ברכת ולירושלים עירך בזמן בית שני

באור פניך

משתמש ותיק
אנשי כנסת הגדולה שהיו בתחילת בית שני תיקנו שמו"ע ברכות,
ולכאו' איך התפללו אז את תפילת ולירושלים עירך ברחמים תשוב כאשר בית המקדש על מכונו? 
 

נחמן זוטא

משתמש ותיק
בראשונים פרק כיצד מברכין מבואר שבזמן בנין הבית מטבע הלשון של ברכת ותבנה ירושלים שבברכת המזון היה שונה, והיו מבקשים על העמדתו וכו’. ונראה שה”ה בשמו”ע.
 

מוסיף

משתמש ותיק
היערות דבש אומר שהם ידעו שזה רק בנין זמני שהרי לא היתה בו השראת השכינה כמו בבית ראשון וגם הזקנים בכו וכו' והתפללו בבית שני על הבית שיהיה לעולמים. וזה מדויק בברכה ולירושלים עירך ברחמים תשוב שיהא השראת השכינה. ותשכון בתוכה כאשר דיברת ואני אהיה לה לחומת אש. וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין שגם זה לא היה בבית שני והיה חסר. ואם כן יוצא שידעו שזה לא הגאולה השלימה. [כתוב שאם היו זוכים היה העלייה השניה כמו ביציאת מצרים אלא שלא היו זכאים ולכך היה ברשיון כורש].
 

יעקב לב

משתמש ותיק
ועל מה ברכו 'על המקדש' הכה"ג ביוה"כ והמלך בהקהל? שיתמיד השראת שכינתו במקדש.
ולכאורה ה"ה הכא.
 

אלי פלדמן

משתמש ותיק
יעקב לב אמר:
ועל מה ברכו 'על המקדש' הכה"ג ביוה"כ והמלך בהקהל? שיתמיד השראת שכינתו במקדש.
ולכאורה ה"ה הכא.

יתר על כן המאירי בחיבור התשובה (במשיב נפש) מביא דעה שהכה"ג ביוהכ"פ היה מברך ברכה על ירושלים
"ויש שנותנין ברכה מיוחדת לירושלם וחותם בה הבוחר בירושלם"
 

דרך אמונה

משתמש רגיל
עי שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' רע"א (כמדומני, אינו לפני) שביאר עניין זה בהרחבה.
 

המקור הראשון

משתמש ותיק
באור פניך אמר:
אנשי כנסת הגדולה שהיו בתחילת בית שני תיקנו שמו"ע ברכות,
ולכאו' איך התפללו אז את תפילת ולירושלים עירך ברחמים תשוב כאשר בית המקדש על מכונו? 

(ברוך הבא לפורום!)
כתוב באגרת רב שרירא גאון, שאנכה"ג תיקנו 2 נוסחי תפילה, אחד לזמן שהבית על מכונו ואחד לזמן הגלות (אותו אנו מתפללים).
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אלי פלדמן אמר:
המאירי מביא דעה שהכה"ג ביוהכ"פ מברך ברכה על ירושלים וחותם בה 'הבוחר בירושלם'.
.
וכן כתב רש"י פרק ואלו נאמרין:​
מִתְפַּלֵּל עַל הַמִּקְדָּשׁ וְחוֹתֵם בְּ'בָרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בַּמִּקְדָּשׁ'. מִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל וְחוֹתֵם 'בָּרוּךְ הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל'. וְכֵן עַל יְרוּשָׁלַיִם.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
באור פניך אמר:
אנשי כנסת הגדולה שהיו בתחילת בית שני תיקנו שמו"ע ברכות,
ולכאו' איך התפללו אז את תפילת ולירושלים עירך ברחמים תשוב כאשר בית המקדש על מכונו? 

הנוסח היה אז 'תשכון בתוך ירושלים עירך' וכו', כנוסחת אחינו הספרדים (שנשתמרה בידם מימי הבית השני).
 
חלק עליון תַחתִית