שוש אשיש בה'
משתמש רשום
ביאור בדברי הגמ' - על מרים הכובסת ומרים מגדלת שיער .... שמלאך המוות הורג אחת ומתבלבל בין אחת לחברתה ???
אתמהה ???
אתמהה ???
כל עוד לא מצאת מקור אחר בחז''ל להיפך, אין כאן מקום תמיהה, על סמך מה התמיהה וכי אנו יודעים בבירור את דרכו של מלאך המוות שנעמיד תמיהות על סוגיות ערוכות.שוש אשיש בה' אמר:ביאור בדברי הגמ' - על מרים הכובסת ומרים מגדלת שיער .... שמלאך המוות הורג אחת ומתבלבל בין אחת לחברתה ???
אתמהה ???
כמעיין המתגבר אמר:כל עוד לא מצאת מקור אחר בחז''ל להיפך, אין כאן מקום תמיהה, על סמך מה התמיהה וכי אנו יודעים בבירור את דרכו של מלאך המוות שנעמיד תמיהות על סוגיות ערוכות.שוש אשיש בה' אמר:ביאור בדברי הגמ' - על מרים הכובסת ומרים מגדלת שיער .... שמלאך המוות הורג אחת ומתבלבל בין אחת לחברתה ???
אתמהה ???
רוב מה שכתבת מתורת החסידות, לא כולם הסכימו לזה, ובוודאי שאינו אקסיומה.שוש אשיש בה' אמר:כמעיין המתגבר אמר:כל עוד לא מצאת מקור אחר בחז''ל להיפך, אין כאן מקום תמיהה, על סמך מה התמיהה וכי אנו יודעים בבירור את דרכו של מלאך המוות שנעמיד תמיהות על סוגיות ערוכות.שוש אשיש בה' אמר:ביאור בדברי הגמ' - על מרים הכובסת ומרים מגדלת שיער .... שמלאך המוות הורג אחת ומתבלבל בין אחת לחברתה ???
אתמהה ???
אתה אמור להסכים עימי שבמוסכמות שלנו אנו יודעים שיש בורא לעולם והכל בחוק ובסדר מופתי ... ואין עלה שזז בעולם ללא ידיעה ברורה שהכל מהקב"ה ...
ולפתע פתאום הגמ' אומרת שיש דבר שנקרא "בטעות" ... אופס ... התבלבלנו בין אחת לשניה ... שניהם השם הוא אותו דבר !!!
זהו מבהיל על הרעיון !!!
אין אני בא לערער על גמ' ערוכה !!! ח"ו !!! חלילה על ההו"א ...
אלא להבין את הסוגיא ... כמו כל גמ' דאתה רוצה לחקור ולהבין !!!
יש אולי 4 מילים בדברי הרב @שוש אשיש בה' שציטטת שלא כולם הסכימו עם זה, (בודאי אתה מסכים שיש בורא עולם ושיש לו ידיעה בכל מה שקורה וכו'), וכי לזה אתה קורא "רוב מה שכתבת", ושזה חסידות? אתמהה.יראתי בפצותי אמר:רוב מה שכתבת מתורת החסידות, לא כולם הסכימו לזה, ובוודאי שאינו אקסיומה.
איפה הוא כתב את זה, שאתה בא לומר שזה לא מוסכם. הוא כתב שיש "ידיעה" לא כתב השגחה.יראתי בפצותי אמר:השגחה פרטית על כל עלה, כמדומני שאין אחד בראשונים שסובר כן,
יושב אוהלים אמר:איפה הוא כתב את זה, שאתה בא לומר שזה לא מוסכם. הוא כתב שיש "ידיעה" לא כתב השגחה.
"ידיעה ברורה שהכל מהקב"ה" - מתפרש כהשגחה ולא כידיעה, ואולי הכותב הרב @שוש אשיש בה' יואיל בטובו להחכים אותנו בכוונתו ולייתר את הנידון....יראתי בפצותי אמר:שוש אשיש בה' אמר:אתה אמור להסכים עימי שבמוסכמות שלנו אנו יודעים שיש בורא לעולם והכל בחוק ובסדר מופתי ... ואין עלה שזז בעולם ללא ידיעה ברורה שהכל מהקב"ה
לא רק שיש ראשונים שסוברים כך, יש גם מפרשים שפירשו את דברי הרמב"ם שלא התכוון לשלול את זה, אלא לחלק בין השגחה פרטית בשעת מעשה לבין השגחה כללית בתכנון כל הבריאה.יראתי בפצותי אמר:השגחה פרטית על כל עלה, כמדומני שאין אחד בראשונים שסובר כן,
השאלה היא לא מאותה אחת [דרך אגב, פשטות הגמ' שהמעשה היה בימי רב ביבי בר אביי, וא"כ אין קשר לשבת קד]במבי אמר:צריך אולי להבין מי הייתה אותה אחת וכמו שמובא בשבת קד:
אבי חי אמר:השאלה היא לא מאותה אחת [דרך אגב, פשטות הגמ' שהמעשה היה בימי רב ביבי בר אביי, וא"כ אין קשר לשבת קד]במבי אמר:צריך אולי להבין מי הייתה אותה אחת וכמו שמובא בשבת קד:
אלא סוגיית הגמ' מבוארת שיש נספה בלא משפט, וז"ל הגמ' חגיגה ד ב: (דרך אגב האשכול שייך לחגיגה ולא למו"ק)
רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי {משלי יג-כג} ויש נספה בלא משפט אמר מי איכא דאזיל בלא זמניה אין כי הא דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה מלאך המות אמר ליה לשלוחיה זיל אייתי לי מרים מגדלא שיער נשייא אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי אמר ליה אנא מרים מגדלא שיער נשייא אמרי לך אמר ליה אי הכי אהדרה אמר ליה הואיל ואייתיתה ליהוי למניינא אלא היכי יכלת לה הות נקיטא מתארא בידה והות קא שגרא ומחריא תנורא שקלתא ואנחתא אגבה דכרעה קדחא ואיתרע מזלה ואייתיתה א''ל רב ביבי בר אביי אית לכו רשותא למיעבד הכי אמר ליה ולא כתיב ויש נספה בלא משפט א''ל והכתיב {קהלת א-ד} דור הולך ודור בא אמר דרעינא להו אנא עד דמלו להו לדרא והדר משלימנא ליה לדומה א''ל סוף סוף שניה מאי עבדת אמר אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במיליה מוסיפנא להו ליה והויא חלופיה
יתכן. אך הרגשתי כאן שדברי ר"ח נכתבו לתשובת ההדיוטות.יראתי בפצותי אמר:כיוון שהבאת דברי הר"ח אכתוב משהו בזהירות רבה בנושא, יש הבדל בין הגאונים לראשונים ביחס לאגדתא, הגאונים מתייחסים לאגדתא של חז"ל במשקל נמוך בהרבה מאוד ממשקל סוגיות ההלכה, ובעוד שמחוייבים מאוד להלכה בחז"ל, הרי שבאגדתא דוחים דבריהם בקלות, והבקי בכתביהם יודע.
וזה מנין לךאבי חי אמר:יתכן. אך הרגשתי כאן שדברי ר"ח נכתבו לתשובת ההדיוטות.יראתי בפצותי אמר:כיוון שהבאת דברי הר"ח אכתוב משהו בזהירות רבה בנושא, יש הבדל בין הגאונים לראשונים ביחס לאגדתא, הגאונים מתייחסים לאגדתא של חז"ל במשקל נמוך בהרבה מאוד ממשקל סוגיות ההלכה, ובעוד שמחוייבים מאוד להלכה בחז"ל, הרי שבאגדתא דוחים דבריהם בקלות, והבקי בכתביהם יודע.
אם אדם רצה לעשות דבר אחד ויצא לו דבר אחר זה סותר את ההשגחה? לא כי זה מה שההשגחה סיבבה שהוא יטעה, ה''ה הכא ההשגחה סיבבה שהמלאך יטעה, לא ה' טעה אלא המלאך.שוש אשיש בה' אמר:כמעיין המתגבר אמר:כל עוד לא מצאת מקור אחר בחז''ל להיפך, אין כאן מקום תמיהה, על סמך מה התמיהה וכי אנו יודעים בבירור את דרכו של מלאך המוות שנעמיד תמיהות על סוגיות ערוכות.שוש אשיש בה' אמר:ביאור בדברי הגמ' - על מרים הכובסת ומרים מגדלת שיער .... שמלאך המוות הורג אחת ומתבלבל בין אחת לחברתה ???
אתמהה ???
אתה אמור להסכים עימי שבמוסכמות שלנו אנו יודעים שיש בורא לעולם והכל בחוק ובסדר מופתי ... ואין עלה שזז בעולם ללא ידיעה ברורה שהכל מהקב"ה ...
ולפתע פתאום הגמ' אומרת שיש דבר שנקרא "בטעות" ... אופס ... התבלבלנו בין אחת לשניה ... שניהם השם הוא אותו דבר !!!
זהו מבהיל על הרעיון !!!
אין אני בא לערער על גמ' ערוכה !!! ח"ו !!! חלילה על ההו"א ...
אלא להבין את הסוגיא ... כמו כל גמ' דאתה רוצה לחקור ולהבין !!!
דברים נכונים, אם אצטט כאן מדברי הגאונים בלא להזכיר את שם האומר יכתבו רוב חברי הפורום שכתב את זה איזה משכיל או איזה מומר.יראתי בפצותי אמר:כיוון שהבאת דברי הר"ח אכתוב משהו בזהירות רבה בנושא, יש הבדל בין הגאונים לראשונים ביחס לאגדתא, הגאונים מתייחסים לאגדתא של חז"ל במשקל נמוך בהרבה מאוד ממשקל סוגיות ההלכה, ובעוד שמחוייבים מאוד להלכה בחז"ל, הרי שבאגדתא דוחים דבריהם בקלות, והבקי בכתביהם יודע.
בפשטות, אם ה' רצה שהשניה תמות, למה לא אמר זאת מלכתחילה?כמעיין המתגבר אמר:אם אדם רצה לעשות דבר אחד ויצא לו דבר אחר זה סותר את ההשגחה? לא כי זה מה שההשגחה סיבבה שהוא יטעה, ה''ה הכא ההשגחה סיבבה שהמלאך יטעה, לא ה' טעה אלא המלאך.
כמובן שאיננו צריכים להבין את דרכו של ה' שהיא נסתרת, ובכל זאת אשיב שמצינו בחז''ל כמה פעמים שעלתה במחשבה בתחילה לעשות כך ולבסוף ה' עשה כך, והביאור בזה הוא דכך היה צריך להיות בתחילה לעלות במחשבה כך ולאחר מכן לעשות אחרת ואין כאן חרטה. ומ''מ כאן מדובר שהמלאך אמר ולא שה' אמר.סנגורן של ישראל אמר:בפשטות, אם ה' רצה שהשניה תמות, למה לא אמר זאת מלכתחילה?כמעיין המתגבר אמר:אם אדם רצה לעשות דבר אחד ויצא לו דבר אחר זה סותר את ההשגחה? לא כי זה מה שההשגחה סיבבה שהוא יטעה, ה''ה הכא ההשגחה סיבבה שהמלאך יטעה, לא ה' טעה אלא המלאך.
ה' נתן את ההוראה, לא?כמעיין המתגבר אמר:כמובן שאיננו צריכים להבין את דרכו של ה' שהיא נסתרת, ובכל זאת אשיב שמצינו בחז''ל כמה פעמים שעלתה במחשבה בתחילה לעשות כך ולבסוף ה' עשה כך, והביאור בזה הוא דכך היה צריך להיות בתחילה לעלות במחשבה כך ולאחר מכן לעשות אחרת ואין כאן חרטה. ומ''מ כאן מדובר שהמלאך אמר ולא שה' אמר.סנגורן של ישראל אמר:בפשטות, אם ה' רצה שהשניה תמות, למה לא אמר זאת מלכתחילה?כמעיין המתגבר אמר:אם אדם רצה לעשות דבר אחד ויצא לו דבר אחר זה סותר את ההשגחה? לא כי זה מה שההשגחה סיבבה שהוא יטעה, ה''ה הכא ההשגחה סיבבה שהמלאך יטעה, לא ה' טעה אלא המלאך.
עי' מה שכתבתי לעיל, שיתכן לומר שעיקר הנידון שם בגמ' שיש נספה בלא שהגיע זמנו [וזה מתבטא בזה שמלה"מ לא נתן הוראה להמיתו, וע"ש עוד נ"מ], ולא שיש נספה בלא דין מאת הדיין.סנגורן של ישראל אמר:ולעצם תירוצך, א"כ באמת אין כל משמעות לגמ' הנ"ל, ה' רצה שהשניה תמות וכך עשה המלאך, אלא שההוראה עברה מה שעברה.