דף ה מגילה דף ה עמוד ב - אבורנקי של מלכים

בבלי

משתמש ותיק
כתוב בגמרא שם:
איזו היא נטיעה של שמחה - זה הנוטע אבורנקי של מלכים.
ורש"י מפרש:
ונטיעה - האמורה כאן - נטיעה של שמחה, כגון אבורנקי - אילן שצילו נאה, כגון אילן שכופפין אותו על גבי כלונסות ויתידות, והמלכים אוכלין תחתיו בימות החמה ומתעדנין בה במיני שמחות, ובנין בית חתנות לבנו - כשמשיא אשה לבנו הראשון היה בונה לו בית, ועושה לו חופה בתוכו, אלמא: איכא נטיעה של שמחה.

ואני שואל מה משמח את הנוטע בזה?
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:

במבי

משתמש ותיק
אני מעתיק את תשובה עז' בתרומת הדשן

שאלה עז הא דפסקו הגאונים שאסור לערב ע"ת אלא לדבר מצוה אם יש לישראל פרדס יפה חוץ לתחום והיה חפץ ללכת שם ביו"ט ע"י עירוב כדי לטייל ולשחוק שם לשמח ביו"ט ע"י עירוב חשיב כה"ג לדבר מצוה או לאו:

בתשובה יראה דשרי לערב כה"ג דהולך ביו"ט לטייל חשיב לדבר מצוה והכי איתא באשירי ובהגה"ה במיימון בשם ר"ת דמוציאין הקטן ביו"ט אם אביו רוצה ללכת לטייל בשמחת יו"ט ולא יוכל להניח הקטן יחידי בבית וחשיב הך הוצאה לצורך יו"ט כמו קטן למולו וס"ת לקרות בו ותו נראה דבכל דהו חשיב דבר מצוה לערב בשבילו דהרמב"ן כ' דאם רוצה לערב כדי להקביל פני רבו או חבירו הבא מן הדרך שרי ואלו לעבור במים עד צווארו ביוה"כ כתב הרמב"ם דההולך להקביל פני רבו או פני אביו או פני מי שגדול ממנו שרי וחבירו לא נקט התם וכ"כ באשירי בשם הרי"ץ גאות דדוקא ת"ח שגדול ממנו בחכמה שרי לעבור כדי להקביל פניו אבל השוה לו לא. אפס אין נראה להביא ראיה מהתם דהתם שרי להעביר אפי' כדי לשמור פירותיו דאינו דבר מצוה כלל ומ"מ הא חזינן דלהקביל פני חבירו לאו מידי חשיב ולענין עירוב שרי אלמא אזלינן בה לקולא:
 

שלו'

משתמש ותיק
בבלי אמר:
כתוב בגמרא שם:
איזו היא נטיעה של שמחה - זה הנוטע אבורנקי של מלכים. 
ורש"י מפרש:
ונטיעה - האמורה כאן - נטיעה של שמחה, כגון אבורנקי - אילן שצילו נאה, כגון אילן שכופפין אותו על גבי כלונסות ויתידות, והמלכים אוכלין תחתיו בימות החמה ומתעדנין בה במיני שמחות, ובנין בית חתנות לבנו - כשמשיא אשה לבנו הראשון היה בונה לו בית, ועושה לו חופה בתוכו, אלמא: איכא נטיעה של שמחה.

ואני שואל מה משמח את הנוטע בזה?
אם הבנתי נכון, כוונתך לשאול שאף שיש שמחה באבורנקי למי שמתעדן תחתיו, אך מהי השמחה למי שנוטע אותו.
אכן הערה יפה, ולכא' צ"ל שמבואר כאן שההכנה לשמחה גם היא כבר משמחת.
 
 

תורתו אומנותו

משתמש ותיק
בבלי אמר:
כתוב בגמרא שם:
איזו היא נטיעה של שמחה - זה הנוטע אבורנקי של מלכים. 
ורש"י מפרש:
ונטיעה - האמורה כאן - נטיעה של שמחה, כגון אבורנקי - אילן שצילו נאה, כגון אילן שכופפין אותו על גבי כלונסות ויתידות, והמלכים אוכלין תחתיו בימות החמה ומתעדנין בה במיני שמחות, ובנין בית חתנות לבנו - כשמשיא אשה לבנו הראשון היה בונה לו בית, ועושה לו חופה בתוכו, אלמא: איכא נטיעה של שמחה.

ואני שואל מה משמח את הנוטע בזה?
שאלה יפה, וניתן לומר שאולי זה משמח את הנוטע, בזה שהוא ע''י נטיעתו יגרום שמחה לאנשים אחרים, ועצ''ע.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
בבלי אמר:
ואני שואל מה משמח את הנוטע בזה?
פשיטא דלא קאי אפועל דקא טרח בגווה, אלא אבעה"ב. ואבורניקי של מלכים לאו דווקא, אלא כגון שרגילים לעשות המלכים.
 
 
חלק עליון תַחתִית