א אידיש קינד
משתמש ותיק
במאמר הגמ' 'ואימא שיתסר ושיבסר ולא יעבור כתיב' צריך ביאור קצת בכמה נקודות,
דלמה יהא עדיף שיתסר ושיבסר יותר על י"א וי"ב, והנה הגמ' ילפי' דיש עוד יומיים דאפשר לקרוא קריאת המגילה, ומשמע דשיתסר ושיבסר עדיף על י"א וי"ב, ולולי קרא דולא יעבור היתה אכן הדין דשיתסר ושיבסר אפשר לקרוא בהם המגילה.
ועוד יל"ע מה משמעות הלימוד דולא יעבור, דהרי משמעות הקרא הוא דזכר ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם, והיינו דלא יעבור קיום מצוות הפורים וקריאת המגילה, ומה משמעות הלימוד, וצ"ע
ונראה לבאר קצת בביאור הענין בס"ד דפורים אינו יום דעיצומו של יום הוא המחייב לקריאת המגילה, אלא הוא דין לעשות את הימים, נזכרים ונעשים, ודוקא משום דאין לו עיצומו של יום ע"כ הוא דבעינן להזכיר ולעשות, משאי"כ במועדי השנה ואפי' אין דין עשיה, אלא יש דיני היום. ימי הפורים הוא בכלל דין הנצחה ועשיה, (והוא עוד נושא לדיון ובס"ד בעיתו ובזמנו באשכול מיוחד...) ואחד הראיות לזה הוא מדהיום הוא ביום ה'ונוח מאויביהם' בארבעה עשר או בחמישה עשר ועשה אותו יום משתה ושמחה, והוא רק דין להנציח את היום הזה שעשו אז (ויבואר וכנ"ל), וע"כ פשוט דקריאת המגילה אי לאו קרא דולא יעבור וודאי היה עדיף לקרוא בשיתסר ושיבסר, כי אותם הימים הוא יותר ימים של ונוח מאויביהם, משאי"כ בימים דלפניו שאינו עדיין ימים של ונוח.
וע"ז אמרי' בגמ' 'ולא יעבור כתיב', דהיינו שקיבלו עליהם שלא יעבור יום י"ד וט"ו בלי קריאת המגילה, ואם אתה דוחה את קריאת המגילה נמצאת עובר יום י"ד וט"ו בלי קריאת המגילה דע"ז קאי ולא יעבור דקרא.
וע"כ דימים דזמן זמנם זמניהם דילפי' מיניה עוד ב' ימים לקריאתה הוא ביום י"א וי"ב שכבר יכול לקרוא את המגילה.
ועתה ממותק שפיר הוא מאמר החסידים דבשביל הו"א של הגמ' אין אומרים תחנון, כי הגמ' הק' ואימא שיתסר ושיבסר ואמרי' ולא יעבור כתיב, ונהגו החסידים בשביל זה שלא לומר תחנון, (וכבר היה מי שאמר דהרי מצינו דאמרי' בגמ' מי שעבר עבירה ושינה בה הותרה לו, הותרה לו ס"ד?! אלא נעשית לו כהיתר, ואמרו דעכ"פ יש הו"א של הגמ' דהותרה לו....)
והנה מהמבואר לעיל הרי מבואר דשיתסר ושיבסר אינו הו"א של הגמ', והוא המשך של ימי הפורים שהוא זמן ונוח, והוא עדיף טפי מיום י"א וי"ב, אלא לענין קריאת המגילה יש דין ביום י"ד וט"ו דמשום כך חייבים לקרוא קודם, אבל ביום שיתסר ושיבסר לא חסר מידי לקריאת המגילה.
מ"מ נראה דאחר שאמרו ולא יעבור, אפי' במי שנאנס ולא קרא המגילה דאין לו יותר לקרוא בשיתסר ושיבסר, כי כבר דרשו את הפס' דזמן זמנם זמניהם על יום י"א וי"ב, ועתה אין לנו עוד קרא ליום שיתסר ושיבסר וק"ל.
דלמה יהא עדיף שיתסר ושיבסר יותר על י"א וי"ב, והנה הגמ' ילפי' דיש עוד יומיים דאפשר לקרוא קריאת המגילה, ומשמע דשיתסר ושיבסר עדיף על י"א וי"ב, ולולי קרא דולא יעבור היתה אכן הדין דשיתסר ושיבסר אפשר לקרוא בהם המגילה.
ועוד יל"ע מה משמעות הלימוד דולא יעבור, דהרי משמעות הקרא הוא דזכר ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם, והיינו דלא יעבור קיום מצוות הפורים וקריאת המגילה, ומה משמעות הלימוד, וצ"ע
ונראה לבאר קצת בביאור הענין בס"ד דפורים אינו יום דעיצומו של יום הוא המחייב לקריאת המגילה, אלא הוא דין לעשות את הימים, נזכרים ונעשים, ודוקא משום דאין לו עיצומו של יום ע"כ הוא דבעינן להזכיר ולעשות, משאי"כ במועדי השנה ואפי' אין דין עשיה, אלא יש דיני היום. ימי הפורים הוא בכלל דין הנצחה ועשיה, (והוא עוד נושא לדיון ובס"ד בעיתו ובזמנו באשכול מיוחד...) ואחד הראיות לזה הוא מדהיום הוא ביום ה'ונוח מאויביהם' בארבעה עשר או בחמישה עשר ועשה אותו יום משתה ושמחה, והוא רק דין להנציח את היום הזה שעשו אז (ויבואר וכנ"ל), וע"כ פשוט דקריאת המגילה אי לאו קרא דולא יעבור וודאי היה עדיף לקרוא בשיתסר ושיבסר, כי אותם הימים הוא יותר ימים של ונוח מאויביהם, משאי"כ בימים דלפניו שאינו עדיין ימים של ונוח.
וע"ז אמרי' בגמ' 'ולא יעבור כתיב', דהיינו שקיבלו עליהם שלא יעבור יום י"ד וט"ו בלי קריאת המגילה, ואם אתה דוחה את קריאת המגילה נמצאת עובר יום י"ד וט"ו בלי קריאת המגילה דע"ז קאי ולא יעבור דקרא.
וע"כ דימים דזמן זמנם זמניהם דילפי' מיניה עוד ב' ימים לקריאתה הוא ביום י"א וי"ב שכבר יכול לקרוא את המגילה.
ועתה ממותק שפיר הוא מאמר החסידים דבשביל הו"א של הגמ' אין אומרים תחנון, כי הגמ' הק' ואימא שיתסר ושיבסר ואמרי' ולא יעבור כתיב, ונהגו החסידים בשביל זה שלא לומר תחנון, (וכבר היה מי שאמר דהרי מצינו דאמרי' בגמ' מי שעבר עבירה ושינה בה הותרה לו, הותרה לו ס"ד?! אלא נעשית לו כהיתר, ואמרו דעכ"פ יש הו"א של הגמ' דהותרה לו....)
והנה מהמבואר לעיל הרי מבואר דשיתסר ושיבסר אינו הו"א של הגמ', והוא המשך של ימי הפורים שהוא זמן ונוח, והוא עדיף טפי מיום י"א וי"ב, אלא לענין קריאת המגילה יש דין ביום י"ד וט"ו דמשום כך חייבים לקרוא קודם, אבל ביום שיתסר ושיבסר לא חסר מידי לקריאת המגילה.
מ"מ נראה דאחר שאמרו ולא יעבור, אפי' במי שנאנס ולא קרא המגילה דאין לו יותר לקרוא בשיתסר ושיבסר, כי כבר דרשו את הפס' דזמן זמנם זמניהם על יום י"א וי"ב, ועתה אין לנו עוד קרא ליום שיתסר ושיבסר וק"ל.
נערך לאחרונה על ידי מנהל: