דף יא מגילה דפים יא, יב - ... פתח לה פיתחא להאי פרשתא

נדיב לב

משתמש ותיק
בבלי אמר:
למה אנו צריכים לדעת איך האמוראים .פתחו פיתחא בהאי פרשתא?


רש"י בדף י: כתב: פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא - כשהיה רוצה לדרוש בענין איגרת פורים היה מתחיל לדרוש מקרא זה ע"כ. ובשפת אמת שם פירשו וכתב: - בגמ' ר' יונתן פתח לה פתחא להאי פרשתא, יראה לפרש שפתח פתח לכנוס בענין הפרשה להבין מהות הפרשה עיי"ש.

ובספר בניהו בן יהוידע שם כתב: ודע דכל פתיחות אלו דנקטי תנאי ואמוראי הכא הוא כדי לתרץ כל אחד בפתיחה שלו הטעם שאותו הדור ניצולו אחר שכבר נגזרה עליהם גזרה זו מן השמים ואף על פי שהשתחוו לצלם, וכמו שאמרו בגמרא בשאלה ששאלו לרבי שמעון בן יוחאי וכי משוא פנים יש בדבר, ורבי יונתן לתרץ קושיא זו מייתי קרא והכרתי לבבל וכו', דנמצא שנענש נבוכדנצר הרשע שנכרת זרעו שאפילו ושתי לא נתקיימה, ובעל כרחך לקה בזה העונש בשביל שאנס את ישראל להשתחוות לצלם, דאם בעבור חרבן בית המקדש וגלות ישראל הא ניתן לו רשות על פי הנבואה לכך, וכיון דנענש בשביל שאנס את ישראל לעבודה זרה א"כ נתרצה הקושיא דלכך ניצולו בשביל שהיו אנוסים. ומה שהביא פסוק תחת הנעצוץ וכו', דשמע מינה מהאי דרשה דמרדכי מסר עצמו להריגה כדי שלא ישתחוה לעבודה זרה של המן הרשע, ולכן כדאי הוא זכות מרדכי שיש לו בדבר זה להציל את ישראל מקטרוג שיש עליהם מצד שהשתחוו לצלם, וגם מדרשה זו שמע מינה שגם אסתר מסרה עצמה כדי לאבד את המן שהיה הוא עצמו עבודה זרה, לכך הגינה גם זכותה להציל את ישראל מקטרוג של הצלם. ורבי יהושע בן לוי הביא פסוק כן שיש לומר צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שתהיה הגזרה קשה על זמן רחוק ולא תהיה פתאומית, שעל ידי כך היו ששים אויבי ישראל במפלתם וזו היתה סיבה להצלת ישראל דכתיב [משלי כ"ד י"ז] בנפול אויבך אל תשמח וכו' והשיב מעליו אפו, נמצא בזו הפתיחה ביאר הטעם של ביטול הגזרה מפני שהמן וסיעתו שמחו במפלתם ובזה היתה ארוכה למכתם:
 

חדש ימינו כקדם

משתמש ותיק
אני למדתי את הענין כפשוטו שמגילת אסתר נכתבה כמגילה שלימה ולא פרשיות נפרדות זמ"ז, ובע"כ שיש לה מסר מתחת כל הפרטים, וכל אחד מהאמוראים למדו אותה באופן אחר. זה למד שהעיקר הוא ללמוד את מפלת מלכות נבוכדנצר, עד כדי שיריביו ירשו אותו ואת כל מלכותו, וגם ניצולו מצריהם להורות את גודל עלייתם מעל מחריבם. וכן הלאה.
 

יחיה

משתמש ותיק
בבלי אמר:
למה אנו צריכים לדעת איך האמוראים פתחו פיתחא בהאי פרשתא?

לענ"ד, מפני שהגמרא עצמה, הלא עתידה לדרוש מגילת אסתר, בדפים הבאים לפנינו - ועד סוף פרק קמא, לכן הקדימו ופתחו בכל הפתיחות של האמוראים לאגדות של המגילה.
 
חלק עליון תַחתִית