מנהגים משונים בתפילה

אשדת לעמו

משתמש ותיק
אשמח שבאשכול זה ישתפו נא הלומדים,
מנהגים מוזרים שנהגו בהם עם ישראל,
וטרם מצאו להם מקור.
 

אשדת לעמו

משתמש ותיק
פותח הנושא
'וקרא זה אל זה ואמר',
נהגו לפנות עם ראשם לצדדים,
ויגעתי ולא מצאתי לזה מקור,
מאיפה זה הגיע?
 

mmh

משתמש ותיק
.
.
'מנהג' חדש (ישן ? / !) בזמן האחרון אני רואה יותר ויותר אנשים עושים הוא הרמת הידים תוך כדי תפילה,

יש ילדים שמחקים את תנועות המבוגרים ועושים זאת.
 

דוד ה.

משתמש ותיק
אהרונוב אמר:
וקרא זה אל זה ואמר',
נהגו לפנות עם ראשם לצדדים,
ויגעתי ולא מצאתי לזה מקור,
שו"ת משנה הלכות חלק יח סימן צא
בדבר שאלתו במה שראה נוהגין, כשאומרים 'וקרא זה אל זה ואמר' בקדושה, הופכין פניהן לימין ושמאל וכנגד פניהם, אם יש טעם לזה.
לא ידעתי טעם לזה. ואפשר קצת, לפי מה שאומרים, המשלשים לך קדושה, כלומר שאומרים שלש פעמים 'קדוש', ואיתא בתנחומא (יתרו י, הובא בכף החיים סי' קכ"ה ס"ק י"ג) דברים רבים שהם משולשים, אבות ועוד. וכתב הכף החיים (שם), 'וקרא זה אל זה ואמר', כלומר המלאכים נוטלים רשות זה מזה, שלא יקדים האחד ויתחיל, אלא אם כן פתחו כולם ביחד. וזהו שאומרים בברכת יוצר אור, כלם כאחד עונים באימה ואומרים ביראה. ואמר, לעומתם משבחים ואומרים, כלומר כל ארבע רוחות הם לנוכח פני האופנים, והם משבחים להקב"ה באיזה נוכח שירצו, כי הכבוד מלא כל הרוחות. ואינם צריכים להסב פניהם לכל צד, שהרי יש להם פנים לכל צד, כמו שכתוב (יחזקאל א יב) 'איש אל עבר פניו ילכו וגו' לא יסבו בלכתם'. ואומר כל אחד מהם 'ברוך כבוד ה' ממקומו' (שם ג יב), לפי שאין יודעין איה מקומו, ע"כ. ואפשר דלכן אנן שאין לנו פנים מארבע רוחות, צריכין להסב לכל צד, כי כבוד ה' מלא כל הרוחות, והמלאכים אינם צריכים, אבל אנן מסיבין, להראות שמכל הרוחות אנן משבחין ואומרים.

ועיין עוד ברבבות אפרים ח"ה סי' ק"ג (אשמח אם מישהו יוכל לקשרו לכאן).
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
mmh אמר:
.
.
'מנהג' חדש (ישן ? / !) בזמן האחרון אני רואה יותר ויותר אנשים עושים הוא הרמת הידים תוך כדי תפילה,

יש ילדים שמחקים את תנועות המבוגרים ועושים זאת.

רק יש ליזהר לא להרים הראש (כפי שמצוי כאשר מרימים הידיים). שהמלאכים מלעיגין על מי שעושה כן.
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
חימקו אמר:
דוד ה. אמר:
הרמת הידים תוך כדי תפילה
'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר עמלק' (שמות פרק יז, יא)
'נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים' (איכה פרק ג, מא)
'פרשתי ידי אליך נפשי כארץ עיפה לך סלה' (תהלים פרק קמג, ו)
בהג' רעק"א רספ"ט כ' בשם הבאר שבע לא לעשות כן כיון שהגוים עושים כן היום, ע"ש (וע"ש מקורות לעצם הענין לפרוש כפים).
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
הקפיצה כשחוזרים מ'עושה שלום', מקורו, שהיו חוזרים לקדושה וקפצו 'קדוש קדוש קדוש'.

הצבעה בזרת בעת אמירת 'וזאת התורה', בהלכה כתוב 'אצבע'.

ישנו ביה"כ בצפת, שנוהגים לכרוע בעת שמגיעים לאמצע ביה"כ, מקורו, מנברשת שהייתה קבועה בתקרת ביה"כ בעבר, והיו מוכרחים לכרוע כדי לעבור תחתיה.
 

חסד ומשפט

משתמש ותיק
יש שני דברים שצריך להשים לב להבדל דק ביניהם:
1. מנהג שורשי שמוזכר בפוסקים קדומים או שנהגו בו גדולי עולם, ואותו מצוה לברר וליישב.
2. דבר שעושים אותו "העוילם" ולא ברור בכלל הטעם, וגם לא ראינו ת"ח נוהגים בזה, שאותו אין כ"כ טעם לבזבז זמן מסביבו. ומוטב שיתשתקע.
 

mmh

משתמש ותיק
.
.
יהודיפשוט1 אמר:
מחיאות כפיים...
.
.
בכלל,
מחיאות כפים שנהוגות בברסלב, (עם מערכת שלמה של הסברים גבוהים)
ונכנסו משום מה לבתי כנסיות ליטאיים, (ע"י כל מיני 'מבקשים' ומחפשי קרבת ה' וכיו"ב (שלא בדרך שחונכו בה) שכוונתם כשלעצמה רצויה)
מהווים הטרדה של ממש לשאר המתפללים.
 
כמה חזנים אני שומע שאומרים 'קדוש קדוש, קדוש ה' צבקות', גם המלמד שלי בחיידר לימד אותנו כך.
וזו טעות פשוטה, כי טפחא מפסיק יותר מתביר, והקריאה היא: קדוש קדוש קדוש, ה' צבקות.

באותו מקום, יש קוראים 'ימלוך ה' לעולם אלוקיך ציון, לדור ודור הללוקה. כאילו שלדור ודור יהיה הללוקה.
וזו טעות, אלא ימלוך ה' לעולם, אלוקיך ציון לדור ודור, הללוקה.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
להאמין בה' אמר:
גדול אדיר וחזק
שמעתי שהי' כתוב 'אז בקול רעש גדול, או"ח משמיעים קול', והיינו 'אופנים וחיות', והמעתיק פענח 'אדיר וחזק', מישהו יודע בזה?
 

ימר

משתמש ותיק
איש פשוט מאד אמר:
חימקו אמר:
דוד ה. אמר:
הרמת הידים תוך כדי תפילה
'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר עמלק' (שמות פרק יז, יא)
'נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים' (איכה פרק ג, מא)
'פרשתי ידי אליך נפשי כארץ עיפה לך סלה' (תהלים פרק קמג, ו)
בהג' רעק"א רספ"ט כ' בשם הבאר שבע לא לעשות כן כיון שהגוים עושים כן היום, ע"ש (וע"ש מקורות לעצם הענין לפרוש כפים).

בספר יסוד ושורש העבודה, מאריך בגודל העניין של הרמת הידיים בתפילה, וכמובן לא למעלה מראשו.
 

הצדיקים מבקשים

משתמש רגיל
איש פשוט מאד אמר:
חימקו אמר:
דוד ה. אמר:
הרמת הידים תוך כדי תפילה
'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר עמלק' (שמות פרק יז, יא)
'נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים' (איכה פרק ג, מא)
'פרשתי ידי אליך נפשי כארץ עיפה לך סלה' (תהלים פרק קמג, ו)
בהג' רעק"א רספ"ט כ' בשם הבאר שבע לא לעשות כן כיון שהגוים עושים כן היום, ע"ש (וע"ש מקורות לעצם הענין לפרוש כפים).
לא כתב אלא להצדיק למה לא עושים כן
 

הצדיקים מבקשים

משתמש רגיל
חימקו אמר:
דוד ה. אמר:
הרמת הידים תוך כדי תפילה
'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר עמלק' (שמות פרק יז, יא)
'נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים' (איכה פרק ג, מא)
'פרשתי ידי אליך נפשי כארץ עיפה לך סלה' (תהלים פרק קמג, ו)
שמע קול תחנוני בשועי אליך בנשאי ידי אל דביר קדשך(תהלים כח ב)
 

יהודי

משתמש ותיק
mmh אמר:
.
.
יהודיפשוט1 אמר:
מחיאות כפיים...
.
.
בכלל,
מחיאות כפים שנהוגות בברסלב, (עם מערכת שלמה של הסברים גבוהים)
ונכנסו משום מה לבתי כנסיות ליטאיים, (ע"י כל מיני 'מבקשים' ומחפשי קרבת ה' וכיו"ב (שלא בדרך שחונכו בה) שכוונתם כשלעצמה רצויה)
מהווים הטרדה של ממש לשאר המתפללים.
יש גם כאלו נאנחים טובא בקולי קולות באמצע שמונה עשרה. שמא באופן זה מרפה משהו מסיבלותם.
 
 

מתון מתון

משתמש ותיק
חימקו אמר:
דוד ה. אמר:
הרמת הידים תוך כדי תפילה
'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר עמלק' (שמות פרק יז, יא)
'נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים' (איכה פרק ג, מא)
'פרשתי ידי אליך נפשי כארץ עיפה לך סלה' (תהלים פרק קמג, ו)
בסה"ק מובא בשם זוה"ק כי סכנה להתפלל בפרישת ידים כשאין כוונתו שלימה. [היודע מתבקש לציין מ"מ].
 
אהרונוב אמר:
'וקרא זה אל זה ואמר',
נהגו לפנות עם ראשם לצדדים,
ויגעתי ולא מצאתי לזה מקור,
מאיפה זה הגיע?
זכור לי שראיתי בעבר בדעת נוטה שנשאל מזה הגרח"ק ואמר שלא מכיר מקור לזה ובהערות שם הביאו שהגר"ש וולבה כתב שהוא כתוב בקדמונים והאריך לבאר שם
 
 

מאור עינים

משתמש ותיק
הצדיקים מבקשים אמר:
חימקו אמר:
דוד ה. אמר:
הרמת הידים תוך כדי תפילה
'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר עמלק' (שמות פרק יז, יא)
'נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים' (איכה פרק ג, מא)
'פרשתי ידי אליך נפשי כארץ עיפה לך סלה' (תהלים פרק קמג, ו)
שמע קול תחנוני בשועי אליך בנשאי ידי אל דביר קדשך(תהלים כח ב)
ויעמד שלמה לפני מזבח ה' נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמים (מלכים א ח)
 

מתון מתון

משתמש ותיק
אפשר אין כאן המקום [אך חשבתי שעוד מעט יכתוב א' כי ראה מנהג משונה של כריעות בקדיש..] אך ראוי למי שיוכל לפעול אצל מדפיסי הסידורים לציין מקום הכריעות בקדיש הנפסק בשו"ע שרוב העולם אין נזהרין בזה [זולת הנוהגין עפ"י הגר"א דס"ל שלא לכרוע], ובסידורי הספרדים מצויין הנ"ל, וזכות הרבים עליו תבא.
 
חלק עליון תַחתִית