צורת התפילה בשעת זעם ובשעת שלום

אריך

משתמש ותיק
איתא בשו"ע סוסי' צא: הגה. ובעת זעם יש לחבק הידים בשעת התפילה כעבדא קמיה מאריה, ובעת שלום יש להתקשט בבגדים נאים להתפלל (טור).
והמקור מהגמ' פ"ק דשבת.
אני שואל: האם ידוע לכם על מישהו שמקפיד בהלכה זו?
וכיצד מגדירים מתי הוא עת זעם ועת שלום? טוב, כולם יודו שבזמן השואה זה היה עת זעם. ומה הדין בזמן שטילים מתעופפים או סכינים? האם זה עת זעם? אולי מצד שני אם אין אבידות רבות, אינו נקרא עת זעם כי ה' שומר עלינו. בקיצור, למדתי הלכה זו והייתי נבוך כלפיה.
 

יאיר

משתמש ותיק
כנ"ל לגבי ציצית דחייבים בעידנא דריתחא.

ולענ"ד ודאי ופשוט שאנו נמצאים גם בעת זעם וגם בעידנא דריתחא

(פיגועים, מחלות, תאונות וכו' וכו' ה"י) ואילו עת שלום הוא כעין זמן מלכות שלמה וכדומה

(והבאתי רק כדוגמא).

[אגב, היתה תקופה שהייתי מקפיד על הלכה זו, כעת קשה לי לכוון כך אבל לפעמים קורה שאני מתפלל כך.

וראיתי שיש המשתבשים בדין 'חיבוק ידיים' זה ולא יודעים את המצב הנכון בזה].
 

אריך

משתמש ותיק
פותח הנושא
מחלות ותאונות היו בכל דור, ובכמות פי כמה מהיום.
ההבדל הוא שהיום כל אחד יודע מכל מה שקורה בכל מקום.
 

מנין

משתמש ותיק
אריך אמר:
מחלות ותאונות היו בכל דור, ובכמות פי כמה מהיום.
ההבדל הוא שהיום כל אחד יודע מכל מה שקורה בכל מקום.

אין הבדל. גם אז כולם ידעו שיש מחלות ותאונות (ומסתמא גם אז [קרי לפני 100, 300, 700, 1250 וכו' וכו'] אמרו שהיום זה "עידנא דריתחא". אבל האמת שהיום זה אחת התקופות היפות ביותר בהיסטוריה של עם ישראל - לפחות מבחינה גשמית!
 

יאיר

משתמש ותיק
אריך אמר:
מחלות ותאונות היו בכל דור, ובכמות פי כמה מהיום.
ההבדל הוא שהיום כל אחד יודע מכל מה שקורה בכל מקום.
תשאל כל מי שקצת יודע ומבין ויגיד לך שלפני 20 שנה היו הרבה פחות תאונות ומחלות (לדוגמא סרטן).
 

אריך

משתמש ותיק
פותח הנושא
יאיר אמר:
אריך אמר:
מחלות ותאונות היו בכל דור, ובכמות פי כמה מהיום.
ההבדל הוא שהיום כל אחד יודע מכל מה שקורה בכל מקום.
תשאל כל מי שקצת יודע ומבין ויגיד לך שלפני 20 שנה היו הרבה פחות תאונות ומחלות (לדוגמא סרטן).

זה ויכוח שלא ייגמר, כי אין לנו נתונים מול העיניים. אבל ברור שתוחלת החיים מתארכת והולכת בגלל התפתחות הרפואה, כלומר שמצליחים למצוא מזור למחלות ולבעיות שבעבר לא הצליחו לפתור.
וזו גם עובדה שהיום כל אחד שומע על כל טרגדיה רח"ל שקרתה בקצה העולם.

משום מה אנשים מרגישים שיותר "פרום" (=דתי) לומר שהקב"ה מתנהג במידת הדין, ולמה זה לא יותר פרום לראות שהקב"ה מתחסד עמנו.
 

יאיר

משתמש ותיק
אני מסכים איתך אבל בכ"ז, כל הרבנים ששמעתי שמדברים בנושא,
אומרים שהיום באים אליהם יותר אנשים לקבל ברכה וכו'.
 

שאול

משתמש רגיל
איתא בסוף מגילת תענית: "סיעתו של רבי אליעזר בן חנניא בן חזקיהו איש גורון הם כתבו מגלת תענית מפני שאינן למודין בצרות ואין הצרות מצויות לבא עליהם אבל בזמן הזה שהם למודים בצרות והצרות באות עליהם אם יהיו כל הימים דיו וכל היערות קולמוסים וכל בני אדם לבלריים אין מספיקים לכתב הצרות הבאות עליהם ותשועות הנעשות להם". ע"כ.
 

יעבץ

משתמש ותיק
אריך אמר:
משום מה אנשים מרגישים שיותר "פרום" (=דתי) לומר שהקב"ה מתנהג במידת הדין, ולמה זה לא יותר פרום לראות שהקב"ה מתחסד עמנו.
הדברים ראויים לתלות במסגרת גדולה בסלון.

לגופו של ענין אכן זה ענין של נקודת מבט, אבל עכ"ם מהגמ' שם יש להוכיח שלא נדרש זמן שלום כמו בימי שלמה, שהרי הגמ' מספרת זאת על רב כהנא שהיה בזמן הגלות, ואע"פ כן ראה בימיו גם 'זמני שלום'.
ולכן אין לקבל את המקור שהביא שאול, אלא בהכרח על אף שאין אנו מספיקים לכתוב הצרות הבאות עלינו, בכל זאת בין גל לגל יש רווח, ואז נקרא לענין זה שזוהי עת שלום.
וה' יברך את עמו בשלום.
 

אריך

משתמש ותיק
פותח הנושא
אם כבר באנו לידי דיון זה, הרי שמתגלגל הדבר לנושא של צומות דאיתא בגמ' בר"ה יח, ב - בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, אין שלום, צום. ופירש"י: שיש שלום, שאין יד העכו"ם תקיפה על ישראל. (אמנם בהמשך הסוגיא מבואר דשלום הוא בנין בהמ"ק. ולכן לא נהגו ששון ושמחה אחרי החורבן, בכל מצב). ויש עוד להאריך במקורות בענין זה מהפוסקים, אך ביומי דפורים אנן, אשר קיימים גם בזמן שיד העכו"ם תקיפה, ללמדך שמידה טובה מרובה.
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
אריך אמר:
משום מה אנשים מרגישים שיותר "פרום" (=דתי) לומר שהקב"ה מתנהג במידת הדין, ולמה זה לא יותר פרום לראות שהקב"ה מתחסד עמנו.
יפה הגדרת.
ישר כחך
 

אביגדור אהרן

משתמש רגיל
יאיר אמר:
מה תגיד שגם בעידנא דריתחא לא חייבים?!
גמ' מנחות מא.
דמלאכא אשכחי' לרב קטינא דמיכסי סדינא אמר ליה קטינא קטינא סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא ציצית של תכלת מה תהא עליה אמר ליה ענשיתו אעשה אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן אי אמרת בשלמא חובת גברא הוא היינו דמחייב דלא קא רמי אלא אי אמרת חובת טלית הוא הא לא מיחייבא אלא מאי חובת גברא הוא נהי דחייביה רחמנא כי מיכסי טלית דבת חיובא כי מיכסי טלית דלאו בת חיובא היא מי חייביה רחמנא אלא הכי קאמר ליה טצדקי למיפטר נפשך מציצית
 

יאיר

משתמש ותיק
אביגדור אהרן אמר:
יאיר אמר:
מה תגיד שגם בעידנא דריתחא לא חייבים?!
גמ' מנחות מא.
דמלאכא אשכחי' לרב קטינא דמיכסי סדינא אמר ליה קטינא קטינא סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא ציצית של תכלת מה תהא עליה אמר ליה ענשיתו אעשה אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן אי אמרת בשלמא חובת גברא הוא היינו דמחייב דלא קא רמי אלא אי אמרת חובת טלית הוא הא לא מיחייבא אלא מאי חובת גברא הוא נהי דחייביה רחמנא כי מיכסי טלית דבת חיובא כי מיכסי טלית דלאו בת חיובא היא מי חייביה רחמנא אלא הכי קאמר ליה טצדקי למיפטר נפשך מציצית
איפה כתוב פה שחייבים תמיד? אם בזמן רגיל לא עונשים משמע שלא חייבים ע"כ
לא ראיתי או שמעתי בשום מקום בתורה שיש חיוב ואין עונש

והדברים ידועים

ועיין כאן
http://halachayomit.co.il/he/Default.aspx?HalachaID=53&PageIndex=45
 

אביגדור אהרן

משתמש רגיל
יאיר אמר:
איפה כתוב פה שחייבים תמיד? אם בזמן רגיל לא עונשים משמע שלא חייבים ע"כ
לא ראיתי או שמעתי בשום מקום בתורה שיש חיוב ואין עונש

והדברים ידועים
להיפך כתוב שאף פעם לא חייבים וכנאמר לעיל ואפי' לא בזמן ריתחא
 

יאיר

משתמש ותיק
אביגדור אהרן אמר:
יאיר אמר:
איפה כתוב פה שחייבים תמיד? אם בזמן רגיל לא עונשים משמע שלא חייבים ע"כ
לא ראיתי או שמעתי בשום מקום בתורה שיש חיוב ואין עונש

והדברים ידועים
להיפך כתוב שאף פעם לא חייבים וכנאמר לעיל ואפי' לא בזמן ריתחא
אם בדקדוקי עניות עסקינן (בהודעתך כאן https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=235948#p235948),
היה לך להבהיר כוונתך בצורה מדוייקת יותר...
(כי כוונתך יכולה להתפרש לשני כיוונים ואכן הובנה הפוך)
והיה נחסך כל המו"מ המיותר הזה ושלום על ישראל

[וגם במודגש לכאורה צ"ל "ואפי' בזמן ריתחא"]
 
 
חלק עליון תַחתִית