איני בא לגרע מהתשובה הקודמת, אבל בש"ס יש עוד דוג' מעין זה שגזרו גזירות לדורות בגלל מעשה חד פעמי.שמואל דוד אמר:לכאורה זה חשש רחוק ומדוע גזרו מטעם זה?
א] לכאו׳ רש״י רוצה לדייק - כמו שכתבו בפירוש ראשונים אחרים (ומשמע ברש״י לקמן) וכן נפסק - שכדי להתיר צריך ב׳ תנאים: א- דעתו אינו לחרוש רק לבי דרי ב- גם מעשיו מוכיחים (מנצא למוליא וכו) ולכן כתב ׳דומה לחורש׳ למרות שאין כוונתו לכך.שמואל דוד אמר:מועד קטן י:
רש״י ד״ה אדעתא דארעא - שחופר שדהו לצורך זריעה אסור משום *דדמי כחורש בי"ט*
ק״ק,
א] חדא מדוע כתב דדומה כחורש, הרי הוא חורש ממש.
ב] ועוד, מדוע כתב ביו״ט, הרי בחול המועד מיירי. וצ״ע בזה.
חימקו אמר:תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כא עמוד א
תנו רבנן: אבל, שלשה ימים הראשונים אסור להניח תפילין. משלישי ואילך, ושלישי בכלל - מותר להניח תפילין. ואם באו פנים חדשות - אינו חולץ, דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר: אבל, שני ימים הראשונים - אסור להניח תפילין, משני ושני בכלל - מותר להניח תפילין, ואם באו פנים חדשות - חולץ.
קשה לי, אם באו פנים חדשות מה יועיל שיחלוץ, הרי כבר הפנים חדשות ראה שהאבל הניח תפילין ויחשוב שמותר להניח תפילין?
יושב אוהלים אמר:חימקו אמר:תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כא עמוד א
תנו רבנן: אבל, שלשה ימים הראשונים אסור להניח תפילין. משלישי ואילך, ושלישי בכלל - מותר להניח תפילין. ואם באו פנים חדשות - אינו חולץ, דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר: אבל, שני ימים הראשונים - אסור להניח תפילין, משני ושני בכלל - מותר להניח תפילין, ואם באו פנים חדשות - חולץ.
קשה לי, אם באו פנים חדשות מה יועיל שיחלוץ, הרי כבר הפנים חדשות ראה שהאבל הניח תפילין ויחשוב שמותר להניח תפילין?
בזמנם היו מניחים תפילן ונשארים עימם כל היום.
כשרואה שחולצם כשנכנס המנחם הוא כבר מבין שיש כאן משהו שונה, שחולצם בגלל האבל ולכן לא גזרו.
חימקו אמר:יושב אוהלים אמר:חימקו אמר:תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כא עמוד א
תנו רבנן: אבל, שלשה ימים הראשונים אסור להניח תפילין. משלישי ואילך, ושלישי בכלל - מותר להניח תפילין. ואם באו פנים חדשות - אינו חולץ, דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר: אבל, שני ימים הראשונים - אסור להניח תפילין, משני ושני בכלל - מותר להניח תפילין, ואם באו פנים חדשות - חולץ.
קשה לי, אם באו פנים חדשות מה יועיל שיחלוץ, הרי כבר הפנים חדשות ראה שהאבל הניח תפילין ויחשוב שמותר להניח תפילין?
בזמנם היו מניחים תפילן ונשארים עימם כל היום.
כשרואה שחולצם כשנכנס המנחם הוא כבר מבין שיש כאן משהו שונה, שחולצם בגלל האבל ולכן לא גזרו.
הרי ראה שהניח כבר ומה יועיל החליצה?
לא מספיק שינוי, המטרה של הורדת התפילין שלא יחשדוהו שמניח תפילין אף שאסור לו, וכאן שרואה שמורידם בפניו, ודאי יודע שהאבל הניחם כשאסור לו.יושב אוהלים אמר:חימקו אמר:יושב אוהלים אמר:בזמנם היו מניחים תפילן ונשארים עימם כל היום.
כשרואה שחולצם כשנכנס המנחם הוא כבר מבין שיש כאן משהו שונה, שחולצם בגלל האבל ולכן לא גזרו.
הרי ראה שהניח כבר ומה יועיל החליצה?
עיין לעיל שהסרתי שזה מועיל כיון שרואה שחולצו, ואינו מניחם עליו כל היום כרגיל, ואינו משאירם עליו בשעה שמנחמו, אז הוא מבין שיש כאן שינוי משום האבילות.
נכון שיודע שהניחם, אבל הוא גם יודע מזה שחולצם שזמן האבלות שונה מהרגיל לגבי הנחת תפילין, ולא ילמד מזה שאין איסור להניח בזמן אבילות.חימקו אמר:וכאן שרואה שמורידם בפניו, ודאי יודע שהאבל הניחם כשאסור לו.
יושב אוהלים אמר:לא נכון, אלא ההיפך הוא הנכון, שהוא מבין בזה שזמן האבלות שונה מהרגיל, ולא יבא להניח בזמן אבילות.חימקו אמר:וכאן שרואה שמורידם בפניו, ודאי יודע שהאבל הניחם כשאסור לו.
תיקנתי את הלשון למעלה, עיין שם.חימקו אמר:יושב אוהלים אמר:לא נכון, אלא ההיפך הוא הנכון, שהוא מבין בזה שזמן האבלות שונה מהרגיל, ולא יבא להניח בזמן אבילות.חימקו אמר:וכאן שרואה שמורידם בפניו, ודאי יודע שהאבל הניחם כשאסור לו.
אבל הוא רואה שהוא הניח כבר???
גם הוא יגיד - כשאני יהיה אבל ח"ו, אני יניח עד שיגיעו פנים חדשות ואז אני יוריד.יושב אוהלים אמר:נכון שיודע שהניחם, אבל הוא גם יודע מזה שחולצם שזמן האבלות שונה מהרגיל לגבי הנחת תפילין, ולא ילמד מזה שאין איסור להניח בזמן אבילות.חימקו אמר:וכאן שרואה שמורידם בפניו, ודאי יודע שהאבל הניחם כשאסור לו.
חימקו אמר:גם הוא יגיד - כשאני יהיה אבל ח"ו, אני יניח עד שיגיעו פנים חדשות ואז אני יוריד.יושב אוהלים אמר:נכון שיודע שהניחם, אבל הוא גם יודע מזה שחולצם שזמן האבלות שונה מהרגיל לגבי הנחת תפילין, ולא ילמד מזה שאין איסור להניח בזמן אבילות.חימקו אמר:וכאן שרואה שמורידם בפניו, ודאי יודע שהאבל הניחם כשאסור לו.
יושב אוהלים אמר:חימקו אמר:גם הוא יגיד - כשאני יהיה אבל ח"ו, אני יניח עד שיגיעו פנים חדשות ואז אני יוריד.יושב אוהלים אמר:נכון שיודע שהניחם, אבל הוא גם יודע מזה שחולצם שזמן האבלות שונה מהרגיל לגבי הנחת תפילין, ולא ילמד מזה שאין איסור להניח בזמן אבילות.
הפשט הפשוט הוא שכאשר הוא רואה שינויים מהרגיל יש לו לברר ההלכה על בוריו, משא"כ אם לא היה חולץ אלא מניחם כרגיל אינו רואה שום שינוי ואינו יודע שיש לו מה לשאול בכלל.
אבל עכשיו הוא כבר לא בימים הראשונים אז למה הוא חולץ?חימקו אמר:יושב אוהלים אמר:חימקו אמר:גם הוא יגיד - כשאני יהיה אבל ח"ו, אני יניח עד שיגיעו פנים חדשות ואז אני יוריד.
הפשט הפשוט הוא שכאשר הוא רואה שינויים מהרגיל יש לו לברר ההלכה על בוריו, משא"כ אם לא היה חולץ אלא מניחם כרגיל אינו רואה שום שינוי ואינו יודע שיש לו מה לשאול בכלל.
הפשטות שלי שמהחליצה הוא יבין שלא מניחים ביומים הראשונים, ולא יצטרך לברר.
יושב אוהלים אמר:אבל עכשיו הוא כבר לא בימים הראשונים אז למה הוא חולץ?חימקו אמר:יושב אוהלים אמר:הפשט הפשוט הוא שכאשר הוא רואה שינויים מהרגיל יש לו לברר ההלכה על בוריו, משא"כ אם לא היה חולץ אלא מניחם כרגיל אינו רואה שום שינוי ואינו יודע שיש לו מה לשאול בכלל.
הפשטות שלי שמהחליצה הוא יבין שלא מניחים ביומים הראשונים, ולא יצטרך לברר.
ואיך אתה מסביר איך מועיל החליצה, אם ההוא רואה אותו חולץ, אז יודע שהניחם?חימקו אמר:יושב אוהלים אמר:אבל עכשיו הוא כבר לא בימים הראשונים אז למה הוא חולץ?חימקו אמר:הפשטות שלי שמהחליצה הוא יבין שלא מניחים ביומים הראשונים, ולא יצטרך לברר.
אה"נ, מותר לאבל להניח תפילין מיום השני ואילך, אך הפנים חדשות לא יודעים שכבר מותר לו להניח ולכן הוא צריך להורידם.
יש"כ, זה מה ששאלתי.יושב אוהלים אמר:ואיך אתה מסביר איך מועיל החליצה, אם ההוא רואה אותו חולץ, אז יודע שהניחם?חימקו אמר:יושב אוהלים אמר:אבל עכשיו הוא כבר לא בימים הראשונים אז למה הוא חולץ?
אה"נ, מותר לאבל להניח תפילין מיום השני ואילך, אך הפנים חדשות לא יודעים שכבר מותר לו להניח ולכן הוא צריך להורידם.
סליחה, חשבתי שרצית להציע פי' אחר, אז אני כבר הצעתי מה שנ"ל כבאור הפשוט בגמ'.חימקו אמר:יש"כ, זה מה ששאלתי.יושב אוהלים אמר:ואיך אתה מסביר איך מועיל החליצה, אם ההוא רואה אותו חולץ, אז יודע שהניחם?חימקו אמר:אה"נ, מותר לאבל להניח תפילין מיום השני ואילך, אך הפנים חדשות לא יודעים שכבר מותר לו להניח ולכן הוא צריך להורידם.
חימקו אמר:תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כג עמוד א
תנו רבנן: כל שלשים יום לנישואין, מתה אשתו - אסור לישא אשה אחרת, עד שיעברו עליו שלשה רגלים.
תוספות ד"ה עד: אי נמי כדי שישא אשה אחרת ולא יהא זכור מן הראשונה [שלא] יהא ב' דעות במטה.
וקשה לי, הרי גם אדם שיש לו שתי נשים יש חשש שיהיה שתי דעות במטה. ואם לא חששו בזה מדוע חששו בנישואי אישה אחרת על אשתו שמתה?
לא מטעם ב' דעות.לבי במערב אמר:. ובדורות שלאח"ז קם רגמ"ה ואסר נשיאת ב' נשים לחלוטין
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=3663&p=47408&hilit=%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA#p43568לבי במערב אמר:נשיאת שתי נשים לא היתה נחשבת כדבר שהוא 'לכתחילה', וגם מדת תפוצתה לא היתה גדולה כ"כ (רק על אמוראים ספורים הוזכר כי נשאו שתי נשים).