דף יא מו"ק י"א ב' בקשת פשט

שלו'

משתמש ותיק
נא יאירוני בהבנת הפשט בדברי הגמ' במו"ק י"א ב' דבקיבולת כדידיה דמי - מדוע?
 

אור זורח

משתמש ותיק
שלו' אמר:
אודה לך אם תרחיב יותר להבהיר לדל כמוני.
מדוע?

קבלן הרי לא מקבל שכר לפי יום
רק לפי עבודה שגומר אותה
נמצא שהוא כמו עצמאי
וזה נראה לאנשים שהוא עצמאי
שעושה עבודה שלו
אבל שכיר יום
כולם יודעים שאין זה שלו
אלא של בעה''ב

אולי צריך להרחיב יותר בביאור רק אין באפשרותי כעת
ואשמח לראות מחר את תגובתך
בהצלחה רבה
בידידות.
בברכת התורה.
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
שלו' אמר:
אודה לך אם תרחיב יותר להבהיר לדל כמוני.
מדוע?

קבלן הרי לא מקבל שכר לפי יום
רק לפי עבודה שגומר אותה
נמצא שהוא כמו עצמאי
וזה נראה לאנשים שהוא עצמאי
שעושה עבודה שלו
אבל שכיר יום
כולם יודעים שאין זה שלו
אלא של בעה''ב

אולי צריך להרחיב יותר בביאור רק אין באפשרותי כעת
ואשמח לראות מחר את תגובתך
בהצלחה רבה
בידידות.
בברכת התורה.
דברים נעימים, 
ואני מתפעל איך כ"ת מונח בסוגיא להשיב עליה כהרף עין.

ומ"מ, ליבי לא מוצא מנוח שלם בזה,
כי לדבריך [שיתכן שיש להם מקור בא' מהראשונים לפי זכרוני], הנקודה היא מצד ה'נראה' לאנשים,
ואילו ל' הגמ' בפשוטו משמע יותר מזה,
שיש כאן סברא להחשיב הדבר כדידיה,
ודומיא - כמשל [אולי רחוק ואולי לא, איני יודע] -
פסחים ה' ב' דאחריות מחשיבה הדבר כשלו, שודאי אין המכוון מצד הרואים.

אשמח בהמשך דעתך ודבריך הזורחים.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
א. ההבדל בין שכיר לקבלן: שכיר משתלם על בסיס יומי, וקבלן - על בסיס יחידת־עבודה.​
ב. אי לכך, בעשיית מלאכה בימי אבל היה מקום להבדיל בין שכיר לקבלן ולומר: קבלן, שאינו מחויב אלא לַתוצר המוגמר - המלאכה המביאה את המוצר לידי גמר מלאכת עצמו היא; אבל שכיר – הרי הוא כמושכר בימים אלו אצל מעבידו, והמלאכה מלאכת אחרים היא (כגמלין וספנין המושכרין אצל אחרים).
ג. משמיענו התנא, שאף על פי כן, הואיל ואין השכיר מושכר ספציפית לימים אלו, ובידו לדחות את ביצוע המלאכה לאחר זמן – אסור לו לעשות את המלאכה בימי אבלו.
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
א. ההבדל בין שכיר לקבלן: שכיר משתלם על בסיס יומי, וקבלן - על בסיס יחידת־עבודה.​
ב. אי לכך, בעשיית מלאכה בימי אבל היה מקום להבדיל בין שכיר לקבלן ולומר: קבלן, שאינו מחויב אלא לַתוצר המוגמר - המלאכה המביאה את המוצר לידי גמר מלאכת עצמו היא; אבל שכיר – הרי הוא כמושכר בימים אלו אצל מעבידו, והמלאכה מלאכת אחרים היא (כגמלין וספנין המושכרין אצל אחרים).
ג. משמיענו התנא, שאף על פי כן, הואיל ואין השכיר מושכר ספציפית לימים אלו, ובידו לדחות את ביצוע המלאכה לאחר זמן – אסור לו לעשות את המלאכה בימי אבלו.
דבריך נעימים,
ולא הביישן למד, שעדיין לא ברור לי, מדוע זה שהקבלן מחויב רק לתוצר המוגמר מחשיב את המלאכה [שהוא עושה עבור בעה"ב כדי להביא לו מוצר מוגמר] - למלאכת עצמו?
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
שלו' אמר:
משה נפתלי כתב: ↑היום, 03:05
א. ההבדל בין שכיר לקבלן: שכיר משתלם על בסיס יומי, וקבלן - על בסיס יחידת־עבודה.
ב. אי לכך, בעשיית מלאכה בימי אבל היה מקום להבדיל בין שכיר לקבלן ולומר: קבלן, שאינו מחויב אלא לַתוצר המוגמר - המלאכה המביאה את המוצר לידי גמר מלאכת עצמו היא; אבל שכיר – הרי הוא כמושכר בימים אלו אצל מעבידו, והמלאכה מלאכת אחרים היא (כגמלין וספנין המושכרין אצל אחרים).
ג. משמיענו התנא, שאף על פי כן, הואיל ואין השכיר מושכר ספציפית לימים אלו, ובידו לדחות את ביצוע המלאכה לאחר זמן – אסור לו לעשות את המלאכה בימי אבלו.
דבריך נעימים,
ולא הביישן למד, שעדיין לא ברור לי, מדוע זה שהקבלן מחויב רק לתוצר המוגמר מחשיב את המלאכה [שהוא עושה עבור בעה"ב כדי להביא לו מוצר מוגמר] - למלאכת עצמו?

כפי הנראה משום שהוא יכול באמצע עבודתו לפנות לעניינים אחרים כמו עצמאי
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
שלו' אמר:
משה נפתלי כתב: ↑היום, 03:05
א. ההבדל בין שכיר לקבלן: שכיר משתלם על בסיס יומי, וקבלן - על בסיס יחידת־עבודה.
ב. אי לכך, בעשיית מלאכה בימי אבל היה מקום להבדיל בין שכיר לקבלן ולומר: קבלן, שאינו מחויב אלא לַתוצר המוגמר - המלאכה המביאה את המוצר לידי גמר מלאכת עצמו היא; אבל שכיר – הרי הוא כמושכר בימים אלו אצל מעבידו, והמלאכה מלאכת אחרים היא (כגמלין וספנין המושכרין אצל אחרים).
ג. משמיענו התנא, שאף על פי כן, הואיל ואין השכיר מושכר ספציפית לימים אלו, ובידו לדחות את ביצוע המלאכה לאחר זמן – אסור לו לעשות את המלאכה בימי אבלו.
דבריך נעימים,
ולא הביישן למד, שעדיין לא ברור לי, מדוע זה שהקבלן מחויב רק לתוצר המוגמר מחשיב את המלאכה [שהוא עושה עבור בעה"ב כדי להביא לו מוצר מוגמר] - למלאכת עצמו?

כפי הנראה משום שהוא יכול באמצע עבודתו לפנות לעניינים אחרים כמו עצמאי
אז שוב זה רק מחמת 'מראית העין', שכך מתקבל הרושם אצל הרואים, אבל באמת מצד המלאכה עצמה אין שום חילוק בינה לבין מלאכת שכיר?
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
שלו' אמר:
מדוע זה שהקבלן מחויב רק לתוצר המוגמר מחשיב את המלאכה [שהוא עושה עבור בעה"ב כדי להביא לו מוצר מוגמר] - למלאכת עצמו?
משום שנחשב כמי שהוא עובד עבור עצמו, בשביל שיוכל לספק את המוצר למזמין.​
ולהעיר: יש לתקן את הנוסח כך: 'המלאכה המביאה את המוצר לידי גמר - כמלאכת עצמו נחשבת' ('כדידיה דמי').
 
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
שלו' אמר:
מדוע זה שהקבלן מחויב רק לתוצר המוגמר מחשיב את המלאכה [שהוא עושה עבור בעה"ב כדי להביא לו מוצר מוגמר] - למלאכת עצמו?
משום שנחשב כמי שהוא עובד עבור עצמו, בשביל שיוכל לספק את המוצר למזמין.​
ולהעיר: יש לתקן את הנוסח כך: 'המלאכה המביאה את המוצר לידי גמר - כמלאכת עצמו נחשבת' ('כדידיה דמי').
אל יחר לאדוני על שאני מטריח שוב,
עדיין לא בהיר לי,
מאי שנא מכל פועל שעובד עבור עצמו, בשביל לקבל התשלום?
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
לשכיר יש מעסיק, לקבלן יש מזמין מוצר.
הראשון, כל מה שטורח – אינו טורח אלא בשביל מעסיקו (ולשם כך נשכר - לעבוד);
השני, כל מה שטורח – אינו טורח אלא בשביל עצמו (למזמין אין כל ענין בטָרחו).
 

אור זורח

משתמש ותיק
שלו' אמר:
כפי הנראה משום שהוא יכול באמצע עבודתו לפנות לעניינים אחרים כמו עצמאי
אז שוב זה רק מחמת 'מראית העין', שכך מתקבל הרושם אצל הרואים, אבל באמת מצד המלאכה עצמה אין שום חילוק בינה לבין מלאכת שכיר?

אולי באמת האיסור מפני מראית העין
ועי' בטור יו''ד ש''פ שגם הזכיר סברא זו שהעבודה נקראת על שמו על ענין קבלנות כמדומה
ומראית העין שנראה כמלאכתו
 
חלק עליון תַחתִית