זה נקרא על שמושלו' אמר:נא יאירוני בהבנת הפשט בדברי הגמ' במו"ק י"א ב' דבקיבולת כדידיה דמי - מדוע?
אודה לך אם תרחיב יותר להבהיר לדל כמוני.אור זורח אמר:זה נקרא על שמושלו' אמר:נא יאירוני בהבנת הפשט בדברי הגמ' במו"ק י"א ב' דבקיבולת כדידיה דמי - מדוע?
שלו' אמר:אודה לך אם תרחיב יותר להבהיר לדל כמוני.
מדוע?
דברים נעימים,אור זורח אמר:שלו' אמר:אודה לך אם תרחיב יותר להבהיר לדל כמוני.
מדוע?
קבלן הרי לא מקבל שכר לפי יום
רק לפי עבודה שגומר אותה
נמצא שהוא כמו עצמאי
וזה נראה לאנשים שהוא עצמאי
שעושה עבודה שלו
אבל שכיר יום
כולם יודעים שאין זה שלו
אלא של בעה''ב
אולי צריך להרחיב יותר בביאור רק אין באפשרותי כעת
ואשמח לראות מחר את תגובתך
בהצלחה רבה
בידידות.
בברכת התורה.
דבריך נעימים,משה נפתלי אמר:א. ההבדל בין שכיר לקבלן: שכיר משתלם על בסיס יומי, וקבלן - על בסיס יחידת־עבודה.ב. אי לכך, בעשיית מלאכה בימי אבל היה מקום להבדיל בין שכיר לקבלן ולומר: קבלן, שאינו מחויב אלא לַתוצר המוגמר - המלאכה המביאה את המוצר לידי גמר מלאכת עצמו היא; אבל שכיר – הרי הוא כמושכר בימים אלו אצל מעבידו, והמלאכה מלאכת אחרים היא (כגמלין וספנין המושכרין אצל אחרים).ג. משמיענו התנא, שאף על פי כן, הואיל ואין השכיר מושכר ספציפית לימים אלו, ובידו לדחות את ביצוע המלאכה לאחר זמן – אסור לו לעשות את המלאכה בימי אבלו.
שלו' אמר:
שלו' אמר:משה נפתלי כתב: ↑היום, 03:05
א. ההבדל בין שכיר לקבלן: שכיר משתלם על בסיס יומי, וקבלן - על בסיס יחידת־עבודה.
ב. אי לכך, בעשיית מלאכה בימי אבל היה מקום להבדיל בין שכיר לקבלן ולומר: קבלן, שאינו מחויב אלא לַתוצר המוגמר - המלאכה המביאה את המוצר לידי גמר מלאכת עצמו היא; אבל שכיר – הרי הוא כמושכר בימים אלו אצל מעבידו, והמלאכה מלאכת אחרים היא (כגמלין וספנין המושכרין אצל אחרים).
ג. משמיענו התנא, שאף על פי כן, הואיל ואין השכיר מושכר ספציפית לימים אלו, ובידו לדחות את ביצוע המלאכה לאחר זמן – אסור לו לעשות את המלאכה בימי אבלו.
דבריך נעימים,
ולא הביישן למד, שעדיין לא ברור לי, מדוע זה שהקבלן מחויב רק לתוצר המוגמר מחשיב את המלאכה [שהוא עושה עבור בעה"ב כדי להביא לו מוצר מוגמר] - למלאכת עצמו?
אז שוב זה רק מחמת 'מראית העין', שכך מתקבל הרושם אצל הרואים, אבל באמת מצד המלאכה עצמה אין שום חילוק בינה לבין מלאכת שכיר?אור זורח אמר:שלו' אמר:משה נפתלי כתב: ↑היום, 03:05
א. ההבדל בין שכיר לקבלן: שכיר משתלם על בסיס יומי, וקבלן - על בסיס יחידת־עבודה.
ב. אי לכך, בעשיית מלאכה בימי אבל היה מקום להבדיל בין שכיר לקבלן ולומר: קבלן, שאינו מחויב אלא לַתוצר המוגמר - המלאכה המביאה את המוצר לידי גמר מלאכת עצמו היא; אבל שכיר – הרי הוא כמושכר בימים אלו אצל מעבידו, והמלאכה מלאכת אחרים היא (כגמלין וספנין המושכרין אצל אחרים).
ג. משמיענו התנא, שאף על פי כן, הואיל ואין השכיר מושכר ספציפית לימים אלו, ובידו לדחות את ביצוע המלאכה לאחר זמן – אסור לו לעשות את המלאכה בימי אבלו.
דבריך נעימים,
ולא הביישן למד, שעדיין לא ברור לי, מדוע זה שהקבלן מחויב רק לתוצר המוגמר מחשיב את המלאכה [שהוא עושה עבור בעה"ב כדי להביא לו מוצר מוגמר] - למלאכת עצמו?
כפי הנראה משום שהוא יכול באמצע עבודתו לפנות לעניינים אחרים כמו עצמאי
שלו' אמר:מדוע זה שהקבלן מחויב רק לתוצר המוגמר מחשיב את המלאכה [שהוא עושה עבור בעה"ב כדי להביא לו מוצר מוגמר] - למלאכת עצמו?
אל יחר לאדוני על שאני מטריח שוב,משה נפתלי אמר:שלו' אמר:מדוע זה שהקבלן מחויב רק לתוצר המוגמר מחשיב את המלאכה [שהוא עושה עבור בעה"ב כדי להביא לו מוצר מוגמר] - למלאכת עצמו?משום שנחשב כמי שהוא עובד עבור עצמו, בשביל שיוכל לספק את המוצר למזמין.ולהעיר: יש לתקן את הנוסח כך: 'המלאכה המביאה את המוצר לידי גמר - כמלאכת עצמו נחשבת' ('כדידיה דמי').
שלו' אמר:כפי הנראה משום שהוא יכול באמצע עבודתו לפנות לעניינים אחרים כמו עצמאי
אז שוב זה רק מחמת 'מראית העין', שכך מתקבל הרושם אצל הרואים, אבל באמת מצד המלאכה עצמה אין שום חילוק בינה לבין מלאכת שכיר?