כיצד יתכן דרש בגמ' ע"ז שהקב"ה רואה בשתי עיניו

רצונו כרצונו

משתמש רגיל
חגיגה ב ע"א. מבואר בגמ' דרש דסומא בעינו אחת פטור ממצות ראיה משום הדרשה דיראה יראה וכמו שבא ליראותך בשתי עינו כך צריך ליראות בשתי עיניים ויעוי' שם ברש"י וזה צ"ב איך יתכן לומר כזה דבר ? 
 

nls

משתמש ותיק
אני לא רואה בשאלה שלך שוני משאר תיאורי ההאנשה שבתנ"ך אבל לקושטא דמילתא הפשט הוא שכשאדם הולך לראות מישהו אז הראיה היא ביטוי לחיבור וקשר, והקב"ה ממתין לעם ישראל כשעולים לרגל בחיבור וקשר מושלם וסומא באחת מעיניו חסר לו בחיבור הזה כי שתי עיניים רואות זה תמונה מושלמת של מה שעומד מולי וכשאחת חסרה אין את השלמות
 

מה אדבר

משתמש ותיק
ידוע שמי שיש לו עין אחת חסר לו בראייה התלת מימדית, כלומר שתופס פחות טוב את מימד העומק. וע''ז אמרו שראיית הקב''ה היא חיבור מושלם, ומי שאינו מוכן מצידו לחיבור מושלם, אין לו מה להגיע. ובזה יבואר טעם הדין דלכאו' תיקשי מה מיוחד במצוה זו שפטרו סומא בעין אחת משא''כ לענין כל המצוות שאין לו דין סומא כלל, ולמשנ''ת ניחא.
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
ראיה היא ביטוי להשגחה. כאבא המשגיח על בנו שכל עוד שהוא רואה אותו ויש לו קשר עין איתו הוא רגוע ויודע משלומו, אולם ראיה בעין אחת, היא בחי' "נים ולא נים וכו'"
וראיתו של הקב"ה בפרט בעליה לרגל שאז מתגלה הגילוי השלם כדאיתא סוף מנחות שהיו מוצאים לפניהם את הכרובים והשולחן וכו' מעוטרים להראות להם את חיבתו של מקום והיינו שמתגלה הייחוד והקשר עין התמידי והצמוד של השי"ת עם ישראל, ולכן דווקא אז החסר זה שאינו מצליח (הן מבחי' פיזית (סומא כפשוטו) הן נפשית(סומא רוחני)) פטור מלבוא, כי הראיה שלו כביכול לא מצטלבת בהדדיות עם ראייתו של הבורא ב"ה.
ודו"ק.
 

nls

משתמש ותיק
האדם בנוי בצורה כזאת שהוא כולו משל לתארי ה' עי' בגמ' ע"ז באיזור דף מ' שהקב"ה מתראה לנביאיו בדמות אדם, זה לא שהוא יכול היה להיראות בדמות אריה או שור ובמקרה הוא בחר באדם, אלא כל מה שיש באדם הוא כעין דמות של מעלה כביכול, וראייה ידוע שהיא חיבור כמו שאדם עומד ברחוב ומחכה לחבר שמגיע מרחוק הוא מנסה להתסכל ולראות אותו וכשהוא נכנס לתווך ראייתו אינו מסיר ממנו את מבטו, וכן כשמשוחחים ידוע שנשמר כל הזמן קשר עין ואם לרגע אדם מסתכל למקום אחר, איכות הקשר נפגמת, והדרשה באה לומר שהקב"ה מתחבר עם עם ישראל ברגלים בחיבור מושלם ומי שסומא באחת מעיניו בע"כ אינו יכול ליצור חיבור מושלם ואם כן החיבור עם הקב"ה לא הדדי והדרשה אומרת שהחיבור צריך להיות הדדי באיכות. תן לחכם ויחכם עוד
 

nls

משתמש ותיק
רצונו כרצונו אמר:
nls אמר:
אני לא רואה בשאלה שלך שוני משאר תיאורי ההאנשה שבתנ"ך
השוני הוא שכאן לכאו' פחות שייך לומר שזה משל שהרי ע"ז מבוסס דרשה

אני חושב שגם כשכתוב בתורה וחרה אף ה' או היד ה' תקצר או כשכתוב בגמ' שהקב"ה מנענע בראשו או מראה למשה קשר של תפילין זה לא משל כמו סיפורי מעשיות אלא זה מבטא משהו אמיתי שהוא מצב שבו הקב"ה כעת מתנהג איתנו ולכן איני רואה הפרש בין ראייה בב' עיניו של הקב"ה לקשר של תפילין של הקב"ה
 

מה אדבר

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
ידוע שמי שיש לו עין אחת חסר לו בראייה התלת מימדית, כלומר שתופס פחות טוב את מימד העומק. וע''ז אמרו שראיית הקב''ה היא חיבור מושלם, ומי שאינו מוכן מצידו לחיבור מושלם, אין לו מה להגיע. ובזה יבואר טעם הדין דלכאו' תיקשי מה מיוחד במצוה זו שפטרו סומא בעין אחת משא''כ לענין כל המצוות שאין לו דין סומא כלל, ולמשנ''ת ניחא.

https://test2.michlala.edu/article/article.asp?n=12
 
  • תודה
Reactions: nls

מרחיב אפיקים

משתמש רגיל
רצונו כרצונו אמר:
חגיגה ב ע"א. מבואר בגמ' דרש דסומא בעינו אחת פטור ממצות ראיה משום הדרשה דיראה יראה וכמו שבא ליראותך בשתי עינו כך צריך ליראות בשתי עיניים ויעוי' שם ברש"י וזה צ"ב איך יתכן לומר כזה דבר ? 
מלכים ב פרק יט פסוק טז
הַטֵּ֨ה יְקֹוָ֤ק׀ אָזְנְךָ֙ וּֽשֲׁמָ֔ע פְּקַ֧ח יְקֹוָ֛ק עֵינֶ֖יךָ וּרְאֵ֑ה וּשְׁמַ֗ע אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י סַנְחֵרִ֔יב אֲשֶׁ֣ר שְׁלָח֔וֹ לְחָרֵ֖ף אֱלֹהִ֥ים חָֽי: 
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
רצונו כרצונו אמר:
חגיגה ב ע"א. מבואר בגמ' דרש דסומא בעינו אחת פטור ממצות ראיה משום הדרשה דיראה יראה וכמו שבא ליראותך בשתי עינו כך צריך ליראות בשתי עיניים ויעוי' שם ברש"י וזה צ"ב איך יתכן לומר כזה דבר ? 
שתי עיניו לאו דוקא אלא הכוונה בכל הראיה הרגילה שלו, מה שאין כן סומא שאינו הראיה הגמורה שלו.
 
 

מבקש השם

משתמש ותיק
למה צריך להזדקק לנמשל, כדי לקבל את זה שיש לקב"ה שתי עיניים?, אנחנו יותר טובים מהפסוקים?,

אבל מה שצ"ע לי, שהן אמנם יש ביטויים של שתי עיניים, כלפי מעלה, אבל יש גם ביטויים של עין אחת, וכמו, הנה עין ה' אל יראיו
 

רצונו כרצונו

משתמש רגיל
פותח הנושא
שוב ראיתי שיש מושג בקבלה שנקרא 'אדם קדמאה' שזה אחד מהעולמות ונדמה לי שזה הנהגה של הקב"ה עם העולם כאדם ונראה לי שאולי זה יכול להסביר טוב את כל השאלות בסגנון זה
 

ובכן

משתמש ותיק
רצונו כרצונו אמר:
שוב ראיתי שיש מושג בקבלה שנקרא 'אדם קדמאה' שזה אחד מהעולמות ונדמה לי שזה הנהגה של הקב"ה עם העולם כאדם ונראה לי שאולי זה יכול להסביר טוב את כל השאלות בסגנון זה
?
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
רצונו כרצונו אמר:
שוב ראיתי שיש מושג בקבלה שנקרא 'אדם קדמאה'
מקווה שלא נחשפת באמת רק עכשיו למושג הזה, ואם כן לא היתי ממהר להשתמש בו לצורך הסבר דברים לפני עיון ולימוד מעמיק בנושא.
 

רצונו כרצונו

משתמש רגיל
פותח הנושא
עת הזמיר אמר:
רצונו כרצונו אמר:
שוב ראיתי שיש מושג בקבלה שנקרא 'אדם קדמאה'
מקווה שלא נחשפת באמת רק עכשיו למושג הזה, ואם כן לא היתי ממהר להשתמש בו לצורך הסבר דברים לפני עיון ולימוד מעמיק בנושא.
ומה דעתך ע"ז באמת?
 
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
יתכן ע''פ מה דאי' מחז''ל על ''ברח דודי ודמה לך כצבי'' [דקאי אזמן הגלות] שיעשה כצבי שעינו אחת פקוחה וא''כ בזמן שביהמ''ק היה קיים גם העין השניה [כב'] היתה פקוחה
 

נבשר

משתמש ותיק
סנהדרין ד' ע"ב: יראה כל זכורך כתיב - וקרינא יראה תרווייהו דרשינן יראה כל זכורך שיראו פני השכינה יראה משמע שיתראו לפניו שהוא בא לראותו היקיש ראייתך לראיתו כדרך שהקב"ה בא לראותך כך בא ליראות לו מה הוא רואה אותך כשהוא שלם שנאמר (דברים יא) עיני ה' אלהיך בה מראשית אף אתה רואה אותו בשתי עיניך אלמא אע"ג דכי הדדי נינהו דרשינן מסורת וגבי חלב אמו מאן לימא דלא לידרש חלב אמו בתר מסורת:

ערכין ב' ע"ב: יראה יראה - יראה כתיב וקרינא יראה כדרך שהקדוש ב"ה בא לראות אותך והוא שלם בשתי עיניו כך בא ליראות שיהא הוא נראה לך בשתי עיניך:
 

יחיה

משתמש ותיק
רצונו כרצונו אמר:
חגיגה ב ע"א. מבואר בגמ' דרש דסומא בעינו אחת פטור ממצות ראיה משום הדרשה דיראה יראה וכמו שבא ליראותך בשתי עינו כך צריך ליראות בשתי עיניים ויעוי' שם ברש"י וזה צ"ב איך יתכן לומר כזה דבר ? 

במלאכת שלמה - חגיגה א, א:
והסומא, ואפי' באחת מעיניו, דכתי' יִרְאה וקרינן יֵרָאה, מה הבא לראות, הקדוש ברוך הוא שהוא רואה לעולי רגלים, בשתי עיניו, ישתבח זכרו לעד ולנצח, אף אותן שבאין ליראות יהיו בשתי עינים, ואיכא דאמרי מהכא, ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה - אשר יאמר היום בהר ה' יראה, כלומר, יראה את המקום ואת הבאים שם, ויֵראה לבאים שם, מה לראות וכו' ואיכא דאמרי מה לראות בשתי עיניו - היינו כהן שסומא באחת מעיניו, שאינו רואה את הנגעים, דכתיב לכל מראה עיני הכהן, אף הבא ליראות - בשתי עיניו, הרגמ"ה ז"ל:
 

אמונה

משתמש ותיק
מרחיב אפיקים אמר:
רצונו כרצונו אמר:
חגיגה ב ע"א. מבואר בגמ' דרש דסומא בעינו אחת פטור ממצות ראיה משום הדרשה דיראה יראה וכמו שבא ליראותך בשתי עינו כך צריך ליראות בשתי עיניים ויעוי' שם ברש"י וזה צ"ב איך יתכן לומר כזה דבר ? 
מלכים ב פרק יט פסוק טז
הַטֵּ֨ה יְקֹוָ֤ק׀ אָזְנְךָ֙ וּֽשֲׁמָ֔ע פְּקַ֧ח יְקֹוָ֛ק עֵינֶ֖יךָ וּרְאֵ֑ה וּשְׁמַ֗ע אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י סַנְחֵרִ֔יב אֲשֶׁ֣ר שְׁלָח֔וֹ לְחָרֵ֖ף אֱלֹהִ֥ים חָֽי: 
דברים פרק יא פסוק יב
אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה: 
 
 

יחיה

משתמש ותיק
אמונה אמר:
שלמי חגיגה א.png
שלמי חגיגה ב.png

רבינו יהונתן מלוניל על הרי"ף:
ורבנן אף על גב דפליגי עליה, אבל בסומא בשתי עיניו מודו ליה, וממעט ליה מדכתיב יראה בלא יוד שנית, וקרינן יראה בשני יודין, כדרך שבא לראות - בא לראות, מה בא לראות בשתי עיניו - שיש לו ראיה שלימה, כך לראות בשני עיניו, שהאיש הנראה לפני השם יהיה ראייתו שלימה.
 

יחיה

משתמש ותיק
רש"י סנהדרין ד, ב:
יראה כל זכורך כתיב - וקרינא יראה /י' צרויה ר' קמוצה/ תרווייהו דרשינן יראה /ר' שוואית/ כל זכורך, שיראו פני השכינה, יראה /י' צרויה, ר' קמוצה/ משמע שיתראו לפניו שהוא בא לראותו, היקיש ראייתך לראיתו, כדרך שהקדוש ברוך הוא בא לראותך, כך בא ליראות לו, מה הוא רואה אותך כשהוא שלם, שנאמר עיני ה' אלהיך בה מראשית, אף אתה רואה אותו בשתי עיניך...
שם בחדושי רבינו יונה:
מה לראות בשתי עיניו. פירש"י ז"ל... ואין הפי' כך, דל[י]ראות אומר כנגד יֵרָאה, ולראות כנגד יִראה, ויֵרָאה כנגד ראיית הקדוש ברוך הוא כדכתיב יראה כל זכורך, שהם [נ]ראים אליו, והוא רואה אותם ראיה שלימה. אלא כך הוא, כדרך שבא כל זכורך ליראות לגמרי, כלומר שהם באים ליראות למי שיראם בראיה שלימה, כך בא לראות, כלומר לכך הוא בא לראות בראיה שלימה בשני עינים.
רבינו גרשום - מס' ערכין ב, ב:
... מה לראות כו' ואיכא דאמרי מה לראות בב' עיניו, היינו [כהן] שסומא באחת מעיניו, שאינו רואה את הנגעים, דכתיב לכל מראה עיני הכהן, אף הבא לראות בב' עיניו, [למ"ה (= לשון מורי הרב):
עיין עוד הר המוריה - הלכות חגיגה פרק ב הלכה א.
בעיון יעקב (על עין יעקב):
כדרך שבא לראות כך בא ליראות, מה לראות בשתי עיניו, כדאיתא במדרש שיר השירים רבה על פסוק דומה לך דודי לצבי, מה צבי כשהוא ישן - עינו אחת קמוצה ואחת פתוחה, כך בשעה שישראל עושין רצונו של מקום הוא משגיח עליהן בשתי עיניו, שנאמר עיני ה' אל צדיקים, ובשעת הכעס נאמר עין ה':
ועיין עוד קהלת יעקב - מענה לשון לשון תורה מערכת אות ס סימן תשיא.
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
שיה''ש רבה
ודמה לך לצבי מה צבי זה, בשעה שהוא ישן עינו אחת פתוחה ועינו אחת קמוצה. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקדוש ברוך הוא מביט אליהם בשתי עיניו, הדא הוא דכתיב: (תהלי' ל"ד) עיני ה' אל צדיקים. ובשעה שאין עושים רצון הקב"ה מביט להם בעינו אחת, שנאמר: (שם ל"ג) הנה עין ה' אל יראיו
נראה שיש ב' בחינות של השגחה אצל הקב''ה המכונות לעין א' וב' עינים
ובשעת עליה לרגל היה הבחי' של ב' עינים
 
חלק עליון תַחתִית