בגמרא מופיעה מחלוקת לגבי האם נלמד חילוק מהגז"ש של פרזי-פרזי, וכן מהכתוב במגילה "מדינה ומדינה ועיר ועיר", שמפסוק זה מבינה הגמרא בהו"א שאפשר להוציא ב' חילוקים.
במהלך השקו"ט הגמרא דנה מה יעשה רבי יהושע בן קרחה עם הלימוד של עיר ועיר. (פרזי-פרזי - לא גמירא ליה מרביה, ואין אדם דן גז"ש מעצמו, ו"מדינה ומדינה" מחלק בין שושן לשאר עיירות, אבל מה ילמד מ"ועיר ועיר".
ובלשון הגמרא:
במהלך השקו"ט הגמרא דנה מה יעשה רבי יהושע בן קרחה עם הלימוד של עיר ועיר. (פרזי-פרזי - לא גמירא ליה מרביה, ואין אדם דן גז"ש מעצמו, ו"מדינה ומדינה" מחלק בין שושן לשאר עיירות, אבל מה ילמד מ"ועיר ועיר".
ובלשון הגמרא:
ולכאורה בשלב זה, מדוע הגמרא לא היה לה נוח יותר לכתוב שאת החילוק של שושן נלמד מ"ועיר ועיר", ולא מ"מדינה ומדינה", שהרי שושן נקראת עיר במגילה ולא מדינה - "והעיר שושן נבוכה"? (כמובן שזה לא היה מתרץ את השאלה הבסיסית אבל אני שואל ברמת ההו"א)