כפילות לשון רחמים בברכה רביעית בברכת המזון.

נחלי מים

משתמש ותיק
ברכה רביעית של ברכת המזון:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִֽינוּ, מַלְכֵּֽנוּ, אַדִּירֵֽנוּ בּוֹרְ֒אֵֽנוּ, גּוֹאֲלֵֽנוּ, יוֹצְ֒רֵֽנוּ, קְדוֹשֵֽׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּֽלֶךְ הַטּוֹב, וְהַמֵּטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּ֒כָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב, הוּא מֵטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָֽנוּ, הוּא גוֹמְ֒לֵֽנוּ, הוּא יִגְמְ֒לֵֽנוּ לָעַד לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה, פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה, וְרַחֲמִים, וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכָל־טוֹב, וּמִכָּל־טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּ֒רֵֽנוּ:

למה הוכפל לשון רחמים?
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
נחלי מים אמר:
למה הוכפל לשון רחמים?
יש ליישב כמו שמיישבים בברכת החודש בשבת, שכתוב שם פעמיים יראת שמים, בתחילה (חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא) ובסוף (חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים), ושמעתי ליישב שכאן לפני העושר וכבוד וכאן לאחר העושר והכבוד (ויש שתי' באופ"א שהראשון הוא יראת העונש והשני יראת הרוממות ודו"ק).
וכן הכא י"ל שהרחמים הראשונים הם לפני הפרנסה והכלכלה, והם רחמים על העניים שהם בנסיון העוני, והרחמים השניים הם על העשירים שיש להם ברכה וישועה, פרנסה וכלכלה, וצריכים רחמי שמים כדי שלא יגידו כוחי ועוצם ידי, מצד וישמן ישורון ויבעט.
 

זעירא קטינא

משתמש ותיק
פשטות הרחמים הראשון הכוונה רחמים מאת ה' והרחמים השני זה בקשה שיהיה לנו עצמינו את מידת הרחמים הרחמים (שאנחנו ניהיה רחמנים)
 

משולש

משתמש ותיק
אני מבין שמהמילה "ורחמים" השניה, מתחיל משפט חדש.
המשפט הראשון הוא: "הוא יגמלנו... לחן לחסד... פרנסה וכלכלה".
המשפט השני הוא: "ורחמים וחיים ושלום... אל יחסרנו".
המשפט הראשון משבח את הקב"ה על מה שנתן לנו, והמשפט השני מבקש על העתיד.

בנוסף האזינו לברכת המזון בניגון המסורתי כאן https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=31067329&Lang=Hebrew
ששם הניגון נותן את הפירוש שהזכרתי.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
משולש אמר:
אני מבין שמהמילה "ורחמים" השניה, מתחיל משפט חדש.
המשפט הראשון הוא: "הוא יגמלנו... לחן לחסד... פרנסה וכלכלה".
המשפט השני הוא: "ורחמים וחיים ושלום... אל יחסרנו".
המשפט הראשון משבח את הקב"ה על מה שנתן לנו, והמשפט השני מבקש על העתיד.
לפירושך המילים "ומכל טוב" מיותרות.
לענ"ד הפשט בנוסח זה הוא שאנחנו מבקשים מה' שיגמלנו הצלה הצלחה ברכה וישועה נחמה פרנסה וכלכלה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב - לחן ולחסד ולרחמים ולריוח. (דהיינו שרשימת הדברים שאנו מבקשים שהוא יגמול בעדנו זה מ"הצלה" ואילך, ואנחנו מבקשים שגמול זה יהיה לחן ולחסד ולרחמים ולריוח, אם כי עדיין צריך הסבר נוסף למשמעות המדוייקת של זה, אבל ברור שהכוונה הכללית היא כך כמוכח מהלמדים.)
והראשונים שלא גרסו את ה"למדים" (אלא "הוא יגמלנו חן וחסד וריוח ורחמים") אכן לא גרסו את המילה "רחמים" השניה.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
משולש אמר:
דבש לפי אמר:
לפירושך המילים "ומכל טוב" מיותרות.
לא הבנתי למה.
לא הבנתי מה המשמעות של המשפט "וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב וּמִכָּל טוּב (לְעוֹלָם) אַל יְחַסְּרֵנוּ" כמשפט בפני עצמו (בלי למחוק את המילים "ומכל טוב").
 

משולש

משתמש ותיק
יהי רצון שלעולם לא יחסר מאתנו שום דבר מהרשימה הנ"ל (רחמים חיים שלום כל טוב ומכל טוב).
ביקשתי שתסביר מה מפריע לך ה"מכל טוב" במשפט. אני לא מצליח להבין (ועוד "וכל טוב" כן טוב לך, רק "ומכל טוב" מפריע).
 

דבש לפי

משתמש ותיק
משולש אמר:
יהי רצון שלעולם לא יחסר מאתנו שום דבר מהרשימה הנ"ל (רחמים חיים שלום כל טוב ומכל טוב).
ביקשתי שתסביר מה מפריע לך ה"מכל טוב" במשפט. אני לא מצליח להבין (ועוד "וכל טוב" כן טוב לך, רק "ומכל טוב" מפריע).
לא הבנתי מה הם שני הדברים הללו ברשימה "וכל טוב ומכל טוב".
אני מבין את המשפט "ורחמים וחיים ושלום וכל טוב אל יחסרנו"
ואולי גם את המשפט "ומרחמים ומחיים ומשלום ומכל טוב אל יחסרנו"
ואולי גם את המשפט "ורחמים וחיים ושלום ומכל טוב אל יחסרנו",
אבל איני מבין את המשפט "ורחמים וחיים ושלום וכל טוב ומכל טוב אל יחסרנו".
 

משולש

משתמש ותיק
מה הבעיה להגיד כל ומכל? מה מפריע? וכשאומרים בכל מכל כל?
 

דבש לפי

משתמש ותיק
משולש אמר:
מה הבעיה להגיד כל ומכל? מה מפריע? וכשאומרים בכל מכל כל?
כשאומרים "בכל מכל כל" מצטטים שלושה פסוקים כמבואר בגמרא.
אבל לבקש "אל תחסרנו כל טוב ומכל טוב" זה משפט לא כל כך מובן.
 

משולש

משתמש ותיק
וואו, לקח לי המון זמן להבין אותך בגלל שדיברת סחור סחור. וגם אני אולי קשה הבנה.
עכשיו אני מבין שכל הזמן חתרת לביאור שלך שהמשפט האחרון מתחיל "ומכל טוב (לעולם) אל יחסרנו". דהיינו אחרי "וכל טוב" יש נקודה.
זה בסדר וזה מובן ועכשיו נשארנו עם הקושיא של כפל הרחמים.
וכעת עוד דקדוק שעולה בדעתי:
הוא יגמלנו לעד לחן לחסד ולרחמים ולרווח
הצלה והצלחה ברכה וישועה נחמה פרנסה וכלכלה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב...

השורה הראשונה עם למ"דים, והשורה השניה בלי.
מה זה אומר?
למה לא לכתוב כולם עם למד "להצלה ולהצלחה לברכה ולישועה ולנחמה ולפרנסה ולכלכלה ולרחמים ולחיים ולשלום ולכל טוב".
או כולם בלי למד:
הוא יגמלנו לעד חן וחסד ורחמים ורווח.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
משולש אמר:
אני מבין שמהמילה "ורחמים" השניה, מתחיל משפט חדש.
המשפט הראשון הוא: "הוא יגמלנו... לחן לחסד... פרנסה וכלכלה".
המשפט השני הוא: "ורחמים וחיים ושלום... אל יחסרנו".
המשפט הראשון משבח את הקב"ה על מה שנתן לנו, והמשפט השני מבקש על העתיד.
לפירושך המילים "ומכל טוב" מיותרות.
לענ"ד הפשט בנוסח זה הוא שאנחנו מבקשים מה' שיגמלנו הצלה הצלחה ברכה וישועה נחמה פרנסה וכלכלה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב - לחן ולחסד ולרחמים ולריוח. (דהיינו שרשימת הדברים שאנו מבקשים שהוא יגמול בעדנו זה מ"הצלה" ואילך, ואנחנו מבקשים שגמול זה יהיה לחן ולחסד ולרחמים ולריוח, אם כי עדיין צריך הסבר נוסף למשמעות המדוייקת של זה, אבל ברור שהכוונה הכללית היא כך כמוכח מהלמדים.)
והראשונים שלא גרסו את ה"למדים" (אלא "הוא יגמלנו חן וחסד וריוח ורחמים") אכן לא גרסו את המילה "רחמים" השניה.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=9&t=1494&p=430119#p430119
 

דבש לפי

משתמש ותיק
משולש אמר:
וואו, לקח לי המון זמן להבין אותך בגלל שדיברת סחור סחור. וגם אני אולי קשה הבנה.
עכשיו אני מבין שכל הזמן חתרת לביאור שלך שהמשפט האחרון מתחיל "ומכל טוב (לעולם) אל יחסרנו". דהיינו אחרי "וכל טוב" יש נקודה.
לא "חתרתי" לביאור זה, אלא לא עלה על דעתי כלל שיש ביאור אחר, ואני די בטוח שכולם מבינים כמוני, וחשבתי לתומי שגם אתה מבין שאם לא מבינים כמוך אז מבינים כמוני.
 
משולש אמר:
זה בסדר וזה מובן ועכשיו נשארנו עם הקושיא של כפל הרחמים.
וכעת עוד דקדוק שעולה בדעתי:
הוא יגמלנו לעד לחן לחסד ולרחמים ולרווח
הצלה והצלחה ברכה וישועה נחמה פרנסה וכלכלה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב...

השורה הראשונה עם למ"דים, והשורה השניה בלי.
מה זה אומר?
למה לא לכתוב כולם עם למד "להצלה ולהצלחה לברכה ולישועה ולנחמה ולפרנסה ולכלכלה ולרחמים ולחיים ולשלום ולכל טוב".
או כולם בלי למד:
הוא יגמלנו לעד חן וחסד ורחמים ורווח.
כבר עניתי על זה לעיל:
דבש לפי אמר:
לענ"ד הפשט בנוסח זה הוא שאנחנו מבקשים מה' שיגמלנו הצלה הצלחה ברכה וישועה נחמה פרנסה וכלכלה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב - לחן ולחסד ולרחמים ולריוח. (דהיינו שרשימת הדברים שאנו מבקשים שהוא יגמול בעדנו זה מ"הצלה" ואילך, ואנחנו מבקשים שגמול זה יהיה לחן ולחסד ולרחמים ולריוח, אם כי עדיין צריך הסבר נוסף למשמעות המדוייקת של זה, אבל ברור שהכוונה הכללית היא כך כמוכח מהלמדים.)
והראשונים שלא גרסו את ה"למדים" (אלא "הוא יגמלנו חן וחסד וריוח ורחמים") אכן לא גרסו את המילה "רחמים" השניה.
 

משולש

משתמש ותיק
אני שומע אבל לא מצליח "להרגיש" את זה.
צריך איזה מקור שיפרש את זה.
בתודה מראש
 

אליהוא

משתמש רגיל
בסידור בער 'סדר עבודת ישראל' הוא מסביר ש'רחמים' הראשון איננו אלא השגרה מ'יעלה ויבא'.
 
חלק עליון תַחתִית