אבל כשהגר"א אומר לא לומר זה משהו אחר לגמרי, ההיקף והדרגה של הגאון היו ברמות בלתי נתפסותעפר ואפר אמר:לכתוב שהגר"א כתב לא לאמרו כאילו זה חידוש שלו, זהו עיוות (אף שאין כאן שקר).
במחחלה מ"רוב הציבור" אבל הרבה אומרים מה שכתוב בסידור...יואל נהרי אמר:אבל נדמה לי עדיין שרוב הציבור נוהג כן לאמרו.
לא כתבתי שהגר"א אמר לא לאמרועפר ואפר אמר:לכתוב שהגר"א כתב לא לאמרו כאילו זה חידוש שלו, זהו עיוות (אף שאין כאן שקר).
עי' בתשובת הגר"א נבנצל שליט"א שהובאה למעלהעפר ואפר אמר:אם יש גם התנגדות מהגר"א ודאי שלכו"ע ראוי שלא לומר
יוסף יצחק אמר:עי' בתשובת הגר"א נבנצל שליט"א שהובאה למעלהעפר ואפר אמר:אם יש גם התנגדות מהגר"א ודאי שלכו"ע ראוי שלא לומר
ערוך השולחן כנראה מביא מנהג ליטא. יתכן שנמשכו אחרי הגר"א.אליהו52 אמר:ערוך השולחן אורח חיים סימן קלא סעיף ח
בטור כתב לומר בשעת נפילת אפים רבון כל העולמים ואדוני האדונים האל הגדול הגבור והנורא רחם עלינו שאנחנו עבדך ומעשה ידי בשר ודם מה אנו מה חיינו וכו' מה נאמר לפניך ה' אלהינו כי אנחנו העוינו והרשענו ואין לנו כהן לעשות חובותינו ולא כה"ג וכו' ולא מזבח וכו' ולכן יהי רצון מלפניך שתהא תפלתינו מקובלת ותחשב לפניך כפרים וכבשים כאלו הקרבנו אותם על גבי המזבח ותרצנו עכ"ל ועוד יש שם תפלה אחרת מירושלמי ע"ש אבל מנהגינו לומר מזמור רחום וחנון חטאתי וגו' עד יבושו רגע ויש אומרים מקודם פסוק ויאמר דוד אל גד צר לי מאד וגו' ואנו אין נוהגין לאמרו ומנהג ספרד לומר מזמור לדוד אליך ה' נפשי אשא וכן הוא בזוהר ויכוין למסור נפשו והזהיר דאם לא כיון מילוי אלא בלבא רחיקא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטו יומין ע"ש ולכן נמנעו מלאומרו באשכנז [מג"א ססק"ה]:
חזק וברוך אמר:ערוך השולחן כנראה מביא מנהג ליטא. יתכן שנמשכו אחרי הגר"א.אליהו52 אמר:ערוך השולחן אורח חיים סימן קלא סעיף ח
בטור כתב לומר בשעת נפילת אפים רבון כל העולמים ואדוני האדונים האל הגדול הגבור והנורא רחם עלינו שאנחנו עבדך ומעשה ידי בשר ודם מה אנו מה חיינו וכו' מה נאמר לפניך ה' אלהינו כי אנחנו העוינו והרשענו ואין לנו כהן לעשות חובותינו ולא כה"ג וכו' ולא מזבח וכו' ולכן יהי רצון מלפניך שתהא תפלתינו מקובלת ותחשב לפניך כפרים וכבשים כאלו הקרבנו אותם על גבי המזבח ותרצנו עכ"ל ועוד יש שם תפלה אחרת מירושלמי ע"ש אבל מנהגינו לומר מזמור רחום וחנון חטאתי וגו' עד יבושו רגע ויש אומרים מקודם פסוק ויאמר דוד אל גד צר לי מאד וגו' ואנו אין נוהגין לאמרו ומנהג ספרד לומר מזמור לדוד אליך ה' נפשי אשא וכן הוא בזוהר ויכוין למסור נפשו והזהיר דאם לא כיון מילוי אלא בלבא רחיקא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטו יומין ע"ש ולכן נמנעו מלאומרו באשכנז [מג"א ססק"ה]:
אמלתרא אמר:ראיתי פע בספה"ק ב'עשרה מאמרות' לרמ"ע מפאנו, מזכיר פסוק זאת לאומרו בנפילת אפים, ויש שם ביאור ע"ז, שהנפי"א מעין מסי"נ
אחפש אי"ה
אמלתרא אמר:ראה היטב בדבריו מאמר חיקו"ד ח"א פרק כ"ג, ובמפרשים
ליטאי ורוסי זה ממש היינו הך, וחלק גדול ממה שאנו מכנים ליטאים היום מקורם בערים ששוכנות בבלרוסיה ולאו דווקא בליטא, והכל היה קרוי רוסיה, גם ליטא גם בלרוסיה גם לטביה וכו'אליהו52 אמר:חזק וברוך אמר:ערוך השולחן כנראה מביא מנהג ליטא. יתכן שנמשכו אחרי הגר"א.אליהו52 אמר:ערוך השולחן אורח חיים סימן קלא סעיף ח
בטור כתב לומר בשעת נפילת אפים רבון כל העולמים ואדוני האדונים האל הגדול הגבור והנורא רחם עלינו שאנחנו עבדך ומעשה ידי בשר ודם מה אנו מה חיינו וכו' מה נאמר לפניך ה' אלהינו כי אנחנו העוינו והרשענו ואין לנו כהן לעשות חובותינו ולא כה"ג וכו' ולא מזבח וכו' ולכן יהי רצון מלפניך שתהא תפלתינו מקובלת ותחשב לפניך כפרים וכבשים כאלו הקרבנו אותם על גבי המזבח ותרצנו עכ"ל ועוד יש שם תפלה אחרת מירושלמי ע"ש אבל מנהגינו לומר מזמור רחום וחנון חטאתי וגו' עד יבושו רגע ויש אומרים מקודם פסוק ויאמר דוד אל גד צר לי מאד וגו' ואנו אין נוהגין לאמרו ומנהג ספרד לומר מזמור לדוד אליך ה' נפשי אשא וכן הוא בזוהר ויכוין למסור נפשו והזהיר דאם לא כיון מילוי אלא בלבא רחיקא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטו יומין ע"ש ולכן נמנעו מלאומרו באשכנז [מג"א ססק"ה]:
הוא לא היה ליטאי אלא רוסי כך שצריך הוכחה להשערתך שהוא הביא מנהג ליטא בדווקא