעוי' שם ברש"י וזה צ"ב איך יתכן לומר כזה דבר ?
?רצונו כרצונו אמר:שוב ראיתי שיש מושג בקבלה שנקרא 'אדם קדמאה' שזה אחד מהעולמות ונדמה לי שזה הנהגה של הקב"ה עם העולם כאדם ונראה לי שאולי זה יכול להסביר טוב את כל השאלות בסגנון זה
מקווה שלא נחשפת באמת רק עכשיו למושג הזה, ואם כן לא היתי ממהר להשתמש בו לצורך הסבר דברים לפני עיון ולימוד מעמיק בנושא.רצונו כרצונו אמר:שוב ראיתי שיש מושג בקבלה שנקרא 'אדם קדמאה'
ומה דעתך ע"ז באמת?עת הזמיר אמר:מקווה שלא נחשפת באמת רק עכשיו למושג הזה, ואם כן לא היתי ממהר להשתמש בו לצורך הסבר דברים לפני עיון ולימוד מעמיק בנושא.רצונו כרצונו אמר:שוב ראיתי שיש מושג בקבלה שנקרא 'אדם קדמאה'
רצונו כרצונו אמר:חגיגה ב ע"א. מבואר בגמ' דרש דסומא בעינו אחת פטור ממצות ראיה משום הדרשה דיראה יראה וכמו שבא ליראותך בשתי עינו כך צריך ליראות בשתי עיניים ויעוי' שם ברש"י וזה צ"ב איך יתכן לומר כזה דבר ?
והסומא, ואפי' באחת מעיניו, דכתי' יִרְאה וקרינן יֵרָאה, מה הבא לראות, הקדוש ברוך הוא שהוא רואה לעולי רגלים, בשתי עיניו, ישתבח זכרו לעד ולנצח, אף אותן שבאין ליראות יהיו בשתי עינים, ואיכא דאמרי מהכא, ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה - אשר יאמר היום בהר ה' יראה, כלומר, יראה את המקום ואת הבאים שם, ויֵראה לבאים שם, מה לראות וכו' ואיכא דאמרי מה לראות בשתי עיניו - היינו כהן שסומא באחת מעיניו, שאינו רואה את הנגעים, דכתיב לכל מראה עיני הכהן, אף הבא ליראות - בשתי עיניו, הרגמ"ה ז"ל:
דברים פרק יא פסוק יבמרחיב אפיקים אמר:מלכים ב פרק יט פסוק טזרצונו כרצונו אמר:חגיגה ב ע"א. מבואר בגמ' דרש דסומא בעינו אחת פטור ממצות ראיה משום הדרשה דיראה יראה וכמו שבא ליראותך בשתי עינו כך צריך ליראות בשתי עיניים ויעוי' שם ברש"י וזה צ"ב איך יתכן לומר כזה דבר ?
הַטֵּ֨ה יְקֹוָ֤ק׀ אָזְנְךָ֙ וּֽשֲׁמָ֔ע פְּקַ֧ח יְקֹוָ֛ק עֵינֶ֖יךָ וּרְאֵ֑ה וּשְׁמַ֗ע אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י סַנְחֵרִ֔יב אֲשֶׁ֣ר שְׁלָח֔וֹ לְחָרֵ֖ף אֱלֹהִ֥ים חָֽי:
אמונה אמר:שלמי חגיגה א.png
שלמי חגיגה ב.png
ורבנן אף על גב דפליגי עליה, אבל בסומא בשתי עיניו מודו ליה, וממעט ליה מדכתיב יראה בלא יוד שנית, וקרינן יראה בשני יודין, כדרך שבא לראות - בא לראות, מה בא לראות בשתי עיניו - שיש לו ראיה שלימה, כך לראות בשני עיניו, שהאיש הנראה לפני השם יהיה ראייתו שלימה.
שם בחדושי רבינו יונה:יראה כל זכורך כתיב - וקרינא יראה /י' צרויה ר' קמוצה/ תרווייהו דרשינן יראה /ר' שוואית/ כל זכורך, שיראו פני השכינה, יראה /י' צרויה, ר' קמוצה/ משמע שיתראו לפניו שהוא בא לראותו, היקיש ראייתך לראיתו, כדרך שהקדוש ברוך הוא בא לראותך, כך בא ליראות לו, מה הוא רואה אותך כשהוא שלם, שנאמר עיני ה' אלהיך בה מראשית, אף אתה רואה אותו בשתי עיניך...
רבינו גרשום - מס' ערכין ב, ב:מה לראות בשתי עיניו. פירש"י ז"ל... ואין הפי' כך, דל[י]ראות אומר כנגד יֵרָאה, ולראות כנגד יִראה, ויֵרָאה כנגד ראיית הקדוש ברוך הוא כדכתיב יראה כל זכורך, שהם [נ]ראים אליו, והוא רואה אותם ראיה שלימה. אלא כך הוא, כדרך שבא כל זכורך ליראות לגמרי, כלומר שהם באים ליראות למי שיראם בראיה שלימה, כך בא לראות, כלומר לכך הוא בא לראות בראיה שלימה בשני עינים.
עיין עוד הר המוריה - הלכות חגיגה פרק ב הלכה א.... מה לראות כו' ואיכא דאמרי מה לראות בב' עיניו, היינו [כהן] שסומא באחת מעיניו, שאינו רואה את הנגעים, דכתיב לכל מראה עיני הכהן, אף הבא לראות בב' עיניו, [למ"ה (= לשון מורי הרב):
ועיין עוד קהלת יעקב - מענה לשון לשון תורה מערכת אות ס סימן תשיא.כדרך שבא לראות כך בא ליראות, מה לראות בשתי עיניו, כדאיתא במדרש שיר השירים רבה על פסוק דומה לך דודי לצבי, מה צבי כשהוא ישן - עינו אחת קמוצה ואחת פתוחה, כך בשעה שישראל עושין רצונו של מקום הוא משגיח עליהן בשתי עיניו, שנאמר עיני ה' אל צדיקים, ובשעת הכעס נאמר עין ה':