מו"ק כ"ח א':
ת''ר מת פתאום זו היא מיתה חטופה חלה יום אחד ומת זו היא מיתה דחופה ר' חנניא בן גמליאל אומר זו היא מיתת מגפה שנאמר בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך במגפה וכתיב ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב שני ימים ומת זו היא מיתה דחויה ג' גערה ארבעה נזיפה חמשה זו היא מיתת כל אדם כו'
ת''ר מת פתאום זו היא מיתה חטופה חלה יום אחד ומת זו היא מיתה דחופה ר' חנניא בן גמליאל אומר זו היא מיתת מגפה שנאמר בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך במגפה וכתיב ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב שני ימים ומת זו היא מיתה דחויה ג' גערה ארבעה נזיפה חמשה זו היא מיתת כל אדם כו'
צריך לי ביאור מאי נ"מ בכל זה?
מה זה אומר ומה זה משנה לנו אם פלוני מת מיתה חטופה או דחופה או מגפה וכו'?
האם כדי שנדע איזה עילוי נשמה הוא צריך?
ומה נבאר לקמן שם על מיתה בגיל שבעים ושמונים, [וע' בירו' ביכורים פ"ב ה"א שמפורש יותר שזו נקראת מיתת זקנה וכד'] – מאי נ"מ בזה?